בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אם תשאלו את אבינועם ברוג, אחיו הצעיר של אהוד ברק, ואת השר שלום שמחון איך קרה ששר הביטחון פרש מהחיים הפוליטיים התשובה היא פשוטה: מדובר בקדוש מעונה שהעם כפוי הטובה לא ידע להכיר לו תודה. אם תבדקו מה חושבים עליו יתר החברים במפלגת העצמאות תקבלו מענה קצת פחות סימפטי על המנהיג שברח
|
ברק נפרד. קדוש מעונה [צילום: מן הטלוויזיה]
|
|
|
|
|
|
|
|
שכיב שנאן, 'עצמאות': "על ההחלטה עצמה שמעתי בשידור חי. היה ראוי שנקבל את הידיעה בצורה הרבה יותר מכובדת. אחר כך הוא כינס אותנו לישיבת סיעה. שאלתי אותו למה הוא מיהר, אבל הוא לא התייחס. אני מכבד את זכותו ולעולם לא נשכח את זכויותיו הרבות אבל קשה להתגבר על תחושת העלבון" | |
|
|
|
|
אם תשאלו את אבינועם ברוג או את שלום שמחון, האנשים הקרובים ביותר ל אהוד ברק, הם יאמרו לכם שכל האנשים שכועסים עליו, אלה שמתארים אותו כמי שזרק אותם לאחר השימוש, הם אלה שצריכים לערוך חשבון נפש ולשאול את עצמם למה באמת היו ראויים ליחס הזה ממנו. הבעיה היא בהם, לא בו, יאמרו השניים. גם ברוג, אחיו הצעיר של ברק, וגם שמחון מודעים לתדמית הבעייתית שדבקה במושא הערצתם. אדם עתיר מעללי גבורה שעם ישראל חב לו המון על מעשים שהוא אינו יודע ולא יֵדע לעולם, שהפך במרוצת דרכו הציבורית הפתלתולה לשק אגרוף ציבורי המנוצח במגרש הפוליטי. אותו צירוף בלתי אפשרי של קיבוצניק ממשמר השרון ומיליונר מנוכר ממרומי מגדלי אקירוב, של מוח אנליטי שיודע לפרק ולהרכיב כל דבר, חוץ מיחסי אנוש ונאמנות לחברים, שאותם הוא יודע רק לפרק. גם הוא עצמו הבין שאהוב על הציבור הוא כבר לא יהיה, ובקמפיין האחרון שלו כבר ידע להתייחס לכך בקורטוב של הומור עצמי מריר: "לא סחבק, מנהיג".
|
הודעת הפרישה הדרמטית אולי הפתיעה בעיתויה אך לא במהותה. כבר לפני ארבעה חודשים סיפר לי בכיר בלשכת ראש ה ממשלה: "אהוד אמר לי שהוא אינו מתכוון להמשיך עוד זמן רב בחיים הפוליטיים. אני כבר בן שבעים, אמר, התחתנתי בפעם השנייה עם אהבת נעוריי, אם אשאר עוד קדנציה כבר לא נספיק לטייל בעולם יחד ולעשות דברים רבים". "זה בדיוק מה שהוא מתכוון לעשות", אומר אבינועם ברוג ותוהה מדוע אין מאמינים לאחיו כשהוא אומר שכעת בכוונתו לטייל, לנגן, לכתוב ולבלות, ומנסים לדלות מתוך נאומו כל מיני כוונות נסתרות. "אחי הוא אדם סקרן בצורה קיצונית. הוא רוצה כל הזמן לנסות דברים חדשים. מכיוון שהוא אינו מאוהב בפלטפורמה הפוליטית לעצמה, כלל לא חשוב לו להישאר על הגלגל כמו שאמר שרון. הוא מספיק מנוסה כדי להבין שהפוליטיקה היא הדרך היחידה שבה אפשר להשפיע באופן אמיתי על התנהלות המאורעות ולכן הוא שותף בה, אבל כעת, בגלל הסקרנות ובגלל הגנטיקה המשפחתית שלנו המתאפיינת באריכות ימים (האם אסתר בת 99 והאב נפטר בגיל 92, מ"ט), הוא רוצה להתעורר עכשיו ל'בוקר של יום חדש', לעשור מרתק שבו יעשה דברים אחרים משעשה בחמישים השנים האחרונות. פעם הוא שאל אותי באיזה גיל הגעתי למאצ'ו-פיצ'ו, ואמרתי לו שבגיל 25. לכן, אני מאמין לו כשהוא אומר שהוא רוצה ללכת לישון בלילה בלי להיות צמוד לטלפון ולהיות בטוח ששום טלפון גם לא יעיר אותו". אם יש כל כך הרבה אנשים שמתקשים להאמין שהפרישה היא אכן סופית, יש