|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
אילן קר ובני משפחתו (אשתו ובנותיו), עם הוריו - כרמלה וניסן פרדו - בערב עם החזן הראשי של צה״ל בבוורלי הילס [צילום: ארי בוסל]
|
|
|
רצים למשרה
|
|
הוא לא אמר נואש. החיידק הפוליטי חדר וזורם אצלו בדם, ולהתגרש שניהם אינם מוכנים: לחיידק טוב ונעים, למרות הניסיון הכושל, ולמארח אש דולקת תחת רגליו, מדרבנת אותו להמשיך הלאה, לנסות שנית, לא להגיד נואש. ואכן, ביום שלישי אילן רץ פעם נוספת
|
|
|
אילן קר בארוחת צהריים עם הנקסוס הישראלי-נוצרי [צילום: ארי בוסל]
|
|
|
|
|
בארבעה בנובמבר, 2014, אילן קר הרפובליקני הפסיד לטד ליו הדמוקרטי במרוץ לנציג האזור ה-33 בקליפורניה לקונגרס ארה״ב. 58% מהמצביעים באותו יום, כמעט 78,000 איש, הצביעו למועמד הדמוקרטי, בעוד שכ-42% מהמצביעים, כ-57,000 איש, הצביעו עבור אילן.
בבחירות המקדימות, אילן הפתיע את כולם וקיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר מבין 18 המועמדים. הפתיע משום שזהו אזור דמוקרטי ואזור חשוב מאוד לדמוקרטים - הסיכוי לרפובליקני להוביל שואף לאפס. הפתיע גם כיוון שאילן ״חסר ניסיון״ בפוליטיקה לעומת טד ליו המשופשף היטב, ובפוליטיקה מועמד לומד מהר מאוד שצריך את הוועדים והקבוצות שיכולים הן להזרים מזומנים והן לשנע את אנשיהם לעזרה ולהצבעה. לטד היו כל אלו, לאילן לא.
אני התרשמתי מאוד, שכן שש רבבות אנשים אינו מספר שהולך ברגל. לדוגמה, בעיר בוורלי הילס (חלק מהאזור ה-33 לקונגרס ארה״ב) 34,000 תושבים, מתוכם אם מצביעים 5,000 אנשים זו היא שנה טובה (או גרועה) במיוחד. ביום-יום, מעט מאוד טורחים להצביע, והחיים זורמים במסלולם. (ראשית לא מצביעים, אחר כך מתלוננים שהכל לא בסדר, ואיך יכול להיות טוב יותר אילו רק...)
ההבדלים בין שני המתמודדים היו דקים ביותר, למרות השייכות המפלגתית. שניהם קצינים בצבא ארה״ב ומשרתים במילואים. שניהם אבות, והורי שניהם היגרו לארה״ב והגשימו את ה״חלום האמריקני״. שניהם אנשים עם ערכים, בתיאוריה ובמעשה, ותענוג להכיר אותם. האחד הוא דמוקרטי עם נטיות רפובליקניות, השני רפובליקני עם נטיות דמוקרטיות.
במאמר קדם הבחירות באותה שנה, המלצתי לאילן לא להתפטר מעבודתו. הסיכויים שינצח היו אפסיים לדעתי, ויתרה מכך, הוא נעזר ושמע ליועצים שטוב אם היה מתרחק מהם.
לדוגמה, בנקודה כלשהי התחילו לתקוף את טד ליו שהוא פרו-מוסלמי ושונא ישראל ויהודים. כמובן שהדבר לא היה נכון, ולליו ״קבלות״ מוצקות להוכיח את עמדותיו העקביות בנושא ישראל, היהודים ואירן. יצא שפגשתי את ליו בפגישה מאוד מצומצמת בביתו של ראש העיר לשעבר של העיר, מרק אגרמן. דמוקרטים, יהודים, אנשים עם כוח, השפעה וכסף, ואיש לא חשב לשנייה שליו הוא אנטי יצור כלשהו, הדבר פשוט לא תואם את האופי שלו. כך גם לא עלה על דעתו של מישהו באותה פגישה (בה אוהבי ישראל אחד-אחד) שליו בעד המוסלמים בצורה זו או אחרת שיש בה פסול. אך אם יש בעיה (אמיתית או בפוטנציה), יש ללבנה פנים אל פנים, ולא ברכילויות, התקפות ללא ציון מה מקורן והוצאת לשון הרע.
