בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
העותרים בעניין הפגנות כיכר גורן בפ"ת אינם רוצים רישיון, אז הם קיבלו פסק דין, ולכן הם חייבים להיות זהירים לעילה ולעילה ● על הפרת פסק דין אפשר לשלם הרבה כסף, וגם להיכנס לקלבוש הן מכוח פקודת בזיון בית המשפט ומכוח חוק העונשין
|
אחריות אישית [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
העותרים לקיום ההפגנות בכיכר גורן בפ"ת' בין אם הם מארגני ההפגנות ובין אם לאו, לא מוכנים לשמוע על המילה רישיון. אז הם קיבלו פסק דין. ואם יש כאלה, ובכללם חברי וחברות כנסת' הסוברים שרישיון וקיום תנאיו הם המלצה בלבד, הרי שמעטים בקרבנו סוברים שמותר להפר פסקי דין או לתרום במעשה או במחדל להפרתם. להפרת פסקי דין שני היבטים. אחד מהם הוא ההיבט המתמשך - זה שקורה וממשיך וקורה עד שבית המשפט יאכוף את עצירתו, ובו מטפלת פקודת בזיון בית המשפט, המסמיכה את בית המשפט לאכוף את קיום צוויו על הצדדים בתיק שמפרים את הצו או אף צדי ג' המביאים להפרת הצו (ראה עניין מוניות הדר). להפרת פסקי דין יש גם היבטי עבר, הפרת פסקי דין אסורה על-פי סעיף 287 לחוק העונשין האומר בלי כחל וסרק "א) - "המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו - מאסר שנתיים". ומה אומר פסק הדין בשורתו התחתונה: בהינתן המתווה האמור, התנאים לקיומה של הפגנה כאמור הם כלהלן: א. מספר המפגינים המירבי יהיה כחמש מאות איש (לא כולל מפגיני הנגד). ב. לא תהיה ירידה לכביש. ג. המפגינים יוכלו לעשות שימוש בשני מגאפונים, ולא יהיה שימוש באמצעי הגברה נוספים. ד. ההפגנה תחל לא לפני השעה שמונה בערב. ה. מארגני ההפגנה יעמידו סדרנים, לצורך שמירה על הסדר. בראש ובראשונה קובע פסק הדין תנאים לקיומה של ההפגנה ומכאן ככל שלא יקוימו תנאים אסור לקיימה, והאיסור הזה חל על הצדדים לדיון, בין אם הם מפגינים, או שוטרים, וחל גם על כולי עלמא. הסעיף מחייב בפועל את המשטרה וכל אחד אחר למנוע את קיום ההפגנה אם התנאים לא יתמלאו. פסק הדין קובע מגבלה כמותית ומכאן ומאן שחריגה מהכמות תפר את פסק הדין, וכל מי שיביא במעשה ובמחדל לחריגה מהכמות הריהו צד ג' לביזיון לכאורה של בית המשפט והריהו גם משדל לכאורה להפרת הוראה חוקית על-פי סעיף 287 לחוק העונשין וכך גם עם כל שאר סעיפי פסק הדין. במעט הזמן שנותר עד השבת ניתן להבין שהגורמים המובילים את ההפגנות בין אם הם המארגנים ובין אם המארגנים הם גורמים עלומים, לא מבינים את אחריותם האישית והציבורית לקיומו של פסק הדין, ולכן ראוי ששומרי החוק מקרב העותרים יצלמו לרוב את הפרות של פסק הדין ככל שיהיו, וביום א' בבוקר יתייצבו עם צילומי ההפרות, ככל שיהיו כאלה, בליווי בקשות על-פי פקודת בזיון בית המשפט (אין אגרה) ובמקביל יגישו תלונות במשטרה על-פי סעיף 287 לחוק העונשין.
