עשרה צעדים למהפכה בתחום הבנייה

העולם מתקדם בצעדי ענק, אך פרפורי הגסיסה של גופי הביורוקרטיה המפא"יניקים במדינת ישראל כאילו מסרבים לגווע. מעבר לים בונים בניין בן 50 קומות בתוך שבועיים, ובמדינת ישראל לוקח יותר משנה להוציא רישיון בניה.

החלמאות, הסרבול וחוסר היעילות לא נדונו להיות מנת חלקנו לנצח. הגניוס היהודי יפרוץ החוצה אם רק יתנו לו את התנאים ואת החופש. מדינת ישראל יכולה לצאת מ"תקופת האבן" בתחום הבנייה ולהיות גם כאן - מגדלור לגויים.

להלן מובאים עשרה צעדים לשיפור, תוך שינוי מהפכני של תהליך התכנון והבניה במדינת ישראל.

1. ביטול התקן הישראלי - כתקן מחייב

התקן הישראלי שהחל את דרכו כחוברת הנחיות ומאגר מידע מועיל, הפך כיום למפלצת ביורוקרטיה חסרת שליטה. התקן הישראלי הפך לפח אשפה של נוסחאות והנחיות בכמות בלתי נתפשת. התקן מאלץ מתכננים להיצמד להוראות שפוגעות בתכנון המבנה, מסרבלות ומייקרות את תהליך הבנייה. התקן גורם ל"משפטיזציה" של תהליכי הבנייה ומהווה קרקע פורייה לסכסוכים בין דיירים לקבלנים.

בתחום הבנייה קיימים מעל 1,000 חוברות תקנים, עם קרוב למאה אלף עמודים המכילים עשרות אלפי נוסחאות, טבלאות והנחיות מיותרות שסותרות זו את זו. ואם לא די בכך, קיימים צוותים של "מהנדסי ביורוקרטיה" ופקידונים שעוסקים ברכישת תקנים פרימיטיביים ממדינות זרות, בתרגום תקנים, בעידכון ובניסוח עילג של תקנים חדשים. זוהי תעשיה ענפה שמגלגלת הון.

קיימים גופים קומוניסטים כגון "איגוד המהנדסים" ו"רשם המהנדסים" אשר נשלטים על-ידי בעלי משרדי תכנון גדולים אשר הינם בעלי אינטרס מובהק לצימצום התחרות בשוק ולצמצום האחריות המקצועית שלהם. גופים אלו מעודדים הוספת תקינה, הוספת רגולציות וחקיקה שמסרסת את השוק החופשי.

התקן מתייחס למתכנן כאל ישות חסרת שיקול דעת, בדיוק כפי שמדינה קומוניסטית מתייחסת לאזרחיה. מערכת המשפט הרקובה בארץ מאמצת בחום את פח האשפה של התקן הישראלי ונותנת לו תוקף ומשקל רב. יש לבטל את גיבוב התקנים הקיים, ולהחליפו בתקן וולנטרי פרקטי, מקוצר ומקצועי אשר תפקידיו יהיו:

א. להציע סטנדרט של בטיחות ונגישות.
ב. להציע מאגר ידע בשיטות חישוב ובשיטות בניה.

יש לבטל את הנוהל הפרימיטיבי של הגשת חישובים סטטיים, ותהיה חובה על המתכנן האחראי של כל מבנה, לפרסם באתר ייעודי באינטרנט את התוכניות של המבנה לביצוע - ולעדכן AS IS אם נדרש.

2. ביטול רשויות התכנון והבניה

יש לדאוג עבור כל ישוב ועיר, לתכנון עיר מלא ברמת פירוט גבוהה, כולל סימון מפורט של התשתיות - הקיימות ומתוכננות, תוכנית העיר תגדיר לכל חלקה ומגרש באופן ברור את ההנחיות. לאחר שתכנון העיר מפורסם באינטרנט, אין צורך בוועדה לתכנון.

כל מתכנן יכול לגשת לתוכנית העיר ולתכנן את המבנה שלו בהתאם לדרישות תוכנית העיר.
עבור מקרים של בקשות מיוחדות/הבהרות, יהיה פקיד - אדריכל העיר, שיהיה חייב לתת מענה הוגן ומקצועי בתוך יום עבודה.