לכך בוודאי סיבות. אם נתניהו יקרא לו לכהן כשר ביטחון בממשלה הבאה, הוא לא יבוא? "ראשית, לא יהיה קל לנתניהו לעשות את זה עם רשימה כמו זו שנבחרה בפריימריז, ואם הוא באמת ירצה הוא יצטרך לשלם על כך מחיר. השאלה היא אם הוא באמת ירצה. שנית, זה בהחלט תלוי במציאות שתיווצר אחרי הבחירות. אם הוא ירגיש שהוא חייב את אהוד ברק לצדו, יכול להיות שהוא ירצה לשלם את המחיר. אני רק יודע שנתניהו מעריך מאוד את תרומתו של אהוד לממשלה. האם זה אומר משהו על העתיד? לא". אם יהיה מצב חרום, להערכתך הוא ייקרא לדגל? "אם ראשי מערכת הביטחון או ראש הממשלה ירצו להתייעץ איתו, אני משוכנע שהוא לא יאמר להם 'סליחה, אבל אני פרשתי'". מעבר לסקרנות ולרצון לטייל, לכתוב ולנגן, האם לא יכול להיות שהאדם שרצה להיות המדינאי הכי חשוב של מדינת ישראל ראה שהוא מגיע לשפל של גירוד אחוז החסימה, והדבר פצע את גאוותו? "כאדם העוסק בסקרים ובמחקרי שוק (ברוג הוא בעליו של מכון "Market Watch", מ.ט.), שגם הריץ סקרים שאת חלקם התקשורת לא יודעת, אני אומר לך באחריות שזה לא נכון. חמישה מנדטים למפלגת העצמאות הם נקודת הבסיס, התחתית ולא התקרה". גם חמישה מנדטים עבור מי שרצה לראות את עצמו כבן-גוריון של דורנו זה מעליב, לא? "כשהוא נפגש כעת בוושינגטון עם הילרי קלינטון, אכפת לה כמה מנדטים יש לו? כשהוא שר הביטחון היחיד בעולם שנשיא ארה"ב אובמה מזכיר את שמו יחד עם ראש הממשלה באותה נשימה, הוא סופר את המנדטים שלו?" העם בישראל כנראה לא מתרשם מזה יותר מדי. "אז מה אתה רוצה, שהוא ייעלב? הוא בלתי עליב. במשך שבע כנסות עם ישראל לא רצה את בגין. ב-74' זרקו אותו, וב-77' המליכו אותו ל'מלך ישראל'. מה בגין היה צריך להסיק מכך? בחירות אחרי בחירות לא רוצים אותו. לוקחים את אשכול, את גולדה, ואותו לא. אז הוא נעלב? לא. הוא נשאר על הגלגל. פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה".
|
|
שכיב שנאן [צילום: פלאש 90]
|
|
|
ברוג ושמחון הם בין הבודדים שידעו מה הולך לקרות. ליתר חבריו למפלגת העצמאות נכונה הפתעה מרה. "אני חבר קרוב שלו", מנסה שמחון להצדיק את הפריבילגיה המיוחדת שהוענקה לו. "יש לנו מערכת יחסים הדוקה ובלתי פורמלית שנים רבות. אני נמצא איתו מראשית הדרך הפוליטית". אתה עדיין מרגיש חבר שלו, אחרי שפרש והותיר אתכם לבד במדבר הפוליטי? "במישור האישי אנחנו עדיין חברים. זה לא אומר שאני מסכים עם הצעד שלו, אם כי אני בהחלט יכול להבין אותו. הוא לא רואה את עצמו ממשיך בפוליטיקה עד גיל 75. גם לא היה טעם למשוך את זה עוד חצי שנה". מה בעצם קרה לו, עייפות החומר? "אני חושב שיש מכלול שלם של נושאים שהשפיעו עליו ועל משפחתו בשנים האחרונות. הביקורת הציבורית על אורחות חייו, הפלישה לחייו האישיים מבלי יכולת להפריד בין המקצועיות והיכולות שלו לבין אורח חייו. הציבור לא קרא נכון את מה שקרה עם דוח הרפז וברק זכה לקיתונות של ביקורת בלתי הוגנת, והיא השפיעה עליו. כך גם חוסר ההכרה בתרומתו ובעובדה שבכל פעם שמדינת ישראל נקלעה למשבר ביטחוני הוא היה שם כדי לתרום ולסייע כדבר מובן מאליו". הוא חש שהעם כפוי טובה כלפיו? "אני חושב שכן. שוחחתי איתו רבות על כך וכאבתי איתו את הכאב על המחיר הציבורי שהוא נאלץ לשלם לאורך הקריירה