בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מלחמת הסייבר בין אירן לישראל
|
גורמים בכירים בישראל מעריכים כי מלחמת הסייבר בין ישראל לאירן תתגבר בשנה הקרובה במקביל למאבק המדיני של ישראל נגד הסכם הגרעין עם אירן. ההערכה בישראל היא כי אירן תנסה לבצע התקפות סייבר גדולות על מערכות חיוניות בישראל בתחום המים והחשמל כדי לפגוע בעורף
|
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
ישראל ואירן מנהלות בחשאי מלחמת סייבר זו בזו במסגרת המאבק ביניהן על תוכנית הגרעין האירנית, מומחי סייבר בישראל קובעים כי יכולות הסייבר של ישראל הן ברמה גבוהה יותר מאשר של אירן. גורמים מדיניים בישראל אומרים כי מלחמת הסייבר הפכה לתחליף לשימוש בנשק קונבציונלי במלחמה בין ישראל לאירן. הרשויות בפלורידה בארה"ב הודיעו השבוע כי הן בלמו מתקפת סייבר שכוונה כנגד מתקן מי שתייה במדינה, התברר כי היה ניסיון להעלות את רמת הכימיקלים במים ולהרעילם. לפני כשנה נעשה ניסיון דומה שהופנה כלפי ישראל, ככל הנראה הייתה זו מתקפת סייבר אירנית שכוונה לפגוע במתקני מים בישראל. ראש מערך הסייבר הלאומי יגאל אונא תיאר אז את המתקפה כבעלת פוטנציאל הרסני שהייתה יכולה לגרום לנזק רב, כעת בודקים בישראל את הקשר בין שני המקרים. הבדיקה עוסקת בשאלה האם אותו גורם שביצע את התקיפה נגד המתקנים בישראל עומד גם מאחורי המתקפה בפלורידה. בישראל לא הצביעו בזמנו על מי שעומד מאחורי מתקפת הסייבר, אך רשת "פוקס ניוז" האמריקנית דיווחה כי אירן אחראית למתקפה. ראש מערך הסייבר הלאומי יגאל אונא אמר אז: כי "לא מדובר בקבוצת פשיעת סייבר או במתקפה לצורך כופר". על-פי גורמים זרים, בתגובה ביצעה ישראל בחודש מאי בשנה שעברה התקפת סייבר על נמל בנדר עבאס באירן שגרמה לשיבושים רבים בתחום הספנות. מתקפות הסייבר והסכם הגרעין גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי מלחמת הסייבר בין ישראל לאירן תתגבר בשנה הקרובה במקביל למאבק המדיני הישראלי על הסכם הגרעין וניסיונות ישראל למנוע את ההתבססות הצבאית של אירן וחיזבאללה בסוריה. מלחמת הסייבר הפכה לחלק בלתי נפרד ממה שמכונה בעגה הצה"לית "המערכה שבין המלחמות". ראש הממשלה נתניהו אמר באחרונה כי "מתקפות הסייבר האירניות הן עניין של יום ביומו". בחודש דצמבר בשנה שעברה התייחס הרמטכ"ל אביב כוכבי לראשונה לנושא מלחמת הסייבר ההתקפי של צה"ל בזירות השונות, סוגיה שעד כה צה"ל בחר שלא להתבטא בנוגע אליה באופן פומבי, הרמטכ"ל כוכבי מסר באמצעות דובר צה"ל כי "מרחב הלחימה המשמעותי שהשתנה השנה הוא ממד הסייבר - שבו ביצענו מבצעים התקפיים רבים". בשנים האחרונות תחום הסייבר ההתקפי נמצא בתחום אחריות אגף המודיעין בצה"ל, והתחום ההגנתי תחת אחריות אגף התקשוב. עכשיו שוקלים במטה הכללי להקים אגף סייבר שיעסוק בהגנה ובהתקפה בתחום הזה. להתקפות הסייבר יש חלק חשוב בהרתעה הישראלית כלפי אירן שמגלה אט אט את היכולות ההתקפיות הישראליות,על-פי גורמים ביטחוניים, לישראל יש את היכולת לבצע מתקפות סייבר על מתקני הגרעין של אירן ועל מטרות צבאיות ואזרחיות כאחד, ההתקפות האלה מבוצעות ללא "טביעות אצבע" והן מסייעות להפעיל לחץ על אירן במקביל ללחץ המדיני