מעיין (שם בדוי) בת החמש, הגיעה למרפאות אוניברסיטת אריאל לבדיקת שמיעה לאחר שהוריה סיפרו שבארוחת שבת, דודתה שאלה אותה מעבר לשולחן האם היא רוצה שניצל. מעיין, הסתכלה אליה ולא ענתה. דודתה האמינה כי מעיין מפגינה ביישנות ו"עיקמה את הפרצוף". סבתא של מעיין, שישבה לידה, שאלה שוב את אותה שאלה ומעיין ענתה לה שהיא רוצה שניצל. דודתה לא התאפקה ואמרה למעיין: "למה את לא עונה לי?" מעיין בהתה בה ולא ענתה. בעקבות המקרה פנו הוריה לבירור אצל הרופא ולבדיקת שמיעה. התברר כי למעיין יש נוזלים באוזניים והיא עתידה לעבור בקרוב ניתוח "כפתורים".
מדובר באחת הבעיות השכיחות אצל ילדים - המצאות של נוזלים באוזניים ודלקות אוזניים.
"בעיות שמיעה בגיל הרך (מלידה ועד גיל בית ספר יסודי)", מסבירה אביטל טראו-מרגלית, קלינאית תקשורת, מדריכה במרפאות האוניברסיטאיות ומרצה במחלקה להפרעות תקשורת באוניברסיטת אריאל, "עלולות לגרום לקשיי התפתחות שיעכבו את רכישת השפה וכפועל יוצא גם את היכולת ללמוד, להבין, לתקשר עם הסביבה ולרכוש מיומנות חברתיות - מדובר ברכישת מיומנויות לכל החיים. חשוב שהורים יאתרו ויבררו בהקדם האפשרי לקויות שמיעה".
רכישת השפה
איך נגרמות דלקות אוזניים וכיצד מצטברים נוזלים באוזניים? בזמן הצטננות, צינורית אוורור דקיקה המחברת בין האוזן התיכונה ללוע האחורי, עלולה להיחסם בשל עודף ייצור ליחה ועיבוי הרקמה באזור האדנואידים ("פוליפים"). חסימה זו גורמת לאוויר באוזן להיספג ונוצר ואקום, הגורם להפרשת נוזלים שממלאים את האוזן. נוזלים אלו ממלאים את האוזן התיכונה, גורמים לירידה בשמיעה ומהווים קרקע פורייה להיווצרות דלקות אוזניים. מצב של הימצאות נוזלים באוזניים אינו מוגדר כ"דלקת" ויכול להימשך חודשים רבים. "אגב", מסבירה אביטל טראו-מרגלית "שתיית בקבוק בשכיבה הוא מקור נוסף אפשרי לנוזלים ולדלקות אוזניים, אך המחקרים בנושא זה חלוקים. וחשוב להדגיש כי לא נמצא קשר בין הנוזלים באוזניים לבין מים שחודרים לאוזן במהלך אמבטיה, מקלחת או שחייה בבריכה".
במצבים אלו חשוב לפנות לרופא אף אוזן וגרון או לרופא ילדים, אשר ייתן טיפול רפואי מתאים ובמקביל ישלח לבדיקת שמיעה, כאשר מדובר בהימצאות נוזלים באוזניים, למניעת חסך שמיעתי מתמשך שעלול לפגוע משמעותית ברכישת השפה והדיבור (וכפועל יוצא בתקשורת עם חברים, בשיתוף פעולה בגן וכדומה). איתור מוקדם של ילדים בעלי לקות שמיעה יימנע חסרים וחסכים בתחומים שונים. איתור מוקדם ככל האפשר של ליקוי בשמיעה הוא קריטי בשנים הראשונות לחיים לרכישה של מיומנויות תקשורת. מיומנויות אלה הינן בעלות השפעה מכרעת על כמעט כל תחומי ההתפתחות של הילד, החל בשפה ובדיבור, דרך מיומנויות חברתיות וכלה ביכולות למידה וביכולות קוגניטיביות.
בכל גיל
חשוב מאוד לבצע בדיקות שמיעה לכל ילד, שמראה קשיים ברכישת השפה ו/או הדיבור. "בדיקות שמיעה מתבצעות בכל גיל על-פי הצורך", מסבירה שרון פלג, מנהלת המרפאות האוניברסיטאיות וסגנית יו"רית האגודה הישראלית לקלינאי התקשורת, "ונעשות על-ידי קלינאי תקשורת מוסמכים, במכונים אודיולוגיים שונים (עד גיל 9 חודשים הבדיקות מבוצעות לרוב בבתי החולים השונים בארץ). כדאי לבצע בדיקת שמיעה במעבר לכיתה א', כדי לא לפספס ירידות שמיעה חד-צדדיות ועוד. למשל ביקר אצלנו יונתן (שם בדוי) שכאשר החל כיתה א', המורה הושיבה אותו רחוק ממנה בצד הקרוב לדלת הכיתה (כשאוזן ימין שלו פונה אל המורה).
בקבוצה הקטנה, בה רכשו קריאה, הוא ישב מול המורה. הוא רכש את הקריאה נפלא והשתתף בשיעורים. כעבור חודשיים, המורה החליפה מקומות, כך שהפעם ישב בצד הרחוק מהדלת (כשאוזן שמאל שלו פונה אל המורה), ובקבוצה הקטנה, הוא עבר למקום בו האוזן השמאלית שלו פונה אל המורה. לאחר מספר שבועות, המורה חשה בהתדרדרות בתפקודי הלמידה שלו. הוא פיטפט, הוענש והחלה התדרדרות. המורה זימנה את הוריו לשיחה יחד עם היועצת. כולם ניסו להבין מה גרם לשינוי. אולם, הסיבה האמיתית, קשיי השמיעה, לא זוהתה והחלו להתייחס אליו כילד "בעייתי" והוא הועבר לקבוצה הקרובה אל המורה כשהוא קרוב לדלת ואוזן ימין שלו פונה למורה. חל שיפור בתפקודו והוא הפסיק להפריע. הצוות סבר שהעברתו קדימה עזרה לו.
כעבור כשנה, אח של יונתן הופנה לבדיקת שמיעה והוריו החליטו לבצע גם ליונתן בדיקה. בבדיקה התגלה כי ליונתן ירידת שמיעה חד-צדדית: הוא לא שומע כמעט דבר באוזנו השמאלית. סבל ותסכול רב היה נחסך מיונתן אם לקות השמיעה הייתה מתגלה קודם לכן ומקום הישיבה שלו, כמו גם הסביבה הלימודית שלו, היו מותאמים לקושי האמיתי שלו.
להתקשרות עם המרפאה האוניברסיטאית 
