המשפט האזרחי הפך להיות משפט בכתב, ולכן יש חשיבות רבה לניסוח כתבי הטענות. פתח הדבר צריך לספר את הסיפור בכמה עמודים, והסעדים המבוקשים צריכים להיות ברורים מאוד - מייעץ עו"ד בועז בן-צור. הוא דיבר (16.7.14) בהשתלמות של המדרשה למשפט מעשי במחוז ת"א של לשכת עוה"ד. עוד קרא בן-צור להימנע משימוש בעברית גבוהה, במליצות ובביטויים בומבסטיים.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
מיכל אגמון-גונן, אמרה שאינה אוהבת לפסוק לפי סעיף 79א (הסמכת השופט לפסוק ללא הנמקה), "כי בסוף זה יוצא לא לפה ולא לשם". היא גילתה, כי לאחרונה הורה לשופטים נציב התלונות,
אליעזר ריבלין, לרשום בפרוטוקול את משמעותה של הפסיקה לפי סעיף זה.
גם
תמר אברהמי, אף היא שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אמרה שאינה אוהבת את סעיף 79א ומעדיפה להפנות את הצדדים לבוררות, כי "השופט רוצה לנמק. 79א לא טוב לכל תיק. זה טוב למקומות בהם הצדדים לא רוצים פסיקה, למשל: כדי לא לפגוע בשמם הטוב", הוסיפה.
מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז ת"א, עו"ד ליאב וינבאום, הזכיר: "אסור לשכוח שאנחנו בסך-הכל מוסכניקים. אנחנו, עורכי הדין, לא חשובים. המטרה שלנו היא לנצח, לא לזכות בהערצה של אף אחד ובטח לא להראות כמה שאנחנו גדולים. מי ששואל שאלה שכל מטרתה היא להראות כמה שאתה יודע, לא שם לב שהשופט מתחיל להזיז שרירים בפנים או לקרוא מסמכים. כאשר שופט מתחיל לקרוא מסמך, אני מפסיק לדבר; זכותי שהוא יקשיב לי".
וינבאום דיבר על שאלות שאין בסופן סימן שאלה, ואמר שיש לחזור לפשטות: שאלות קצרות שיש מטרה להוציא ממנה דבר-מה. "יש עורכי דין שחוקרים על התצהיר מהכותרת ועד לאימות החתימה, ואז הם הורסים חלק מאלמנט ההפתעה. כאשר אני מסיים להכין את השאלות - אני מבלבל אותן, כדי שהעד לא יידע לאן אני הולך. הנחת העבודה שלי היא, שהשופט קורא אחר כך את הפרוטוקול לפי הנושאים ולא לפי הסדר". אגמון-גונן העירה: "השופטים מודעים לזה, ואחר כך בסיכומים אתה מסדר את זה".
וינבאום הציע לעורכי הדין "לא לרצות יותר מהלקוח. הם נכנסים לפעמים לעימות עם השופט, כי הם עסוקים בעצמם: הוא לא יעשה לי את זה. לרצות יותר מהלקוח מוביל לעימותים מיותרים ולפעמים לדברים שלא צריכים לקרות". לדבריו, "נוסחת הקסם של הפרקליטות האזרחית היא להתמקד בעיקר, כי אין לנו זמן ליותר".
עו"ד רון ברקמן סיפר על השופט שאול אלוני, שתוך כדי דיון היה שואל: "מה העילה שלך? מכוח איזה דין?" - ועל כך צריכים עורכי הדין לדעת לענות, ולחבר את העובדות הרלוונטיות לעילות שלהם ושל הצד שכנגד. לקראת דיון בבית המשפט העליון, ייעץ, צריכים עורכי הדין להכין תרחישים על מה שעשוי השופט לשאול ולהימנע מלהתכונן לבדם לדיונים. את רוב התרחישים ניתן לצפות, ובאחרים ניתן יהיה לאלתר על בסיס היכרות טובה מאוד עם החומר. "תשובה אחת לא טובה - ואתה רואה את השופטים שמים יד על הפה, מתלחשים ובזה נכתבה ההחלטה והתיק הסתיים", הוסיף.