בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
להודות ולהתוודות אחרי 75 שנה <br>
|
העולם לא קורס רק מפני שהיהודים שעושים רעשים מימי בראשית באשר שם הינם ועורמים על עצמם בכל דור בושות ומטילים צללים על הכל
|
לא אסתטי [צילום: United States Holocaust Memorial Museum]
|
|
|
|
|
ראוי להודות. גם להתוודות. זה היה מכוער אך נסבל. זה היה מכוער כי אחרי הכל גם יהודים היו אדם, ואדם שהודפים אותו לקרון והמזוודה הקטנה שלו נופלת מובסת על הרציף וקטר נושף יוצא כבר לאן זה מעורר רתיעה, בכל איש ואישה, מן רעד עובר, בשדרה שאינה בנויה לספוג השפלה. אבל זה היה נסבל, כי לא כל אדם הוא יהודי, ועל כן, מה לעשות, להיוולד יהודי בעולם הזה הייתה בחירה, ומי שכך בחר נושא באחריות למותו שאינה נופלת מן האחריות של מי שנוטל את נפשו. לכן, מוכרחים להודות, גם להתוודות, זה היה אפשרי. זה היה מכוער. לכן לא דיברו על כך ברבים. לא אסתטי. יודעים. זה כך המכוער. הוא צואה על השקט. הוא לא מסתיר. אבל לא מדבר. לא מתאים. מלכלך את החיך. מצהיב את טור הידיעות בעיתון. לא נעים. מעשי תת-אנוש מתמלכים. יש כאלה. גם אותם ברא אלוהים. אבל זה הם. זה לא מי שאיננו יכול שלא לחוש עד ברך ועד קרסול איזה פיק, חולשה של רגע, אך מה. אבל, כאמור, זה היה נסבל כי אחרי הכל, העולם לא קורס רק מפני שהיהודים שעושים רעשים מימי בראשית באשר שם הינם ועורמים על עצמם בכל דור בושות ומטילים צללים על הכל והם משונים מפני שהם דומים כל כך ושונים בעת ובעונה אחת, מפחיד, אז, לא, אז בלי יהודים, וזה לא אנחנו, זה 'הם', תת-אדם שעושים את זה, ומה לעשות גם עליהם תעבור כוס. את תת-האדם נמגר. בתורו. והחיים נמשכים. צריך להודות. גם להתוודות. וכך לציין שבעים וחמש שנה אחרי, שחרור" אושוויץ, כולם, כל החוגגים כולם, ראשי המדינות וראשי האומות המדינות וראשי הדתות והאמונות וראשי הדעות המוסר והסין הבאים לציין את היום בו סגרו משרפות ולא את היום בו בנו ארובות והסיקו אותן בגוויות. להודות ולהתוודות.
|
תאריך:
|
21/01/2020
|
|
|
עודכן:
|
21/01/2020
|
|
יצחק מאיר
|
להודות ולהתוודות אחרי 75 שנה
|
|
מותו במינכן לפני שבע שנים של האיש שנודע בשם איוון (ג'ון) דמיאניוק, בהמתנה לערעור על הרשעתו בסיוע לרצח המונים במחנות השמדה בפולין, נראה כחתימתה האירונית-משהו של פרשת החמצה משפטית ארוכה שהחלה בירושלים בשנות ה-80 של המאה הקודמת. הבאתו של האיש לדין הייתה כמובן מהלך ראוי בהחלט. הוא לא הובא למשפט כסתם אחד מאלפי חשודים בשיתוף פעולה עם הנאצים, אלא כנאשם בפשעי מלחמה אכזריים ביותר - אף יחסית ל"נורמה" במחנה ההשמדה טרבלינקה - שבגינם "זכה" לכינוי איוון האיום.
|
|
|
זה סיפור על ילד קבצן מתקופה אפלה, מן הפלָנטה של השוֹאה, וזה גם סיפור של מפגש בין זמנים. הילד הצופה הוא השליח של המספר, הוא ניצב במציאות עכשווית ולו משקפת להביט אל העולם שהיה. דרך התפתחות העלילה מצליח המחבר להנחיל לנו מבט ערכי, לקחים מוסריים ובעיקר פרספקטיבה.
|
|
|
השם אנטולי פאבלוביץ שפירו בוודאי אינו אומר דבר וחצי דבר לרוב הקוראים. אכן, שם רוסי, אכן יהודי. שם שיוזכר בהמשך השבוע שוב ושוב, בעת שיתכנסו בירושלים כארבעים מנהיגי מדינות, לציון יום השנה ה-75 לשיחרורו של הגדול והנורא במחנות ההשמדה הגרמנו-נאצים, אושוויץ. באותו יום, 27 בינואר 1945, הגיע הקצין "האדום" שפירו ראשון, בראש גדודו, אל מחנה אושוויץ ופתח את שעריו.
|
|
|
בישראל נשלמות ההכנות לקראת בואם השבוע של יותר מ־40 מנהיגים במסגרת אירועים לציון 75 שנה לשחרור אושוויץ. בין המנהיגים שיגיעו לאירועים נשיאי רוסיה, גרמניה, איטליה, צרפת וגאורגיה, מלכי ספרד, הולנד ואיסלנד, שורה ארוכה של ראשי ממשלות וסגן נשיא ארה"ב, מייק פנס.
|
|
|
ספרות השואה היא עמוד אש של עדויות מצמררות. למען הדורות הבאים יש חשיבות לכל היומנים האלה, כדי שנדע כמה חשוב לא לשכוח את השבועה - לזכור ולא לשכוח. היומן של משה הנער, משה פלינקר, אינו דומה ליומנים, שנכתבו לאחר השואה.
|
|
|
|
|
|
חיים רמון |
כל עוד אנשים כמו יעלון, משת"פים נאמנים מיל' של נתניהו, הם מראשי מבקריו, כאשר ברור שהשנאה האישית שלהם לנתניהו היא המוטיב המרכזי ביסוד ביקורתם, נתניהו יכול לישון בשקט
|
|
|
איתמר לוין
ע"פ 232/55, היועץ המשפטי נגד מלכיאל גרינוולד. השופטים שמעון אגרנט, יצחק אולשן, שניאור זלמן חשין, דוד גויטיין ומשה זילברג. 17 בינואר 1958
|
|
|
דרור אידר
השיח הרגשי על העסקה עם חמאס משחק לידי מנהיגיו, הששים לסכסך בינינו קובעי המדיניות חייבים להתעלם מהרעש ולהתמקד בעיקר: מניעת תמריץ לאויבינו לשחזר את 7 באוקטובר, כלומר: חיסולם
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|