|
תאריך:
|
31/08/2017
|
|
|
עודכן:
|
31/08/2017
|
|
אפרים הלפרין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עמדו בתנאים
|
31/08/17 08:59
|
|
2
|
|
שטויות במיץ
|
31/08/17 09:27
|
|
3
|
|
יהודאית
|
31/08/17 10:31
|
|
4
|
|
הירונימוס
|
31/08/17 11:07
|
|
|
|
ה.א
|
31/08/17 12:53
|
|
5
|
|
מאבחן מושחתים
|
31/08/17 11:45
|
|
דורית ביניש, עדנה ארבל ועוד כמה שופטי עליון לשעבר ופרקליט מדינה, לשעבר חרגו משלוות הפנסיה שלהם ושיגרו מכתב מחאה חריף לשרת המשפטים, איילה שקד, תוך שהם מנסים למנוע ממנה מלממש כוונתה לשנות שיטת מינוי היועצים המשפטים למשרדי הממשלה השונים. שקד מבקשת לשנות שיטת מינוי יועצים משפטיים למשרדי הממשלה השונים, באופן שיועצים משפטיים אלה לא ימונו על-ידי וועדות מכרזים מקצועיות, אלא הם ימונו בידי וועדות איתור בעלות אופי פוליטי. משמעות הדברים הינה, כי לפי שיטת המינוי החדשה, הרי הגורם הדומיננטי בבחירת יועצים משפטיים למשרדי הממשלה השונים, יהיו מנכ"ל המשרד והשר הממונה דבר העלול להביא לבחירת אנשי אמון לתפקידי יועצים משפטיים למשרדי הממשלה השונים.
|
|
|
|
|
|
בשלהי מלחמת העצמאות ובשנתיים שלאחריה נוצרה תחושה בקרב המנהיגות כי עתה ניתן לתכנן את מדינת ישראל הצעירה בשיטות חדישות ומתוך מבט קדימה. מרבית הקרקע הייתה בידי הממשלה (והקק"ל) וניתן היה לדעת ראשי מפא"י ובראשם דוד בן-גוריון "לפזר את האוכלוסייה" מהרצועה הצרה בה ישבו רוב היהודים עד 1948 (מה שכונה ה -N ההתיישבותי) לעבר אזורי הספר (הגליל, פרוזדור ירושלים, הדרום והנגב) ולפתח אותם בשיטת "המדרג היישובי", שיטה שנלמדה באירופה ששיקמה עצמה לאחר מלחמת העולם השנייה.
|
|
|
יש לשבח החלטתה הנכונה והתקיפה של שרת המשפטים, איילת שקד, ליטול סמכוייותיה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, בכל הקשור לסוגיית ה"הפרדה המגדרית". סוגיה זו הייתה מצויה משך שנים רבות בטיפולה ובהשגחתה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר.
|
|
|
יש משהו בלתי מוסבר ובלתי הגיוני, לחלוטין, בדרך התנהגותו והתנהלותו של משה כחלון, בקשר לחוק מיסוי שלוש דירות. עוד לא יבשה הדיו מעל החלטת בג"ץ לפסול תוקף חוק מיסוי שלוש דירות, וכבר הודיע האוצר שהוא יפעל, לחקיקתו - מחדש - של חוק מיסוי דירות, בשינויים המחויבים. הרושם הנוצר מהתנהגותו הפומבית והציבורית של שר האוצר, משה כחלון, הינה, כי הוא "לקח ללב", באופן אישי פסיקת בג"ץ זו ורואה אותה כמכוונת, כלפיו, אישית. הגם שמשה כחלון לא מתח ביקורת כלפי פסיקת בג"ץ זו, הרי התנהגותו צועקת, כלפי חוץ מציאות של: "אני עוד אראה להם". משה כחלון נחוש - ועוד איך נחוש! - לחוקק, מחדש חוק מיסוי שלוש דירות, בשינויים המחויבים באופן שהפעם בג"ץ לא יכול לפוסלו עוד.
|
|
|
|