לא רק שהתנהלה מערכת מאוד משומנת של התקפות נגד ליו, ה״אליטה״ הישראלית המקומית תמכה באילן. ״זה מובן מאליו״, יגיד מי שיגיד, אך זו הייתה טעות חמורה.
|
|
|
טד ליו [צילום: ארי בוסל]
|
|
|
אם רוצה מאן דהוא לתרום ולתמוך במועמד מסוים, טוב הדבר. לדוגמה, חברי המועמד, משפחתו המורחבת, שכניו, עמיתיו לעבודה, אנשים איתם שירת וכיו״ב. כאנשים פרטיים, אנחנו יכולים וצריכים לעשות זאת בקלות. כחברי הקהילה הישראלית, מן הראוי היה לתמוך ב״אחד משלנו״. אך כשהגוף שלקח על עצמו לייצג ולהיות השופר של הקהילה כולה ארגן ארועי התרמה ושאר פעילויות למען מועמד אחד, נשלח מסר חד מאוד למועמד או למועמדים אחרים: אינכם רצויים! האם הדבר טוב לישראל וליהודים? כמובן שלא!
בפוליטיקה הזיכרון ארוך, וטד ליו, לא שוכח. לא את ההתקפות. לא את חוסר הפרגון. לא את התמיכה הישראלית (אלו שקוראים לעצמם ״ישראלים-אמריקנים״ או ״אמריקנים-ישראלים״, השם משתנה כל הזמן, כך גם שמו של הארגון) המסיבית באילן. ובעיקר הוא אינו שוכח את העובדה שאילן לא התייצב נגד כל מפריחי השמועות לחלל האוויר ולצידו של ליו. כמובן שליו הוא קצין וג׳נטלמן וכן פוליטיקאי משופשף, וכך הוא לא יראה ברבים או בצורה חיצונית שהוא זוכר גם זוכר, אך הכווייה לא נעלמה, הצלקת קיימת.
יש גם טעם לפגם, וגם אסור לארגונים שלא למטרות רווח להיות מעורבים בפוליטיקה. ארגונים בדרך כלל נזהרים מכך כמו מאש, שכן הם עלולים לסכן את עצם קיומם. כך לדוגמה, אילן הוזמן לדבר בפני התורמים הגדולים של Stand With Us. גם בהקדמה כשהציגו אותו וגם בדבריו הוא, הס - אפילו לא מילה על הבחירות המתממשות ובאות. כולם ידעו, כולם הבינו, וכולם נזהרו לא להזכיר מילה, אך כולנו הקפדנו באותה התלהבות ללחוץ את ידיו של אילן בחוזקה, לחבקו ולאחל לו בהצלחה! הקולות שלנו (קול לאדם, קול מצביע לאדם) כבר היו שלו!
משום מה, אילן - הקצין והג׳נטלמן - לא יצא נגד כל דברי הבלע נגד ליו, וחבל. דווקא התנהגות מעל לרף הזבל הייתה נרשמת לזכותו לאורך ימים. אמרתי לו זאת בשיחה באותו שבוע, והוא החליט ללכת בדרך שהחליט. אני מאשים את אותם ״יועצים״ אלמונים להם אילן האזין. כה חבל.
|
|
|
|
|
קר בנאום לתורמי Stand With Us [צילום: ארי בוסל]
|
|
|
אגב, הוא לא היחיד. בבוורלי הילס בבחירות מקומיות לוועד המנהל של בתי הספר (ארבעה בתי ספר מגן חובה לכיתה ח׳ ובית ספר תיכון אחד מכיתה ט׳ עד י״ב) רצה אישה מאוד ידועה ועוד יותר עשירה. יהודייה כמובן (כמו מרבית המצביעים בעיר). היא רצה נגד ידידה טובה מאוד שלי שהיא במקרה לא יהודייה.
דווקא בעיר בוורלי הילס, עיר קטנה עם הרבה מאוד כוח וכסף, פוליטיקה מקומית משפיעה על בני אדם ולאו-דווקא בצורה חיובית. אנשים שיש להם הכל צריכים גם את תואר הכבוד של נבחר ציבור, והם לא בוחלים בכל דרך ובכל אמצעי. העיקר הזכייה.