3. ביטול סמכויות הגופים הנוברים ברישוי

ביטול הסמכויות של חברת החשמל - לא לאפשר לבודק של חברת החשמל לאשר או לא לאשר שום מבנה/מתקן שאינו בבעלותה. לא תהיה לחברת החשמל סמכות לגבות עמלות ואגרות כלשהן על חיבור החשמל/הגדלת החיבור/חפירה/הזזת עמוד וכו'. כל העבודות בתחום הציבורי יהיו על חשבון חברת החשמל. כצעד משני מוצע לבטל את הפילרים. חיבור החשמל יהיה בתוך שוחה תת-קרקעית. הניטור וחיוב צריכת החשמל יבוצע באופן ממוחשב.

יש לסגור את מיזם הביורוקרטיה הגדול במדינה - "מנהל מקרקעי ישראל" (ממ"י) ולמכור את כל הקרקעות לידיים פרטיות. עד אשר הקרקעות יימכרו, לא תהיה לממ"י כל זכות להתערב באישורי בניה. אם בממ"י סבורים שמגיע להם עוד כסף (בדרך כלל זה המצב), עליהם יהיה לפנות לערכאות המתאימות.

רשות הכבאות - אמורה לעסוק בכיבוי אש ולא במתן אישורי בניה. לא תהיה לרשות הכבאות כל סמכות בקביעת נהלים, אגרות ומתן אישורים בתחום הבנייה. התקן הוולנטרי, אשר יכלול התייחסות לכיבוי אש, יחליף את הביורוקרטיה והדרישות המטורפות של רשות הכבאות. הוא הדין לגבי רשויות וגופים ציבוריים אחרים הנוברים בנושא הרישוי, כגון קק"ל, משטרת ישראל, רשות העתיקות ועוד. יש לעצור את התופעה ההולכת ומתעצמת בעודה באיבה.

4. תכנון יעיל - ביטול החובה לשכירת יועצים

ובכלל זה: יועץ כיבוי אש, יועץ נגישות, יועץ בטיחות, יועץ קרקע, יועץ חניה וכו'. יש לייעל את דרך התכנון ממצב של אי-לקיחת אחריות, לתכנון איכותי ויעיל. במקום לחייב את המתכנן לשכור יועצים שמסרבלים את תהליך התכנון, להטיל על המתכנן את האחריות ואת שיקול הדעת באילו יועצים להיעזר.

מוצע בזאת, לכלול בלימודי אדריכלות הכשרה בתחום הסטטיקה והקונסטרוקציה ברמה של הנדסאי בניין, וזאת על חשבון קורסים כגון: "מוזות בעיר", "מקום לאומנות", "אדם, חיה מכונה", "סוגיות עכשוויות באוצרות", "מייצבים כמודלים ביקורתיים" ועוד קורסים כגון הנ"ל, שנלמדים בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, ומציגים אג'נדה כלשהי, שאינה בהכרח משפרת את כישורי התכנון של האדריכלים.

5. ביטול החובה במפקח בניה / מנהל פרויקט

ההתייחסות הראשונית אל קבלן כאל אדם שחובה לפקח על כל פעולה שלו, משדרת לקבלן שהוא בחזקת רמאי או מוגבל, ולמעשה עצם ההתייחסות המזלזלת הזו, היא זו שגורמת לקבלנים לעיתים "להקטין ראש" או לפעול שלא ביושר. יש להעביר את האחריות על הביצוע אל הקבלן,
לבטל את הפיקוח, ולהעלות את שכר העבודות בהתאם. כך גם היחס למקצועות הבנייה יהיה
מכובד יותר, ובעקבות כך ייכנסו לתחום הבנייה כוחות נוספים ואיכותיים יותר.

6. החלת שקיפות אמיתית בפרויקטים ציבוריים

יש להחיל שקיפות אמיתית בפרויקטים ציבוריים, ניהול כספי הציבור יבוצע הלכה למעשה כדלקמן:

- כל חוזה שנחתם עם הרשות הציבורית יפורסם מיידית, ביום החתימה - במלואו באתר הרשות.

