חג החרות מהטרוריסטים על המדרכות

חג החרות עומד בפתח וזמן זה הינו זמן יאה ונכון, לעריכת סיכומים ולהסתכלות אופקית על התנהלות חיינו, במדינת ישראל, על סף יום העצמאות הקרב וחגיגת 68 שנה להיווסדנו. זה הזמן הנכון להסתכלות, על עניינים שנראים, עניינים של מה בכך ובכל זאת הם עניינים מהותיים, שכן הם עניינים מציקים ועניינים שאנחנו רגילים לעבור עליהם, לסדר היום - לא מחמת שאנחנו מסכימים להם, לא מחמת שהם נוחים לנו, אלא בשל העובדה "שאין לנו זמן", בימים רגילים ותקינים להתייחס אליהם, בגלל אילוצים שוטפים, דוגמת אילוצי פרנסה ושאר טרדות יומיומיות.

כוונת הדברים הינה, להשתלטות רוכבי הרכב הדו-גלגלי ובעיקר רוכבי האופניים, בין אם מדובר באופניים חשמליים, בין אם מדובר בקורקינטים ממונעים ובין אם מדובר ברכב דו-גלגלי אחר, שפלונית או אלמוני, "הצמידו" לו, כלי עזר מנועי והפכו אותו - בין אם נרצה ובין אם לא נרצה - מאופניים "תמימים", המונעים, אך ורק בכוח דיווש, לכלי רכב דו-גלגלי, בעל יכולת רצחנית ויכולת הרג, שאינה פחותה, מזו של כלי רכב ממונע הנע בכבישים.

כדבר שבשגרה נתקלים אנו, לא אחת, בעיקר, בערים הראשיות של מדינת ישראל ומעיד מניסיון אישי, יומיומי, כתושב העיר, תל אביב-יפו, על עירי זו ברוכבי אופניים, ממונעים ובלתי ממונעים כאחת, העושים שימוש, כדבר שבשגרה במעברי חציה, המיועדים, מעצם טבעם וטיבם, למעבר הולכי רגל ולא לשימושם של אופניים לסוגיהם. אבל הדבר אינו מעניין איש, כאשר גם העובדים הזרים, למדו להתנהל, באופן שכזה - והגם שהם אורחים וזרים במדינתנו ואמורים להקפיד, הקפדת יתר, ככאלה, על קיום חוקי המדינה, הרי הם מצפצפים על חוקי המדינה ובהיות האופניים, כלי התחבורה הזול, הנגיש והזמין ביותר עבורם, הרי מי שעוברים מעברי חציה, המיועדים - מעצם טבעם וטיבם - לשימושם של הולכי רגל, בעיקר, בעיר, תל אביב-יפו, הינם - ראש וראשונה - העובדים הזרים.

הוסיפו לציבור זה, ציבור ההורים "המסורים", הדואגים לחבוש כובעי מגן לראשם, כמו-גם להחביש ילדיהם הקטינים, בכובעי מגן, תוך שהם מרכיבים אותם - מלפנים ומאחור, על האופניים שלהם, בכסאות המיועדים לצורך כך, תוך שהם עוברים עם ילדיהם הקטינים הללו, במעברי חצייה ומסכנים חייהם, במודע ובפרהסיה.

נסו רק להעיר, להורים "מסורים" אלה, כי הם עושים שימוש לא חוקי, במעברי החצייה, המיועדים למעבר ולשימושם של הולכי רגל ולא לשימושם השוטף והרגיל של רוכבי אופניים ואם צלחתם מצב דברים זה, ללא מטר וגל קללות, המופנה אליכם, תוך שיוככם לזהות פוליטית זו או אחרת, או ללא מבט ביקורתי וחודר, הרי אתם מהמיעוט הממוזל, בעיר, תל אביב.

כך מתנהלים דברים אף באשר לציבור העובדים הזרים. נסו להעיר לעובד זר, על כך, כי אין הוא רשאי ואינו זכאי לעשות שימוש במעבר חצייה, תוך שהוא רוכב על אופניו. מסתבר שהעובדים הזרים "השתלבו", מהר מאוד, בסביבה הטבעית שלהם וגם הם מחציפים פנים, כלפי מי המעירים להם על הפרות החוק, התכופות והבלתי פוסקות שלהם, תוך שהם עושים שימוש במעברי חצייה, המיועדים להולכי רגל, תוך רכיבה עליהם באופניים. החצופים שבהם, יתנהגו התנהגות "ישראלית", לכל דבר ועניין והם יטיחו בכם, גל של קללות, להראותכם, כי "ישראלים" של ממש הם.

