|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מה בעצם עובד בנוסחה הזו <br>
|
ביקורת על ספרו ה-20 של לי צ'יילד - כל ספריו מתחילים בכך שהגיבור, החוקר הצבאי ג'ק ריצר מוצא את עצמו כמי שמטייל ומסתובב ללא מטרה ומגיע למקום שכוח אל
|
|
מסתתרת מזימה [צילום: Bureau of the Royal Household via AP]
|
|
|
|
|
בכל עשרים שניות נמכר ברחבי העולם אחד מספריו של לי צ'יילד שגיבורו הוא ג'ק ריצ'ר. כך נכתב על גבי כריכת הספר החדש - תכריח אותי. מה בעצם עדין עובד בספר זה לאחר כל כך הרבה ספרים? כדי לעמוד על כך יש לעמוד על סוגת ספרי המתח. סוג אחד של ספרים הוא ספרים של בנייה דרמטית אך מותחת. העלילה היא כמו צילומי "לונג שוט" של העלילה. כזה למשל הוא ספרם של אנדרס רוסלנד וביורג הלסטרום - שלוש שניות.
אין אני מציין לכאורה את המינוח של הקולנוע, כי לעומת זאת ספריו של צ'ייילד הם קצביים ותפניתים מאוד. אין זה כלל פלא ששנים מהם כבר הפכו לסרטים ואני מניח שהם לא האחרונים. הסוג השלישי הם הספרים המתחילים בהילוך חמישי. ספר בולט שכזה הוא ספרו של גיום מוסו- סנטרל פארק שיצא גם הוא בהוצאה זו ובשנה זו.
הסוג השני כאמור הוא ספרי לי צ'יילד. כל ספריו מתחילים בכך שהגיבור, החוקר הצבאי ג'ק ריצר מוצא את עצמו כמי שמטייל ומסתובב ללא מטרה ומגיע למקום שכוח אל בו הוא נקלע לתחילת פרשיות של אי-ודאות שמאחוריהן מסתתרת מזימה.
תמיד יש גם אישה ובדרך כלל יש ג מתח ארוטי, ותמיד הספר בנוי ממספר רב של פרקים שכל אחד מסתיים במידע חדש כמתאבן להמשך הקריאה. בהמשך עולים בקרב הקורא מחשבות על כווני החקירה אבל תמיד יש הפתעה.
בספר זה נקלע ר'צר למקום שנקרא "מנוחה לאימא". רק השם כשלעצמו מסקרן ובירור ריצ'ר אחר השם מביא להתנהגות תמוה של התושבים. האווירה כבר בתחילת הספר הינה של אי-ודאות מעיקה.
זו סיבה מספיק טובה לקרוא הספר, שמותח מפרק לפרק.
|
|
תכריח אותי, 2016,כנרת זמורה-ביתן, דביר, 398 עמ'.
|
|
| תאריך:
|
06/03/2017
|
|
|
עודכן:
|
06/03/2017
|
|
יוסי ברנע
|
|
|
לפני כשבועיים ימים ליתר דיוק ביום ששי, תאריך 24.3.2017 - פורסמה במוסף הארץ, כתבה מקפת אודות ההליך המשפטי שנסב סביב עזבונו הספרותי של הסופר הדגול, פרנץ קפקא והחלטת בית המשפט העליון לאשרר פסיקת בית המשפט לענייני משפחה, במחוז תל אביב להעביר עיזבון ספרותי זה - כפי שפירש בית משפט לענייני משפחה, צוואתו של הסופר והמחזאי, מקס ברוד, שהחזיק בעיזבון ספרותי זה והעבירו בצוואתו בתנאים מסוימים למזכירתו, אלזה חוה הופה. כתבה זו התפרשה על-פני שמונה עמודי מוסף זה, כפי שפרשה כתבו המוכשר של מוסף זה, העיתונאי הילו גלזר.
|
|
|
|
|
מעצרם של מספר בלוגרים, הכותבים ומפרסמים רשימות שלהם, במרשתת, הלא הוא האינטרנט, בחשד שהוגדר על-ידי המשטרה, כ"טרור ברשת האינטרנט", מעלה מחדש הסוגיה של חופש הביטוי וגבולות חופש הביטוי, אל מול הגבלת חופש הביטוי, שעה שמי שמפרסמים כתבות, מבצעים - לכאורה - עבירות פליליות, שאותן מבקש הממסד למנוע, בדרך של המשך פרסום שכזה, במרשתת.
|
|
|
|
|
רונית כעסה מאוד על אורלי, אשתו של אחי בעלה. עברו כבר יותר משלוש שנים, אך היא לא מוכנה למחול לה. אורלי פשוט לא רצינית. לא רוצה לעבור מפתח-תקווה לחור נידח - כלשונה. באר יעקב בשבילה היא 'חור נידח'! רבע שעה לתל אביב בכביש המהיר החדש. אורלי סנובית סתומה. אפשר לחשוב שהיא גדלה בהרצליה! גם כן 'צפונית' מדימונה. ועכשיו, עקב עקשנותה, רונית נאלצת לחלוק את הבית המקסים הזה, הדו-משפחתי, עם שכנים 'רוסיים'.
|
|
|
|
|
התקופה שלאחר הסכם השלום עם מצריים בשנת 1979, החזרת סיני בשנת 1982 והסכם השלום עם ירדן באוקטובר 1994, הביאה עמה תחושה שעל מדינת ישראל לבנות עצמה בהתאם לשינויים הגיאו-פוליטיים החשובים המתרחשים באזור. הנגב הפך מתוקף מיקומו הגאוגרפי והגיאו-פוליטי, ממדבר מרוחק וצחיח לאזור חשוב המחבר אינטרסים תיירותיים-תעשייתיים ופוליטיים של שלוש ארצות: מצרים ישראל וירדן ובהתאם לכך יש לתכננו מחדש ולפתחו כמרחב מטרופוליני רביעי בישראל שליבתו היא באר-שבע.
|
|
|
|
|
באתר הזיכרון שהוקם באינטרנט לזכרו של רס"ן רועי קליין ז"ל, על-רקע ניגונו של הפיוט "אנא בכח", המיוחס לתנא, רבי נחוניא בן הקנה, שהולחן בידי המוזיקאי, עובדיה חממה, מצאנו דברים אלה, המובאים בפניכם, כלשונם:
|
|
|
|
|
