אנחנו מגיעים אל פרשת "שמות" ערב בחירות לכנסת ישראל, כששרה ומנהיגה בחירה במפלגת השלטון גאה גם היום בהתבטאותה בגנות הפליטים, שנאלצו לגנוב גבולות ולחצות מדבריות עד שהגיעו לכאן מאפריקה. היא נאמנה לאמירתה, שהפליטים מאפריקה הם סרטן בגוף המדינה.

פעילה מרכזית במפלגת השלטון בדרום תל אביב מרשה לעצמה יחד עם פעילים נוספים לפגוע בימים אלו פגיעה פיזית באותם פליטים ואף להכות את ילדיהם בגן ילדים. אין תגובה הולמת מצד רשויות החוק בפורעים, שהרשו לעצמם להכות בחוטב העצים ובשואב המים של מדינת ישראל, כשחותם דמוניזציה על מצחם.

בפרשת "שמות" סובלים בארץ מצרים מדמוניזציה של הזר בני עמי - העבריים, שרק מאבק קשה על שרידות בחיים הוא שהביאם לכלל החלטה לרדת מארץ מכורה למצרים. בני עמי הגיעו למצרים כפליטים, שנסו מהרעב שפקד את ארצם. דמוניזציה לזר החי במצרים זרע בהם ממשל מצרי אכזר בנאומים פופוליסטיים זולים ואימתניים כלפי הזר, שעלול לתת יד לאויב.

בפרשת החיים כאן בארצנו סובלים מדמוניזציה של הזר ציבורים, שחצו מדבריות ומוגדרים "המסתננים" - אלו בני אפריקה שגנבו גבולות במנוסתם מהרעב באפריקה ותוך כדי סיכון חייהם הגיעו אלינו. דמוניזציה של הזר החי בישראל זורעים מנהיגים חסרי אחריות בנאומים רדודים וזולים כלפיהם. זר שנס מרעב ומאימה באפריקה מוצג מעל במות מרכזיות ומסיתות כסרטן אימתני ומסוכן.

מצער, שיש מי שהביס בישראל את השפה העברית, כשמצא לנכון להתבטא במילים עבריות כדי להשחיר את המסוכנות כביכול של הזר וליצור דמוניזציה לפליט החי בישראל. בפרשת "שמות" מנצח על הדמוניזציה כלפי פליטים מאסיה - פרעה, מלך מצרים. בפרשת חיינו מנצחים על הדמוניזציה כלפי פליטים מאפריקה חברי כנסת מהימין.

ממשל אווילי

כואב לשמוע מלים עבריות בגנות אדם ובמסוכנות שלו, כשהרעב ללחם אילצו לברוח מאפריקה ולמצוא פה מקלט לילה. כואב לשמוע מפי מי שפרשת השבוע מתנגנת על לשונו התנכרותו לציוויי הפרשה עת הוא מתייחס לפליט אימת הרעב והמלחמה באפריקה, כפי שהמצרים התייחסו לפליטים העבריים.

למרבה הצער, טקסט אימתני כלפי הזר העברי בספר "שמות" דומה להפליא לטקסט האימתני כלפי הזר האפריקני בבוטות ובהתנסחות, שמקובלת בחוגי הימין בארצנו. בשני המקרים זורעים פחד בלתי רציונאלי, הפורט על נימים לאומניים של סכנה קיומית הנשקפת לנו ובאיום בחבירה לאויבנו.

בשני המקרים הסממנים בהם מבקשים לאפיין את הזר הם מפלצתיים. בכל מקום הזרים הם בבחינת "שׁוֹרְצִים" ומסכנים את קיום ילידי המקום. הנוסח המבהיל של פרעה, שנוסח בספר שמות פרק א' פסוק ז' תואם לדברי ההבל השכיחים כיום - "וּבְנֵי יִשְׁרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאוֹד מְאוֹד וַתִּמַּלֵּא הָאָרֶץ אוֹתָם". אצלנו החליפו "שׁוֹרְצִים" עבריים ב"שׁוֹרְצִים" אפריקנים בדרום תל אביב, ב"שׁוֹרְצִים" בדווים בדרום הארץ וב"שׁוֹרְצִים" ערבים בארץ כולה.

בפסוק 9 באותו פרק אנו קוראים - "וַיּאמֶר (פרעה) אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם יִשְׁרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ". פרופסור נחמה ליבוביץ בספרה ספר "שמות" מביאה את פירושו של הרמב"ן לפיו פרעה אינו חושש רק מריבוי טבעי - מסכנה דמוגראפית - של השורצים החיתיים בדמות בני ישראל, אלא חושש, לדבריו, שיצטרפו לאויב - "וְהָיָה כִּי תִּקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא אֶל שׁוֹנֵאנוּ וְנִלְחַם בָּנוּ...". למרות שבני ישראל שוהים במצרים מאות שנים כמיעוט לאומי, מחליט ממשל אווילי במצרים להסית נגדם ולהצביע על הסכנה הדמוגרפית - שהזר מסוכן כי "נִלְחָם בָּנוּ".

פופוליזם זול של פרעה השוטף את מצרים ביחסו כלפי מי שהוא רואה בעיניו כזר - בני המיעוט העברי - מקבל ממדים מסוכנים בעוינות שלו במיוחד כלפי בני העם העברי, עם שחי במצרים כבר כמה מאות שנים. הפופוליזם הזול של הימין בישראל כלפי מי שהוא רואה בו זר - בני המיעוט הערבי - מקבל ממדים מסוכנים בעוינות שלו כלפי בני העם הערבי, החי בישראל כבר מאות בשנים. פרשת השבוע - פרשת שמות - זועקת נגד כל גילוי של גזענות. היא דורשת מאתנו מחויבות מוסרית בל נחטא בחטא הדמוניזציה של הזר ונייחס לו שדים ורוחות רפאים החבויים בראיה החיתית של "שׁוֹרְצִים".

פרשת השבוע היא גם מקום למחשבה לשמאל הציוני. שמאל שמצביע על סכנה דמוגרפית לחיינו ולמפעל הציוני אם לא ניפרד, זה שמאל שמתנכר לא רק לערכי הדמוקרטיה, אלא גם לערכי פרשת השבוע. אינני רואה איום דמוגרפי בילידי הארץ הזו ערבים החיים בחיפה ובנצרת, ביפו ובעכו, בגליל ובנגב. בכך מתקשרת לי פרשת "שמות" עם הציווי ההומאני בפרשת "קדושים" בספר "ויקרא" בפרק י"ט פסוק ל"ג: "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תּוֹנוּ אוֹתוֹ,