"יֵשׁ לִי גְּלִידָה הֲכִי טוֹבָה,
הֲכִי טוֹבָה וּמְשֻׁבָּחָה
קְנוּ מִמֶּנִי יְלָדִים,
קוּקוּ אֲהָה! גְּלִידָה טוֹבָה!
בְּתֵל-אָבִיב בְּכָל פִּנָּה
שׁוֹתִים גָּזוֹז,אוֹכְלִים גְּלִידָה
קְנוּ נָא,קְנוּ נָאִ שֶּׁלִּ-
גּלִידָה מָנָה! גְּלִידָה טוֹבָה!".
שיר ילדים. מלים עממיות. לחן רוסי-עממי
לעתים נדירות, נדירות שבנדירות, נכנס אתה לבית עסק במקומותינו והמלים, כמו-גם חיבור המשפטים -
"שלמות, מקצוענות והקפדה על פרטי פרטים, עד דק מן הדק", צועקות ומוטחות בך, ישר בפנים, למרות שעם כניסתך
ל"ארטה - אמנות הגלידה האיטלקית", מקדמים אותך בחיוך נעים ולבבי, חושף צחור שיניים, סטפניה "סיסי" פגאני או בעלה, מרקו קאמורלי או מי מעובדי המקום. צעקות אינן חלק ממרקם המקום. חיוך, אווירה נעימה והרגשה חו"לית - דווקא כן.
עוד כמה מלים להרחבת ההשכלה. על עלון הפרסומת מופיע רישום "אדם הוויטרובי" ומעליו המלה "ארטה". האדם הוויטרובי הוא רישום מפורסם של לאונרדו דה וינצ'י משנת 1490. הרישום, המשקף זאת עושה שימוש בפרופורציות ובסימטריה של גוף האדם, כסמל לשלמות ולהרמוניה. הוא מהווה ביטוי של גילוין מחדש של הפרופורציות המתמטיות של גוף האדם במאה ה-15, ונחשב לאחת מיצירות האמנות הידועות של הרנסאנס האיטלקי.
ארטה (ביוונית: ἀρετή) הוא מונח המתייחס למצוינות מכל סוג שהוא וכן למידות טובות בכלל. ביוון העתיקה, מופעיו הראשונים של המושג מתייחסים למצוינות בהקשר מובהק לתחושת מימוש מטרה או מימוש עצמי. בהקשרים מסוימים, המונח ארטה קשור עם הידע האנושי. הפוטנציאל האנושי הגבוה ביותר הינו הידיעה וכל יתר היכולות האנושיות נובעות מיכולת מרכזית זו. אם ארטה היא ידע ולימוד, הידע האנושי הגבוה ביותר הוא הידע על הידע עצמו, שהוא לדברי אריסטו היכולת האנושית הגבוהה ביותר והסיבה העיקרית לאושר האנושי.
אז זהו זה. לאחר שסיימנו להלעיט אתכם בידע, בואו ונתבונן במבחר סוגי וטעמי הגלידות, המשתנה מדי יום ביומו. אמונים על התחייבותם, בכתב (בעלון הפרסומי המחולק במקום), שלא לעשות שימוש בצבעי מאכל, אין סיסי ומרקו מוסיפים למשל צבע ירוק לגלידת הפיסטוק, הנמכרת במקום בגוון הפסטלי שלה. מרבית חומרי הגלם - למעט חומרי גלם, דוגמת שנף (וניל) איכותי המיובא ממדגסקר - הינם רכיבים מקומיים ועונתיים. טעמי הגלידות הנמכרים במקום הינם ייחודים
ומדהימים - מ-ד-ה-י-מ-ים - בפירוש כך. כמעט שכחתי לציין, סיסי ומרקו חדשים לגמרי בעסק הזה של גלידה ולמרות זאת הם
ללא כל ספק(רוצים להתערב?) - המקום שבו מייצרים ומוכרים ת'גלידות הכי טובות, בסצינה התל אביב העכשווית והלוהטת, המחכות לחום יולי-אוגוסט של
שלמה ארצי, הבחורות השזופות והחשופות עד לקורקבן, שלא נותנות לדמיון לעבוד שעות נוספות, כדי להכניס מכה אחת איטלקית-סיציאלנית, ישר בפנים. אז איפה היינו? אה, כן. מרקו וסיסי. מרקו היה - עד לפני כמה שנים - צוללן שהדריך תיירים על יאכטה בתאילנד, מצרים ואינדונזיה. כשהיה בבאלי הכין - לראשונה בחייו - גלידה ומכאן הייתה הדרך קצרה לטוסקנה שבאיטליה. שם למד הוא באקדמיה לגלידה, יצק מים על ידיו של גורו הגלידה, מנואלה פרזנטי והכיר סיסי פגאני שהיא ביולוגית ימית במקצועה. סיסי - שיש לה משפחה בארץ - שכנעה את מרקו לבוא אלינו להטעים אותנו משפעת טעמי הגלידה שהוא מייצר. בדרך, זכה מרקו באיטליה בפרס ארטקייק בשל טעם שהמציא לגילדה הכוללת בחובה ריקוטה, קוטג', קרמבל שקדים ומיצוי פירות אדומים.