כך יצא שהמועמדת היהודייה (או יועציה, חבריה ושאר אנשים ששמם אף פעם לא נודע) יצאה במתקפה רבתי נגד המועמדת הפרסייה הלא יהודייה. אמרו שהיא מוסלמית. אמרו שהיא שונאת אותנו (יהודים וישראלים). אמרו עוד דברים רעים רבים, וכולם - ללא יוצא דופן - לא נכונים; שקר וכזב.
מעט מאוד התייצבו לצידה של המועמדת הלא יהודייה, והיא הפסידה בבחירות. את אותם בודדים היא זוכרת עד היום ולעתיד לבוא. אך כה בודדים הם היו - היכן היו כל השאר? פחדנים, צבועים או פשוט לא היה להם אכפת, כי דברי הבלע לא נאמרו עליהם והם העדיפו לא להסתבך ולא להסתכסך?
|
|
|
|
|
גולד בטקס יום העצמאות ה-68 [צילום: ארי בוסל]
|
|
|
במקרה של ליו-קר, קר החליט שלא לנער ממנו את כל הפשפשים, והוא הפסיד. גם הפסיד, וגם נשאר עם הפשפשים והשאיר טעם מר עד מאוד אצלנו, הבוחרים שהצביעו עבורו.
ביום הבחירות, אילן בחר להשתתף באירוע של הנקסוס הישראלי-נוצרי. או שהדבר נבע מחוסר ניסיון או מהבנה שהוא לא הולך לזכות באותו יום. ביום הבחירות, בו כל קול חשוב, בו ישנם נציגים בכל קלפי המעבירים למרכז מי כבר הצביע, כך שניתן יהיה להתקשר למי שעוד לא הצביע ולדאוג שהם יגיעו להצביע, אילן בחר להקדיש שעתיים או יותר לארוחת צהריים מפוארת שבינה לבין קולות בוחרים ולא כלום.
מיד אחרי ההפסד, כתב מר גלמן כתבה שכותרתה ״איך אילן קר פספס את הבחירות!״ (How Elan Carr Blew It). כתגובה כתבתי: ״אילן, אמריקני, בן של ישראלים. אילן ניסה להגיע גבוה. מאוד גבוה. הוא שינע את הקהילות האמריקנית-ישראלית והאמריקנית-פרסית. הוא נגע לליבה של הקהילה היהודית, בזמן שרבים מחבריה מתרחקים מישראל. הוא פנה לקהילה הנוצרית. הוא עמד גאה, בראש ובראשונה כאמריקני, והוא תמך בכל ליבו בישראל. הוא גרם להתלהבות באוויר, הרגשה חיובית שמעט מאוד ניתן להרגיש בבחירות בימינו. בדיוק בשל סיבה זו אילן יכול להיות מאוד גאה. התוצאות מדברות עבור עצמן: כפול 57,000 פעמים!״
לזכות ב-57,000 קולות הוא דבר אדיר, כתבתי, והוספתי: ״הבחירות ללא ספק לימדו את אילן שיעור או שניים. וזוהי בדיוק ההתחלה. אין לי ספק שאילן ינסה שנית לרוץ למשרה ציבורית. מדוע? כיוון שהוא פוליטיקאי מלידה. וכולנו זקוקים לאנשים טובים שיעבדו עבורנו!״
אין ספק שזהו לקח שמרבית הפוליטיקאים לא הפנימו. בהיבחרם, הם לא הגיעו למנוחה ולנחלה, לארועים נוצצים ולהתעלמות מוחלטת מהבוחרים שלהם שנתנו בהם אמון ונתנו להם את קולם. נהפוך הוא, העבודה האמיתית מתחילה רק עם היבחרם, אז הם צריכים להוכיח שהאמון שניתן בהם, הפיקדון בידם, אכן מוצדק.
