מוגזמים

אינני נמנה עם הסבורים כי לא היו ימים קשים לישראל כימים אלה, אינני נמנה על חסידי האידיאליזציה של האתמול בהשוואה להיום, המציאות מדברת את עצמה בלי סינון, מציאות מורכבת, מאתגרת, קשה, אך עדיין אפשרית להתמודדות ולא רק בתחום מגיפת הקורונה אלא בזירות נוספות מסוכנות, עד רמת קוממיות של העם בארץ האהובה.

מטה לחמם של אזרחים רבים נשבר והתורים לחלוקת מנות המזון בבתי התמחוי לרגל חג החרות יתארכו מאוד, השסע החברתי מתרחב ללא הפסק, אינו מאפשר רגעי חסד לריפוי קל, הבעיות הפנימיות בוערות מהמצב של ירידת האמון במערכת המשפט ועד היחס לכוחות המשטרה והביטחון, האירנים צועדים בלא מורא אל פצצת הגרעין, נהנים מרוח גבית הנושבת מהממשל החדש בארה"ב ובאירופה, הסורים פועלים ליצור חזית אירנית סמוך לגבול מדינת ישראל, החיזבאללה מתעצם באלפי טילים מדויקים המכוונים למטרות איכות בישראל, החמאס בונה צבא בעל איכויות, ומהממשל האמריקני נושבת צינה קרירה שאין מי יודע לאן תוביל את המציאות הישראלית.

הפלשתינים בונים חומה ללוחמי צה"ל ולמדינאים לכתר אותם כפושעי מלחמה גזענים, ארגונים אירופים מממנים בעשרות מיליוני שקלים את ארגוני "זכויות האדם" למיניהם, מוציאי דיבתה הרעה ומבאישה ריחה בעולם. ארגוני השנאה והחרם, יהודים וערבים, קבעו שהמדינה הדמוקרטית שלנו הינה מדינת אפרטהייד, גזענית, כולל מזהה התהליכים.

המציאות הישראלית הפנימית על שבטיה מבעבעת על אש גדולה, מאיימת לאכול את המכנה המשותף, מלחכת את שולי גלימת הביחד. וההנהגה? ההנהגה מה יהא עליה? ההנהגה מתפלשת במדמנה שיצרה במו ידיה, יוצרת מאבקים דמיוניים, מעצימה מחלוקות, הורסת גשרים, מחריבה בניינים מהיסוד, מעקרת הרים ומנפצת באיוולתה סלעים. ההנהגה בפלגנות מוגזמת יוצרת מציאות מוגזמת, עם רעשי רקע מוגזמים, עם הפיכת השוליים למרכז, עם יצירת שפה דורסנית, הרסנית, מחרחרת ריב ומדון, שפת ביבים והאשמות אין קץ.

השיח המוגזם אשר קנה לו מקום בחיי המדינה ואזרחיה הינו שיח מסוכן, לא כפראזה אלא כמציאות, לא רק במציאות המכרסמת בביחד הישראלי אלא גם אל מול אויבנו המרים אשר הם, להבדיל מאתנו, רואים בחברה הישראלית מקשה אחת אותה יש לעקור מן היסוד, לאבד, להשמיד או לשלוח לשחייה בים גבה גלי וללא חגורות הצלה.

הפיצולים בחברה הישראלית עלולים לגרום למי משונאנו ומבקשי רעתנו להאמין כמאמר החיזבלאי כי החברה הישראלית עשויה מקורי עכביש. כששר הביטחון חולק בפרהסיה ולעיני העולם כולו על ראש הממשלה בנושאים שאמורים להיות נדונים בחדרי חדרים, כששר החוץ מעביר מסרים המחייבים את מדינת ישראל בניגוד מוחלט לתפיסה המדינית של ראש הממשלה, כשראש הממשלה מצהיר קבל עם ועולם הצהרה המופרכת על-ידי 'חבריו' לממשלה, אנחנו נראים מוגזמים ברמות על, מוגזמים בפיצולים, מוגזמים בפלגנות. המרחק בין מוגזמים להפיכתנו למשל ולשנינה הינו כמרחק בין האחדות הנדרשת פנימה והחוצה אל המציאות בה יד איש באחו. מוגזמים הגזמתם.

בבחירות הקרובות חייבים לצאת להצביע ולהשפיע, לעצור את ההגזמה המופרעת לדרוש מהמוגזמים לעצור את ההגזמות ההדדיות עד למציאת הגזמה אחת משותפת כבסיס ליצירת ממשלה יציבה בעלת יכולת משילות לא מוגזמת, רק סבירה.