הפוליטית שלו. אנשים אינם מבינים שלברק אין תחליף לא בביטחון ולא במדינאות. יש משמעות רבה לחזונו ולדרך החשיבה שלו. האווירה הציבורית שהובלה על-ידי חלקים בתקשורת הישראלית, גם מימין וגם משמאל, גרמה לכך שלא הגיע לעמדה המנהיגותית הראויה לו". מה שאתה אומר הוא שהעם לא בסדר, ואולי גם התקשורת. אולי גם איזה מרכיב זעיר באישיותו של אהוד ברק הוא האויב הגדול שלו? "תסביר לי מה הקשר בין המדיניות של מנהיג לבית שבו הוא גר או למשקה שהוא שותה. זה מה שעניין את התקשורת. בזה היא עסקה במקום במדיניותו של האיש ובתרומתו". אתה וחבריך אינכם חשים נבגדים על שהוא נטש אתכם באמצע המערכה? שוב "אהוד ברח" והפעם הביתה? "אפשר להיכנס למרה שחורה ולחוש כך אבל אפשר לראות את הדברים גם אחרת. עשיתי איתו דרך ארוכה אז למה לי להסתכל על חצי הכוס הריקה?" כי אתם לא הראשונים שנפגעים מדרך ה"השתמש וזרוק" שמאפיינת אותו גם כלפי חברים קרובים. "מי הם?" אני יכול לתת לך רשימה ארוכה. "למה אני לא ברשימה? למה אני לא חש כך? למה אני מסוגל לדבר עליו באופן בוגר ואחראי בלי לחוש מרירות ונבגדות? מי שאומר כך הם אנשים קטני קומה וקטני אמונה. אני לא יכול לומר שהוא ניצל אותי. למעשה, אני ניצלתי אותו. אם לא הייתי עושה איתו את המהלך הפוליטי של פרישה ממפלגת העבודה והקמת 'עצמאות' לא הייתי יכול לכהן כשר התמ"ת ולעשות את מה שעשיתי בשנתיים האחרונות לטובת הכלכלה והחברה במדינת ישראל. אני לא נכנס למרה שחורה ולא בוכה על שהצעד האישי שלו עלול להשפיע עליי ועל עתידי. אני כבר 17 שנה בכנסת, מכהן כעשור בממשלות ישראל. הדבר שהכי רציתי בעולם הוא להיות שר ב ממשלה שאהוד ברק עומד בראשה. כנראה זה לא יקרה יותר. עם כל היתר אני אסתדר".
|
|
|
|
|
"אני לא מקבל את הביטוי הזה ש'ברק מתחשב רק בברק'. ראה כמה חברי כנסת מהליכוד לא עברו את הפריימריז ולא יהיו בכנסת הבאה, כמה מקדימה ילכו הביתה. בעולם הפוליטי אתה יכול להיבחר ואתה יכול לא להיבחר. האם אהוד היה צריך לומר לעצמו, בעצם אני רוצה לפרוש אבל מה יהיה עם שמחון, וילף, נוקד ושנאן, לכן אני נשאר?" | |
|
|
|
שאלתי גם את אבינועם ברוג אם הוא חש אי-נוחות מסוימת מול נטישת החברים המאפיינת את אחיו. "אני לא מקבל את הביטוי הזה ש'ברק מתחשב רק בברק'", הוא עונה. "זה חלק מהמקצוע. ראה כמה חברי כנסת מהליכוד לא עברו את הפריימריז ולא יהיו בכנסת הבאה, כמה מקדימה ילכו הביתה. בעולם הפוליטי אתה יכול להיבחר ואתה יכול לא להיבחר. האם אהוד היה צריך לומר לעצמו, בעצם אני רוצה לפרוש אבל מה יהיה עם שמחון, וילף, נוקד ושנאן, לכן אני נשאר? האם כשמצנע פרש מהעבודה הוא שאל את עצמו, רגע, מה יהיה עם אורית נוקד? גם אם היה נשאר איש לא היה יכול להבטיח להם שימשיכו להיות שרים ואפילו להיבחר לכנסת. זה סיכון מקצועי שכל פוליטיקאי לוקח על עצמו. אני משוכנע שהוא ידאג להם ככל יכולתו". מי שאכן חשים נבגדים הם חברי 'עצמאות' שלא שותפו בהתלבטויותיו של ברק. השרה אורית נוקד, חברת הכנסת עינת וילף - שהידיעה תפסה אותה בעודה שוהה בכינוס בגרמניה - וחבר הכנסת שכיב שנאן שנכנס לכנסת לפני שנה וחצי, עם מינויו של מתן וילנאי לכהונת שגריר בסין. "נעלבתי מאוד באופן אישי", אומר שנאן. "נראה שהנחת היסוד של אהוד ברק היא