זוכר אני שיחה עם ראש העיר דאז של העיר בוורלי הילס (היום חבר מועצת העיר). שאלתי את ד״ר ג׳וליאן גולד אם יהיה לו זמן להיפגש בנושא זיקנה והשירותים שניתנים לאנשים מבוגרים. אשתו לצידו לא נתנה לו לענות. מישל גולד התערבה וענתה במקומו: ״ודאי - זהו תפקידו!״
ללא היסוס, ללא מחשבה שנייה, מישל גולד אמרה את המובן מאליו. מובן מאליו בשבילה - שנבחר ציבור אמור לשרת את הציבור. דבר שהוא כה יוצא דופן שפעם אחר פעם ציינתי אותו כדוגמה של אנשים המאמינים ומיישמים, של אידיאולוגיה ומעשה שחד הם. (כמה שמח אני שד״ר גולד ואשתו תומכים נלהבים בישראל...)
|
|
אילן לא אמר נואש. החיידק הפוליטי חדר וזורם אצלו בדם, ולהתגרש שניהם אינם מוכנים: לחיידק טוב ונעים, למרות הניסיון הכושל, ולמארח אש דולקת תחת רגליו, מדרבנת אותו להמשיך הלאה, לנסות שנית, לא להגיד נואש. גחלים לוהטות. אכן, ביום שלישי, השבעה ביוני 2016, אילן רץ פעם נוספת, הפעם לכיסאו של מייק אנטונוביץ׳, ה״משגיח״ (סופרוויזר) של האזור החמישי של הקאונטי של לוס אנג׳לס. האזור החמישי של הקאונטי גודלו כ-2,800 מיילים רבועים (לשם השוואה, בוורלי הילס היא עיר של 5.5 מיילים רבועים) וכשני מיליון אנשים. רק מחצית האנשים רשומים להצביע. הוועד המנהל של לוס אנג׳לס הלא מאוגדת מונה חמישה נבחרים. הם מפקחים ומנהלים תקציב של כ-30 מיליארד דולר ולמעלה ממאה אלף עובדים. מתוך מיליון בוחרים רשומים, רבע בדיוק הצביעו בשבעה ביוני. 25% שיעור הצבעה הוא מספר טוב יחסית להצבעות רגילות, אולי אפילו טוב מאוד. ניחא, ניתן היה להצביע ל״דוד ברני״ (ביי-ביי ברני) או ל הילרי קלינטון, או מנגד ל דונלד טראמפ. כולם, כך נראה, רצו להצביע. רצו, אך רק אחד מכל ארבעה בוחרים רשומים טרח בכלל להצביע. אמנם הייתה חשיפה בעיתונות (בג׳ואיש ג׳ורנל ובעיתונות בעברית), אך לא כבפעם הראשונה. קתרין בארגר, שעבדה אצל אנטונוביץ׳, זכתה במקום הראשון עם 30% מהבוחרים. 77,131 מצביעים הצביעו עבורה (ועדי העובדים בפעולה!). אילן לא היה במקום השני (39,000 מצביעים), גם לא בשלישי (38,000 מצביעים), גם לא ברביעי (34,000 מצביעים), גם לא בחמישי (32,000 מצביעים). אילן קר סיים במקום השישי, עם קצת למעלה מ-11% מהמצביעים, או 29,418 קולות. שני מקומות מתחתיו, בתחתית הרשימה, זכה מועמד בשלושת אלפים קולות. זוהי כנראה הרצפה - מספר שכל מועמד יזכה בו ״אוטומטית״, בין אם המועמד חי או מת, קיים או פרי דמיון. שלוש רבבות, שלושים אלף קולות, הוא מספר מרשים ביותר. גם תוצאה זו, מאכזבת ככל שתהיה לאילן, ראויה להערכה ואף להערצה. ההקרבה, ההתמדה, הרצון לשרת ולעשות טוב, לייצג ולנהל עבור כולנו אינו דבר של מה בכך.
|
|
כל הכבוד אילן! נותר לי רק לשאול אם אחרי המאמצים הכבירים של השנתיים האחרונות יצא אותו חיידק מהדם, או שעדיין משכשך הוא לו שם בנעימים, וכבר מתכנן את התחרות הבאה, המרוץ הבא, הבחירות ב...? ומה אומרת אשתו, ומה אומרות בנותיו - די כבר, או כדאי פעם נוספת?
אסיים בברכות לקתרין בארגר. גם היא פרו-ישראלית. פגשתי אותה בתערוכת מגילות ים המלח, ואף הפגשתי אותה עם הוריו של אילן קר שהיו גם הם באותו ערב.