זה הוא המצב, הקיים, באשר למעברי החצייה, המיועדים לשימושם של הולכי רגל ואשר "הופקעו" על-ידי ציבור רוכבי האופניים. ועוד לא כתבנו, מילה וחצי מילה, אודות רוכבי האופניים, הקטנועים ושאר כלי הרכב הדו-גלגלי, ש"הפקיעו" המדרכות, בעיר, המיועדות לשימושם של הולכי רגל, לצרכיהם הם. לא קראתי לאחרונה הסטטיסטיקה בדבר פגיעות הגוף של רוכבי אופניים, קטנועים ושאר כלי רכב דו-גלגלי כמו-גם המחליקים על הסקייטבורדים, למיניהם השונים - שעשו שימוש במדרכות העיר ואגב כך, פגעו בהולכי רגל תמימים, שחלקם הפכו נכים, בדרגות פגיעה אלה או אחרות, לצמיתות.

נסו לעשות שימוש, רגיל ושוטף, במדרכה, באזור הטיילת שליד נחל הירקון, בקצה הצפוני של העיר, תל אביב, ליד המבנים המשמשים מי העוסקים בפעילות ימית, בנהר, דוגמת צופי ים ואחרים. אם הצלחתם לעבור שם, בשלום, בלי שמחליק "מיומן" על סקייטבורד בחר לו להשלים הנחיתה מזינוק מוצלח, זה או אחר, שלא עליכם ממש, הרי מציע אני לכם, ללכת בשבת הקרובה לבית הכנסת ולברך "ברכת הגומל", שכן, במזל רב ובנס מוחלט, ניצלתם מפגיעת גוף חמורה ומנכות, כמעט וודאית, יהא שיעורה, אשר יהא.

לא למותר, להדגיש ולציין, כי אם חלילה וחס, איתרע מזלכם ופגעתם באופניים - שעשו שימוש אסור, במעבר חצייה, המיועד להולכי רגל, הרי לא יהיה בכך לפטור אתכם, מאחריות אזרחית ופלילית, כאחת. תלוי בנסיבות העניין.

אולי הגיע הזמן, להטיל קנסות בגובה של כמה אלפי שקלים, על מי העושים שימוש אסור, במעבר חצייה המיועד לשימושם של הולכי רגל, בלבד באמצעות אופניים או על מי העושים שימוש במדרכות המיועדות אף הן, לשימושם הבלעדי של הולכי רגל באמצעות כלי רכב דו-גלגליים או סקייטבורדים. אפשר בהזדמנות זו להחרים כלי רכב דו-גלגליים אלה, לתקופה ממושכת, בת שלושה חודשים לפחות, כאשר העבריינים, יוכלו לפנות לבית המשפט ולבקש השבת כלי רכב דו-גלגליים אלה, מהם ייאלצו הם להיפרד, עד לדיון בבקשתם, במעמד שני הצדדים.

בהזדמנות זו, מבקש אני לאחל לכולכם/לכולכן, פסח כשר ומשמח, תוך תקווה שגם המיעוט דוגמתי, המקפיד על קיום כשרות לפסח, יוכל לנהל חייו, בהתאם להשקפת עולמו, בסדום סיטי, תל אביב ויימנע, "מלצרוך, על כורחו", חמץ בפסח. להזכירכם, בחומש שמות, פרק יג, פסוק ז, מופיע האיסור ההלכתי, בדבר איסור ראיית חמץ בפסח, הקובע, כי: "ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך".

לכן, מבקש אני מכם, חברים נאורים וחברות נאורות, היודעים להילחם על זכויותיהם של מהגרי עבודה, היודעים לשמור משמר זכויותיהם של מיעוטים אלה או אחרים, כי תשמרו גם על זכויותיו של המיעוט היהודי, בערי ישראל ובשאר מקומות האיכלוס שבה - בעיקר בעיר "הקודש" תל אביב ואת הבירה שלכם, תלגמו, עמוק עמוק בתוככי בתי המרזח שלכם, שזכו לשם "הסקסי" - פאבים - כאשר בהזדמנות זו, תכבדו רגשותיהם של אלה, שלא רוצים לראות אנשים שותים חמץ, בפסח, בצורת לגימת בירה מבקבוקים, במקומות ציבוריים ואפילו שמיעוט זה, לא הגיע מסודן, אינו פלשתיני ורחמנא ליצלן, הוא חובש כיפה סרוגה או אחרת ואולי, שומו שמיים, הוא גם, מגדל פאות.