שכל הסובבים אותו צריכים להיות עצמאיים, להסתדר לבד. אני שילמתי מחיר אישי כבד על הצעד זה שלו". הוא לא סיפר לך שהוא עומד לפרוש? "שמעתי על כך בפעם הראשונה ביום שני, כשחבר צלצל אליי ואמר לי שאהוד ברק מכנס מסיבת עיתונאים. על ההחלטה עצמה שמעתי בשידור חי. היה ראוי שנקבל את הידיעה בצורה הרבה יותר מכובדת. אחר כך הוא כינס אותנו לישיבת סיעה. שאלתי אותו למה הוא מיהר, אבל הוא לא התייחס. אני מכבד את זכותו ולעולם לא נשכח את זכויותיו הרבות אבל קשה להתגבר על תחושת העלבון". זו הפעם השנייה שמפח נפש מסוג זה קורה לשנאן. בכנסת הקודמת הוא כבר היה עם רגל וחצי בפנים, אך בסופו של תהליך ספירת הקולות התברר שמפלגת העבודה איבדה מנדט לטובת רע"ם-תע"ל. רק בשלהי כהונת הכנסת נכנס לשלושה חודשים. "זה היה קשה עד דמעות. באתי הביתה ואמי בת ה-89 אמרה לי: 'אל תבכה. מה שיש לך אסור לאחרים ומה שיש לאחרים – אסור עליך'. אמרתי לה, אימא, פתרת לי את הבעיה. עכשיו בואי איתי לגג ונעשה על האש".
|
|
תאריך:
|
07/12/2012
|
|
|
עודכן:
|
07/12/2012
|
|
מיכאל טוכפלד
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מכיר אותו היטב
|
8/12/12 19:25
|
|
2
|
|
מכר מצהל
|
8/12/12 19:30
|
|
3
|
|
מטכ"ל ומשהב"ט
|
9/12/12 10:41
|
|
יש שיאמרו שזו הייתה חגיגה של דמוקרטיה. יש שיטענו שבפוליטיקה הכל מותר. אני טוען שהגענו אל תחתית הסולם. ביבי הפוליטיקה הישראלית נשפכים ברחובותיה של העיר. הריח נוראי, הזוהמה מציפה כל פינה. המוסר הוא מצרך במחסור חמור. פוליטיקאים צמאי כוח ותאבי בצע השתלטו על סדר היום. לית דין ולית דיין. והארץ הייתה תוהו כי הפוליטיקאים מכרו את נשמתם לשטן. אין עקרונות, אין ערכים, אין רצון אמיתי לקדם את החברה. ישנו רצון עז לתפוס מקום עבודה טוב, מנעמי שלטון וכיבודים, ותו לא. אוי למדינה שהפוליטיקאים שלה הם כאלה.
|
|
|
בהתקרב הבחירות לכנסת רוחשת הקדרה הפוליטית ומבעבעת. האמת, יש לומר, שהנזיד הנרקח איננו מעורר תיאבון כלל, שלא לדבר על תחושת מיאוס כללית עד כדי קבס. ריבוי המפלגות, הפלגנות והסכסוכים מלמדים כי דבר לא השתנה וככל הנראה אנו צפויים להתבשר בתוך כמה חודשים על יצירה פוליטית חדשה ישנה שכמותה כבר טעמנו ומנחת זרועה כבר שבענו די.
|
|
|
ממשלת ישראל הייתה חייבת להגיב על מהלך חד-צדדי, יומרני וחוצפני. אילו נתניהו היה מגיב בסיפוח הגושים הגדולים וקובע את גבולות הקבע הביטחוניים של ישראל - העולם הצבוע והנאור היה יוצא מגדרו ומסתער על ישראל, בחרמות, סנקציות והפניית כתף קרה.
|
|
|
|
|
|
אלון קוחלני
לראשונה בעולם פורסם מחקר המציע אמת מידה להטלת אחריות פלילית על קציני ציות יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
|
|
|
מנחם רהט
הגאון היהודי בסדר גודל בלתי נתפס, שזכרו הלך ונשתכח מאז פטירתו, אשר חי ומת תחת מעטה סמיך של מסתורין, חוזר בימים אלה למודעות הציבור בזכות שני מפעלי מחקר וזכרון שנחשפים עכשיו: ספר חדש...
|
|
|
חיים רמון |
כל עוד אנשים כמו יעלון, משת"פים נאמנים מיל' של נתניהו, הם מראשי מבקריו, כאשר ברור שהשנאה האישית שלהם לנתניהו היא המוטיב המרכזי ביסוד ביקורתם, נתניהו יכול לישון בשקט
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|