יש לקבוע גבולות וסייגים לעבירות מין

בכל הכבוד הראוי לרצון להדביר ולחסל מגיפת עבירות המין, בכלל ומגיפת עבירות המין, בפרט, בהם נגוע השירות הציבורי, הרי אין הדבר סביר, כי כל אימת שתחפוץ מלינה וגם/או מתלוננת בפוטנציה, להעלות על סדר היום הציבורי, עבירות ציבור שביצע בה, לכאורה, איש ציבור זה או אחר, יתחיל מחול שדים ואפילו שחלק מעבירות המין, זכו לטיפול משפטי, בעבר (כושל וגם/או חלקי).

בכל הכבוד הראוי, אין כל סיבה כי אותו נילון ובייחוד שעה שאותו נילון הינו איש ציבור חשוף לגל חדש של פרסומים מכפישים על-אודותיו, לפרסום עדויות שהוגשו נגדו, לכאורה, למשטרה וגם/או לכל גורם חקירתי אחר, אולם מוסר/מוסרת וגם/או מוסרי/מוסרות עדויות אלה, יסרבו להגיש תלונה רשמית למשטרת ישראל תלונה שתביא, אולי, סופם של דברים לנקיטת הליכים פליליים והגשת כתב-אישום לבית המשפט, כמו-גם לזימונם של מוסר/מוסרת וגם/או מוסרי/מוסרות עדויות אלה, אל דוכן העדים, לצורך חקירתם, בחקירה נגדית.

בכל הכבוד הראוי, לרצון להביא לכך, כי יודבר ויחוסל גל מגיפת עבירות המין, בישראל, בבחינת: "והיה מחנך טהור", הרי אין כל צל צילו של ספק, שמי שמטיחים בו טענות של ביצוע עבירות מין, כאלה וגם/או אחרות - בין אם מדובר בליטופים אסורים, בשליחת ידיים למקומות צנועים וכן הלאה עבירות שכאלה - הרי אין להתיר הרצועה, באופן שעבירות מין שעברה תקופת ההתיישנות לגביהן, יזכו להתייחסות עניינית של משטרת ישראל, תחת ש"תלונות" אלה, שאינן תלונות של ממש, אלא הינן מסירת עדות במשטרה, שלא בדרך של תלונה, תזרקנה, במצב דברים זה, לאשפה.

העובדה כי בשנים האחרונות, מקל המחוקק, יותר ויותר בדרישות הנדרשות, כיום, בהשוואה לדרישות החמורות, שנדרשו בעבר כדי להוכיח עבירות מין ולהביא להרשעה, בבתי-המשפט, אינם אלא כניעה, בכל הכבוד הראוי, לסוג מסוים של לינץ' תקשורתי שמארגנים ארגוני נשים, במטרה להקל, יותר ויותר, בנטל הראייתי הנדרש, כדי להרשיע עבריין המואשם בעבירות מין, בבתי-משפט בישראל. אין כל סיבה שעבירת מין שקיימת לגביה התיישנות, תפורסם ברבים, בגלל הנימוק הקלוש והמופרך, בכל הכבוד הראוי, לפיו אם תפורסם עובדת החשד לביצוע עבירת מין לחשוד מפורסם ואפילו חלה לגביה התיישנות הרי יביא הדבר לכך כי מתלוננות נוספות שאותו איש ציבור ביצע, לכאורה, עבירות מין אף בהן, תגשנה תלונות למשטרה, כאשר אין קיים מצב דברים של התיישנות, לגבי תלונות חדשות אלה.

מגמת ההחמרה והענישה, המאפיינת בשנים האחרונות מדינת ישראל, הינה מנוגדת לחלוטין, למגמה הרווחת בארצות אירופה, בכלל ובארצות הברית, בפרט, לפיה מועלות על נס זכויות וחירויות האזרח ומתחילה להיווצר מגמה נוגדת של הקלה בזכויותיהם של עבריינים, לכאורה - ובעניינם של עבריינים מורשעים, במיוחד. ההתפתחות הטכנולוגית מוכיחה, כי במקרים רבים נשלחו לכיסא החשמלי עבריינים מורשעים, שלא היו צריכים לקפח חייהם, עד כי ישנם הדורשים, ביטולו של עונש המוות, בחלק ממדינות ארה"ב.

