כשמדורת השבט חזרה, החום עלה

שפה מעצבת מציאות, מילים מתייגות מצב, נרטיב נבנה בתהליך של שילוב בין השניים. בימים אלה, ימי חוסר הוודאות, ימים בהם מפלס החשש עולה בכיוון אחד, ימים בהם מבטיחים לנו אנשי הסמכות מוות, גם מי שחוסנו יצוק, איתן, חזק לתפארה, עומד בפני כל רוח מצויה, חש בסדק קל.

אל מול מציאות כפויה זו בה צווי החירום מתרחבים מרגע לרגע, ממהדורה למהדורה, מקול בס סמכותי לקול בריטון עוצמתי, חייבים לאסוף את הכוחות כדי למתן, להרגיע, להתחיל את תהליך בניית הנרטיב העכשווי, את הלחצים לפוגג בדרך יצירת הווי משפחתי, את הפאניקה לתרגם לסיפור המשפחתי שיירשם במגילת היוחסין העתידית.

בניית תהליך הנרטיב מותאמת לימים בהם ראש המשפחה, השבט, ישב סביב מדורה קטנה בוערת בהיעדר חשמל, וסיפר את סיפורי אבותיו, אגדות עם מסר לחיים, דין וחשבון עכשווי, כל מה שהיה נדרש באותה העת. כך נבנה הסיפור המשפחתי.

אחד הדברים היותר מעציבים ומקוממים אותי הוא הפסטיבל השנתי: "למה הבאתי אותם לעולם", או זעקת "הצילו" המושמעת על-ידי הורים בעתות חופשים, שביתות, מועדי ישראל. הפסטיבל הזה לא רק מצער אלא מדכא, כן, הוא מצריך מאתנו מאמץ נוסף, תכנון יסודי, יצירת אקלים מיטבי, המצב מצריך מאתנו לפתוח את אוצרות האהבה, את כספות הערך המשפחתי.

על כן דווקא בימים אלה, בהם מתכנסת המשפחה מחדש, זו הזדמנות מיוחדת לחזק את היסודות, להציב פיגומים ולעלות קומה בקשר המשפחתי, בלי מסיחי דעת, בלי רעשי רקע, משפחתי ואני. זו הזדמנות לספר את שלא עלה בידנו לספר, ללמוד זה את זה לעומק, להתחבר, לבנות ביחד, לתכנן, לחלום חלומות, לחזור למדורת השבט ההיא ולספר את הסיפור שלנו.

ההתכנסות המשפחתית יכולה להיות בשורה משמחת ומרגשת רק אם מקיימים אותה מתוך תחושת אמונה בלכידות המשפחתית, רק אם רואים בה נכס ולא נטל, ברכה ולא מעמסה, אתגר ולא בעיה, הזדמנות ולא משבר, או אז מגפת הקורונה, על איומיה תעניק לנו מתנת חיים מיוחדת, תפגיש אותנו שוב עם עצמנו, עם היקרים לנו, אשר לעיתים לזרים נדמינו בעיניהם, המשפחה. גם אם יהיו מהמורות בדרך, אתגרים, מורכבויות, כשמדברים אותם בנחת, בהבנה, באהבה, זו תחילת הדרך להבראת המציאות.

איך עושים זאת? איך הופכים את התוכנית למילים ואת המילים למעשים? האפשרויות רחבות מיני ים אך ראוי להתחיל בתיאום ציפיות משפחתי לחודש הקרוב, תכנון מדוקדק הכולל בתוכו זמן אישי, כל אחד במרחב הפרטי שלו, תכנון שעת משפחה בה לכל אחד יש תפקיד, לספר סיפור משמעותי, שירי משפחה, כתיבת מילון משפחתי, מבשלים באהבה, סרט החיים, אימון כושר יומי, משחקי חשיבה והנאה, ויקיפדיה משפחתית.

הרשימה ארוכה, זה אפשרי, זה יצליח, רק אם נאמין שהילדים הם לא חטוטרת על גבנו, רק אם נאמין שקיבלנו מתנה והזדמנות, רק אם נדע ליצור אקלים משפחתי מיטבי, נרחיב את המיכל, נגדיל את הספוג ונשכשך כולנו באמבטיה של אהבה. תנסו, זה עובד.