אנשים טובים הרוצים בכל מאודם לשרתנו. מי ייתן שכך יהיה.
|
|
|
ראש העיר בוורלי הילס לשעבר, מרק אגרמן ואשתו ד״ר לין מארחים את טד ליו בביתם. היום טד ליו הוא חבר קונגרס ארה״ב [צילום: ארי בוסל]
|
|
|
|
|
ארי בוסל מימין, עם ראש העיר ווסט הוליווד, ד״ר ג׳וליאן גולד, ראש העיר בוורלי הילס ואשתו מישל, והעורך הראשי של ״שבוע ישראלי״ בלוס אנג׳לס, גל שור ואשתו ליסה [צילום: ארי בוסל]
|
|
|
|
| תאריך:
|
09/06/2016
|
|
|
עודכן:
|
09/06/2016
|
|
ארי בוסל
|
|
הרשתות החברתיות המרובות הפרושות במרשתת, העסוקות והעוסקות - ברגעים אלה, ממש - בשאלת הענקת טיפול רפואי, בידי רופאים ישראלים, למחבל וגם/או למחבלים שנפצעו במהלך פיגוע יום אתמול שביצעו הם על מתחם "שרונה מרקט" וסביבותיו, כאשר נמתחת ביקורת חריפה על רופאים אלה, תוך הטחת גידופים חמורים ובלתי נסבלים, ברופאים ישראלים אלה, מעוררת שאלת חבותם המקצועית והאתית של רופאים, בכלל ושל רופאים ישראלים, בפרט, להעניק טיפול רפואי, לכל חולה, בהיותו חולה, ולכל פצוע, בהיותו פצוע, ללא הבדל גזע, דת ומין ואפילו הוא מחבל שבא לרצוח ישראלים, בדם קר.
|
|
|
|
|
פנייתה בתחילת השבוע (יום א', 5.6.16) של מנהלת המחלקה המשפטית במרכז הלאומי לרפואה משפטית (ולהלן: "המכון הפתולוגי") של הפתולוגית, ד"ר מאיה פורמן רזניק (ולהלן: "ד"ר פורמן"), באמצעות בא-כוחה, ד"ר עמית גורביץ', עו"ד, ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, לעיין מחדש בהכרעת היועץ המשפטי לממשלה הקודם, עו"ד יהודה וינשטיין, מחדש, כמו-גם להביא לביטולה של החלטה זו, לגופם של דברים, מעוררת כנגזרת מכך שאלת היקף סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה ומקפלת בתוכה השאלות, אם רשאי הוא, לדון מחדש בהחלטותיו הוא וגם/או בהחלטות קודמו, באותו תפקיד, כמו-גם אם בעקבות עיון מחדש זה, רשאי הוא להביא לביטול החלטות שנתקבלו, על-ידו וגם/או על-ידי קודמו, כמו-גם זכאותו, אם בכלל, להביא לשינוי של החלטות אלה.
|
|
|
|
|
ההכרזות החדשות היוצאות מבית התבשיל הפוליטי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר הביטחון החדש, זה מקרוב בא, אביגדור ליברמן, בדבר נכונותם של שניים אלה "להכיר בקיומה של מדינה פלשתינית שתוקם ותתקיים, בצד מדינת ישראל, הקיימת והריבונית", בנוסח המצוטט לעיל - בשינויים אלה וגם/או אחרים, מפנה שימת הלב לקווי שעל פיהם הוקמה ממשלתו ה-34 של בנימין נתניהו.
|
|
|
|
|
לוס אנג׳לס רבתי עוברת שינויים טקטוניים - פני העיר משתנים לבלי הכר. גל הבנייה אינו דבר של מה בכך. בכלכלה לומדים שגאות בבנייה מגיעה אחרי גאות בכלכלה, וכיוון שפנינו מועדות קדימה, קרוב לוודאי שעברנו את השיא ואנחנו בפני ירידה.
|
|
|
|
|
כבר התרענו, במרוצת החודשים האחרונים לא פעם ולא פעמיים, אלא הרבה, הרבה פעמים, מעבר לך על כך, כי התקשורת מקימה בתי דין שדה משל עצמה, מנהלת משפטים בתקשורת וחורצת דין - אגב התלהמות תקשורת והלהטת אווירה - בתקשורת, במיוחד שעה שמדובר במשפטים "מושכי אש", כמו-גם "תקשורתיים".
|
|
|
|
|