- כל חשבון שמאושר למתכנן, לקבלן, לספק או למפקח, יפורסם מיידית, ביום האישור באתר הרשות, כולל כתבי הכמויות עם המחירים ופירוט כל הסעיפים שאושרו.

- תהיה חובה לפרסם את התוכניות המפורטות של כל פרויקט ציבורי, דבר שגם יביא עימו
קנאת סופרים וישפר את רמת התכנון.

- תהיה חובה לפרסם את העלות המתוכננת של כל פרויקט ואת העלות הסופית בפועל.
כולל פירוט הסעיפים שלא באו לידי ביצוע, וסיכום העלות שלהם. יש לאסור על מפקחים ומתכננים, כל התערבות בתהליך קבלת תקציבי בנייה, ולמנוע התערבות כזו מכל גורם פרטי שעשוי ליהנות מהתקציב.

צילום ושידור אונליין: משרד מהנדס העיר וכל משרד ציבורי שמתקבלות בו החלטות, יהיה חייב בצילום ושידור אונליין. כמו-כן, תהיה חובה בהקלטת כל שיחות הטלפון של כל משרד ציבורי והעלאה שלהן אונליין בזמן אמת.

7. במכרזים ציבוריים, יש לאסור התקשרות עם ספקים שלא מפרסמים מחירים ומפרטים מלאים

הכוונה לספקים של פריטים כגון גופי תאורה, מתקני משחק, ריהוט, מתקני ספורט וכו'. במצב הנוכחי, לא קיימת תחרות אמיתית בין הספקים השונים, מכיוון שהמתכנן אינו יכול באמת להשוות מחירים ומפרטים, אלא, במקרה הטוב הוא תלוי באנשי מכירות שיואילו לשלוח לו הצעות מחיר ומפרטים של המתקנים/המוצרים אותם הוא מעוניין לשלב בפרויקטים שהוא מתכנן.

במקרה הרע, המתכנן מסתמך על מחירוני בניה, שאינם מפורטים ברמה הנדרשת, ומשאירים לקבלן ו/או לספק את האפשרות להחליט על המפרט המדויק של הפריטים אותם הוא מספק רק לאחר הזכיה במכרז. ההבדל במפרטים מתבטא לעיתים בסכומי עתק שיוצאים מהקופה הציבורית. עקב כך, נוצר מצב שהרשות הציבורית מפרסמת מכרזים לא הוגנים, המעודדים התנהלות לא תקינה של מתכננים, מפקחים, ספקים וקבלנים.

8. ביטול חוק הממ"דים

הממ"דים מייקרים את הבנייה הרבה מעבר לעלות הישירה של בניית הממ"ד. הממ"דים מורידים את איכות הבנייה, מנפחים את הביורוקרטיה, מאריכים את משך הבנייה ומונעים מטכנולוגיות בניה מתקדמות להתפתח ולחדור לארץ.

מדינת ישראל תהיה חזקה ובטוחה הרבה יותר - ללא חוק הממ"דים, מפני שיתפתחו אמצעי הגנה עדיפים על הממ"ד הפרימיטיבי - בהתאם לדרישות האוכלוסייה. ולא פחות חשוב - מפני שהכלכלה תהיה חזקה יותר.

9. ביטול חוק דודי השמש

טכנולוגיית דודי השמש שמדינת ישראל מתגאה בה - תקועה שנים רבות. העולם התקדם כמה וכמה דורות בתחום הסולארי, ומדינת ישראל נשארה עם ה"דינוזאורים" המכוערים שהיא מחייבת להתקין על הגגות. מערכות חימום המים יהיו הרבה יותר מתקדמות ויעילות ללא חוק דודי השמש.

10. ביטול מפעל הפיס/טוטו

הביורוקרטיה, היהירות והסרבול בניהול תקציבי הבנייה של מוסדות ההימורים, מרקיעים שחקים. מה גם, שעצם המהות שלהם היא למכור פנטזיות לאוכלוסיות חלשות, ומנגד למשוך משכורות עתק מעצימה את הנזק שנגרם לציבור בעצם קיום מוסד ההימורים, שהוא גוף מיותר ומזיק מבחינה חברתית ומבחינה מוסרית.