לא תתפסו את סיסי ומרקו עם חומרי גלם מוכנים. הגלידה הנפלאה והאיכותי, המיוצרת ונמכרת במקום מיוצרים מחומרי גלם מקומיים וטריים דוגמת: פירות, ירקות, שמנת, גבינת עזים וסוגי תיבול הנרכשים בשווקי לוינסקי והכרמל.יש כאן גלידת מאלאקוף, המורכבת מחלב שקדים, שקדים ושוקולד; ריקוטה, תאני ואגוזי מלך, הכוללת בדיוק מוצרים אלה; קרם פיסטוק אלוקי והכי, הכי, הכי - גלידת השקדים שלהם. מה זה גלידה טעימה - פצצה לפנים ולחיך. לי - מורעל מרציפן שכמוני - זה הדבר הכי קרוב למקור. (אל תדאגו אני מנהל משא-ומתן עם מרקו על הכנת גלידת מרציפן והוא בודק, איפה ישיג ת'שקדים הכי מתאימים, מקצוען או לא מקצוען. פרפקציוניסט נודניק או לא!).
והגרניטה? אח אח הגרינטה, הלב בוכה מאושר ורוצה לקפוץ החוצה מהגוף בחדווה שכשהוא נזכר בטעם גן-העדן של הברד הבחוש הזה עם טעם השקדים המדוד, שהינו מתוק, אבל לא מתוק מדי. שקדים, אבל לא רוזנטה. רוצים רוזנטה תלכו לחלק הטריפולאי של נתניה. כאן יש שקדים - ורק שקדים. אנחנו כאן, מדויקים, נודניקים ופרציפיוניסטיים. לא מערבבים טעמים, חצאי טעמים ובני דודים שלהם. או המקור - או לא כולם. ככה אנחנו וזהו! רואים שהיה שווה להשקיע בסיסי ומרקו, שילכו - אחרי טוסקנה - להשתלם בייצור גרניטה בסיציליה. הם היו אחלה תלמידים. מרגישים בטעם. לא?
אני סידרתי לי קומבינה של שכבת גלידת שקדים, שכבה גרניטת שקדים, שכבת גלידת שקדים ושכבת גרניטת שקדים, בכוס גדולה. זוהי היא
"השקדיה של שטנגר", דיר באלאק, תנו
כבוד. יש כאן, אחד ג'ימס שסידר לו קומבינה של שכבת גלידת וניל צרפתי (צהוב), שכבת גרניטה קפה, שכבת גלידה וניל ושכבת גרניטת קפה. טענתי - לא רע בכלל, אבל אני הייתי מחליף ת'וניל הצרפתי בוניל קרם חלב שמדקדק ת'לשון, טוב יותר עם הגרניטה קפה. איך כתבו חז"ל: "על טעם וריח אין להתווכח". מה אתם אומרים? זה לא חז"ל. טוב, אז שיהיה מושיקו מ'זה משנה בכלל? והמחירים? סבירים לגמרי. תבואו תראו בעצמכם. מה, אתם עוד לא שם? רגע. רגע. לא לדחוף יש מספיק לכולם ואם לא מרקו יביא מ"המעבדה" שלו שממוקמת בקצה החנות. לא לדחוף, אמרתי. מה אתם לא שומעים? מי שחירש שיצביע.
Arte, אמנות הגלידה האיטלקית; רחוב נחלת בנימין 11, תל אביב טל': 054-6221127 כל יום משעה 10:00-23:00
