עיצוב התנועה עומד בלב ליבה של ההצגה. השחקנים, עם איפור מרשים ביותר, תלבושות ואביזרים שעיצב גל גרופית, הזנבות שמתנענעים איתם ומהווים חלק מהמשחק, כשכל תנועה שלהם מלווה בצהלה סוסית מתאימה, התפאורה הכה מופלאה ויוצאת הדופן של סשה לישיאנסקי, גדול מעצבי התפאורה בישראל, והסצינה שמתחילה ואינה מסתיימת אלא רק בסוף ההצגה, כל אלה, במשחק נדיר באיכותו, נקי, מושלם ומרשים של כל הצוות - הם שעושים את ההצגה למשהו לא פחות מרהיב מהמסר של טולסטוי הנסוך בסיפור.
ההאנשה של הסוסים, הופעת בני אנוש כחיות האציליות הללו, שמטפחים הרוזנים והנסיכים באורוותיהם, ורוכשים אותם תמורת הון, היא הנמשל של המשל. גורלו של הסוס שנולד שונה, מנוקד כולו - נחרץ דווקא משום יכולותיו הרבות יותר משל כל חבריו באורווה. הוא נולד להיות המנהיג. אך דווקא התאהבותו בסוסה היפה, והצלחתו לממש רק פעם אחת את יצר אהבתו - זה מה שהביא לקנאת חברו, ולהחלטה לסרס אותו. ומאז, הלך מדחי אל דחי, הועבר מיד ליד, עד שלבסוף הגיע בדרך לא-דרך חזרה למקום בו נולד, מושפל, כשכולם מתעללים בו. וזה בעצם גורל כל המוצלחים שבבני האדם - הבינונים מקנאים בהם, משמיצים אותם, גורמים להדחתם או לסרוס גורלם, "וכך הפשפש עלה למעלה" כדברי השיר.
זו האמת הטמונה במחזה הנפלא הזה, כשהביצוע הכה מרשים שלו בייחודו ובמקוריותו, עושה ממנו מעדן. המוזיקה הקלאסית הרוסית המלווה את ההצגה שאותה ערך שירן אריאלי בטוב טעם, נוסכת בה המון אווירה. איתמר כהן כובש כל לב במשחקו כסוס המנומר "סער". שיר אנוש נפלאה ורבת הבעה כסוסה ויאזפוריקה. כך גם הלנה פוגוסוב כמתייה, אבי אלעזרה כגנרל, דור ירושלמי כסוס הנאה דארלינג, גבריאלה ליצ'מן הראויה לציון על שנכנסה תוך יומיים לתפקיד לאחר שמי שמילאה אותו - נעמה זיידמן, שברה את כתפה, וכן מטים שכם גם אלי שונפלד כוואסקה, ועמוס אורן כסייס.
כעבודת גמר של התלמידים - זוהי הצגה מגובשת, מלוטשת, מקורית ומפתיעה באיכותה.
שאפו לשחקני ניסן נתיב ירושלים, שתמיד מעולים.
הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