בנושא הסכם הגרעין. ביולי 2010 הוחדר וירוס בשם "סטאקסנט" למחשבים של מתקני הגרעין האירניים בבושהר ובנתנז, בחודש יולי בשנה שעברה אירע פיצוץ גדול שהרס את מתקן הצנטרפוגות המתקדמות בנתנז, בתחילה סברו האירנים כי מטען חבלה גדול גרם לפיצוץ אך הם בודקים כעת גם את הסברה כי הפיצוץ אירע בעקבות מתקפת סייבר ישראלית. במהלך חודש פברואר 2020 היו התקפות סייבר רבות על מערכת האינטרנט באירן ששיתקו כ-25 אחוזים מן הפעילות, האירנים מעריכים כי מאחוריהן עומדת ישראל. גם האירנים לא טמנו ידיהם בצלחת ובשנה שעברה הותקפו מאות אתרי אינטרנט ישראלים שונים על-ידי האקרים אירניים כדי ליצור מבוכה ובלבול ברשת האינטרנט. לאירנים יש יכולות סייבר טובות מאוד, אירן היא מדינה מתקדמת מאוד בתחום הטכנולוגי ובישראל יש דאגה רבה מהיכולות האלה, ההערכה היא כי האירנים יגבירו את התקפות הסייבר שלהם על תשתיות אזרחיות של שירותים חיונים בישראל כמו מיים וחשמל, הם ינסו לפגוע בכלכלה הישראלית ובעת מלחמה ינסו לפגוע בהתקפות סייבר בעורף הישראלי.
|
תאריך:
|
11/02/2021
|
|
|
עודכן:
|
11/02/2021
|
|
יוני בן-מנחם
|
מלחמת הסייבר בין אירן לישראל
|
|
פקחים מטעם האו"ם באירן מצאו עדויות חדשות לפעילות גרעינית בלתי מוכרזת במדינה - כך דווח (יום שבת, 6.2.21) בוול סטריט ג'ורנל, מפי שלושה דיפלומטים שתידרכו על הממצאים החדשים באירן.
|
|
|
מוכנות צבאית להכרעה מהירה היא אמצעי חשוב למניעת מלחמה. לכן היא מהווה כלי מרכזי בארגז הכלים המדיני והשתקפותה בהתבטאויות פומביות של הדרג המדיני והצבאי, בתרגילים, ובהפגנות כוח אחרות מתחייבת לא רק מסיבות פרקטיות אלא אף מוסריות.
|
|
|
בפתח הדברים יש להדגיש כי ישראל לא קיבלה עדיין שום החלטה לתקוף את המתקנים הגרעינים באירן, מדובר בהחלטה מדינית-ביטחונית חשובה שצריכה להתקבל על-ידי הקבינט הביטחוני ויש לה משמעויות אזוריות ובינלאומיות מרחיקות לכת, אולם, ישראל מודאגת מאוד מהאפשרות כי תישאר לבדה מול סכנת הגרעין האירני בעוד אירן דוהרת לעבר הפצצה הראשונה שלה, לכן הינחה ראש הממשלה נתניהו את מערכת הביטחון להכין גם את האופציה הצבאית או ליתר דיוק לעדכן אותה, מכיוון שישראל כבר הכינה אותה בעבר ואף היקצתה לה תקציב בסך 11 מיליארד שקלים, אך בסופו של דבר היא לא יצאה אל הפועל.
|
|
|
ממשל ביידן הנכנס מינה את רוברט מאלי כשליח מיוחד לענייני אירן. מינוי זה מציב את מאלי בעמדת מפתח בעלת השפעה גדולה על כל מכלול המזרח התיכון, שכן העניין האירני קשור גם לסעודיה, לישראל ובעקיפין גם לעניין הפלשתיני. הוא גם מזוהה עם המגמה לבטל כל דבר שהנשיא הקודם, דונלד טראמפ, עשה במזרח התיכון, גם אם מדובר בהתפתחות טובה וחיובית.
|
|
|
עם תחילת כהונתו של הנשיא ג'ו ביידן צפויות אירן וארצות הברית לנסות ולתרגם כוונות מוצהרות בסוגיית הסכם הגרעין למדיניות בפועל. שר החוץ, אנתוני בלינקן, חזר וקבע מיד לאחר מינויו, כי "הנשיא ביידן היה ברור בהדגישו, כי אם אירן תחזור למלא את מחויבויותיה, גם ארצות הברית תעשה זאת. לאחר מכן נשתמש בזה כפלטפורמה יחד עם שותפותינו ובעלות בריתנו כדי לגבש הסכם ארוך וחזק יותר, שיתייחס גם לסוגיות אחרות שהן בעיתיות ביחסים עם אירן".
|
|
|
|