במקביל לשמירת זכויותיהם של נפגעי ונפגעות עבירות מין, קיים גם אינטרס נגדי לשמירת זכויותיהם של מי החשודים, לכאורה, בביצוע עבירות מין, כך שהאיזון הראוי בין שני אינטרסים אלה, חייב להישמר. אין כל סיבה לפרסם - ברבים - תלונות של מתלוננים ומתלוננות בעבירות מין במיוחד כשהחשודים הינם אישי ציבור שעה שמתלוננים ומתלוננות אלה, אינם מוכנים להגיש תלונה רשמית, במשטרת ישראל, שתביא לחקירה פלילית, שסופה הגשת כתבי אישום נגד חשודים שכאלה. אומנם נכון הוא הדבר, כי משטרת ישראל חייבת לחקור, בהתאם להוראות החוק, בחשדות לפלילים, המובאות לידיעתה, גם מיוזמתה האישית, אולם חקירה שכזו, אין בה כל ערך, בכל הכבוד הראוי, שעה שהמתלוננים והמתלוננות, אינם מוכנים לשתף פעולה, כדי להביא לחקירה פלילית ולכתב-אישום צפוי, בהימנעותם מהגשת תלונה פלילית רשמית נגד חשודים אלה, למשטרת ישראל.

הוא אשר נכתב בכותרת רשימה זו - יש לקבוע גבולות וסייגים לעבירות מין ובכלל זה יש לקבוע, בין היתר, כי עבירות מין שחלה לגביהן התיישנות, לא יפורסמו ברבים; כי לא יפורסמו ברבים חשדות למעשים פליליים, שעה שמי שטוענים/טוענות, כי בוצעו בהם עבירות מין, בידי חשודים אלה וגם/או אחרים, אינם מוכנים לשתף פעולה עם המשטרה, בהגשת תלונה רשמית נגד אותם חשודים, לצורף פתיחת חקירה פלילית נגדם.

חוק כבוד האדם וחירותו, אינו בגדר של חוק מת ויש לשמור על כבודו של אדם, באשר הוא ואפילו חשוד הוא בביצוע עבירות מין. הכלל חייב להיות כזה: מי שאינו מוכן להיחשף לחקירה פלילית, בעקבות עדות שמסר הוא על עבירת מין, במשטרה וגם/או מי שאינו מוכן להגיש תלונה רשמית, למשטרת ישראל, בגין עבירות מין שבוצעו בו, לטענתו ולכאורה, אינו זכאי לכך, כי יבוזבזו זמן ומשאבי ציבור, שלא לצורך, בידי משטרת ישראל וגורמים נוספים, בכל הכבוד הראוי, לצורך פתיחת חקירה פלילית, במידע שמסר הוא למשטרת ישראל ואין הוא מוכן לעמוד - באופן רשמי - מאחוריו, בבית המשפט, בדרך של חשיפתו לחקירה נגדית בידי הסנגורים של הנאשמים, אשר בעקבות תלונה פלילית שהגיש הוא, החל ההליך הפלילי.

איזון נכון וראוי, מתבקש בכל מקרה של שמירה על זכויות אזרחי המדינה והוא מתבקש, ביתר שאת, שעה שמדובר במצב דברים של אפשרות שלילת חרותו של אזרח, עקב החשדתו לאחר חקירתו בפלילים בהגשת כתב-אישום נגדו לבית המשפט. מציאות שכזו של הגשת כתבי-אישום, "ביד קלה", יש למנוע ולצמצם ולעניין זה יש לנקוט מדיניות, לפיה תלונות אנונימיות וגם/או תלונות של מי שאינם מוכנים לעמוד מאחוריהן, בחקירה נגדית, בבית המשפט לא תתקבלנה ולא ימשיכו בהליכים משפטיים ואחרים, בעניינן של תלונות שכאלה, כל עוד לא תלוונה הן בתלונה רשמית של מי שטוען/ טוענת / טוענים / טוענות, כי בוצעו בהם, לכאורה, עבירות מין.