|
ריבלין. כיס עמוק... [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
בחירות דמוקרטיות? דעת הרוב? הצחקתם אותנו. אם לוח הזמנים המקורי, של מתכנני הקואליציה החדשה, יצא אל הפועל כפי שביקשו, קרוב לוודאי, כי בימים הקרובים תהא הממשלה החדשה, ממשלת יאיר לפיד, מנצור עבאס, נפתלי בנט ואיווט ליברמן, בבחינת עובדה קיימת ומוגמרת. כמה זמן תיכון ממשלה כזו על עומדה? אני מציע לא להמר על האפשרות של קיצור ימיה.
כל המרכיבים של הממשלה הזו מעוניינים מאוד בקיומה, אם בשל אינטרסים אישיים/כיתתיים מובהקים (ליברמן), אם בשל הצורך לחזור למעגל הרלוונטיות הפוליטי-ציבורי, ממנו נפלטו, מי יותר ומי פחות, בתוקף עצם התהליך הדמוקרטי (מרץ, העבודה, גנץ, תקווה חדשה, בנט) שדחק אותם החוצה, ואם בשל קוצר ראות מטריד, מצד משפחת נתניהו, ש"עזרה", במקרה אחד לפחות, של בנט-שקד, לדחוק אותם החוצה.
לבסוף, בשורה התחתונה, נמצא האוסף המקרי הזה של פוליטיקאים, שאוגדו בכשרון על-ידי יאיר לפיד, לכדי אגרוף שהלם בדמוקרטיה הישראלית ובמי שעמד בראשה - נתניהו, ו"הצליח" להפיל אותם אל הקרשים. כחלק אורגני מתהליך זה יש לציין את בלפור, כמוקד להפגנה קבועה נגד נתניהו, המקום הפך לסדום זוטא. ההסתאבות הייתה גלויה לעין. מוצגים פרוורטיים, מעלי קבס, הוצגו שם בריש גלי, לנוכח עיני מאות שכנים הצופים בהם, ולנוכח עיני ילדיהם.
נושא מהות המשתתפים בהפגנה זו ובכלל, לא נחקר, למרות שהוא מכיל בחובו עניין מיוחד, לא רק לאקדמיה אלא גם להכרה בתסכולו של דור שלם, החש עצמו נדחק אל מחוץ למעגל ההשפעה המרכזי (ע"ע קץ עידן האחוס"לים, פרופ' ברוך קימרלינג). להערכתי, רוב המפגינים היה ממוצא אשכנזי, צעירים, גילאי 25-45. להפגנת בלפור באו גם חלק ממפגיני 2011 באוהלי רוטשילד. הם ואחיהם. גם שם הנוכחות הייתה אשכנזית ברובה. אלא שהפעם, שלא כברוטשילד, הרחיקו המפגינים לכת, והגיעו עד למוצרי הגומי המתנפחים הנישאים אל על ואל הסיסמאות הנמוכות מטה. ובעיקר, מארגניה השכילו הפעם, גם בעזרת מימון שופע ממקורות שהסתירו את עצמם, הסתר היטב, להפכה למנוף פוליטי.
בשבוע האחרון רצה תופעת לוואי נוספת האופיינית ל"הגמוניה שאיננה מודעת להגמוניותה", לטענת ד"ר אבישי בן חיים. הפובליציסט מוסיף וטוען כי "ראש השב"כ מדבר רק על הסתה מצד אחד, אולם הסתה קיימת משני הצדדים". ומדוע ראש השב"כ נמנע בקפדנות להזכיר כי ההסתה קיימת גם מהצד השמאלי של המפה הפוליטית כאשר האובייקט העיקרי שלה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו?
דפדוף קליל בפיד שלי ובחומר שנאסף בו במהלך התקופה האחרונה, העלה כמה מעוללות ההסתה. הפעם זו שאיננה פוסקת, כנגד ראש הממשלה. לעניות דעתי יש באוסף מקרי זה (שם היוצר איננו ידוע), יותר מרמז על הרצון לראות בהסתלקותו ה"בלתי טבעית" של רה"מ. האם ננקטה פעולה כל שהיא כנגד יוצרי מצגות אלו וכנגד יוצריהם של מצגות גרועות יותר?
כיסים עמוקים למדינה 2
לפני מספר שבועות נכתב כאן תחת הכותרת: "כיסים עמוקים למדינה, בעבור נושאי תפקידים לשעבר", על התאבון המופרז (חיפשתי, אין לי הגדרה אחרת), של נשיא המדינה בכל הקשור לרצונו להגדיל את נכסיו (האישיים), טרם פרידתו מכס הנשיאות... הנשיא החליט למכור את דירתו הקיימת (מה בדיוק שוויה אדוני הנשיא?), ובתוקף העובדה כי הפך להיות חסר דיור הרי שהממשלה/עמישראל, מחויבים מעתה לשכור לו דירה ראויה ואכן כך נעשה. המחיר? "רק" 18 אלף שקל...
אלא שבכך לא תם הסיפור... המוסף הירושלמי של ידיעות אחרונות סיפר לנו באותו מועד כי נשיא המדינה בדימוס זקוק גם ל...משרד. ואכן מינהל הדיור הציבורי פרסם מכרז לאיתור משרדים במרכז העיר בעבור הנשיא ואף הגדיר משרד זה: הוא יהיה ממוקם במרכז העיר, ישתרע על פני 140 מ"ר (!) יהיה בעל נגישות לאנשים עם מוגבלויות, ויהיה מותאם לצרכי השוכר (מה זה בדיוק? מרפסות? שירותים כפולים? משרד למזכירה?). עד כה לא נתקבלו כל הכחשה או הסבר, למעשה זה, במשרדי העיתון.
בס"ה מדובר "רק", בסכומים שינועו (על שני הפרויקטים), בסביבות ה-50,000-40,000 שקל, בחודש, בתחום הנדלנ"י בלבד... בסיפור הזה מעניינת במיוחד שתיקת התקשורת. הלו, מר דרוקר, הסיפור הזה איננו טעון התייחסות? לא נתניהו לא חוקרים? ולא חברי היקרים למקלדת, לא מדובר כאן בחמגשיות, גם לא בסיגרים מהוואנה!