לפני 4 שנים, 3 עונות ו-60 פרקים, מצאתי דרך מילוט משגרת היומיום, דרך מילוט מקורית, ישראלית מרעננת ומצחיקה בהחלט, הלוא היא: "קופה ראשית". "קופה ראשית", הינה קומדיית מצבים סאטירית ישראלית מקורית מבית "כאן", הסובבת סביב הסיפור של מספר עובדים, לקוחות ואנשים הקשורים לסופר מקומי בעיר יבנה. לאורך פרקי הסדרה מתועדים הן אירועים יומיומיים מהסופר ומחיי אותן דמויות והן ראיונות עמן. הדמויות אמורות לגלם את מגוון האוכלוסייה העיקרית החיה במדינת ישראל ולתאר סיטואציות מוכרות ועיקריות בחברתנו בכלל ובסופר בפרט. כחלק מן המגזרים הנמצאים בסדרה יש את: יוצאת אתיופיה, הדתי, הערבי, האשכנזייה ועוד.
סדרה זו חרתה על דגלה את סמל ההומור הניטרלי, השאיפה לאחווה, ההצגה של מהו ישראלי -על הטוב ועל הרע. נראה במבט ראשוני, שהיא משדרת מאבק בשיח המקטלג והיא מציגה את כל מגוון האוכלוסייה במדינתנו באופן שוויוני. עוד נראה, כי היא מוכיחה מדוע עמדה קיצונית של כל מגזר בחברה היא שגויה מיסודה, חסרת ביסוס ואולי אף צבועה. אך מוטב לעשות "סטופ כיבוי אישור" (שירה שטיינבוך, למי שלא בקיא) ולבחון את הדברים.
רבים וטובים לימדונו שמפגשנו עם התקשורת מוכרח להיות מסויג וביקורתי. התקשורת שהיא כלי מעניין להעברת מידע, לרוב, לדאבוננו, איננה ניטרלית ואובייקטיבית. לא מאתמול אנו רואים שהתקשורת ברובה עומדת בצד אידאולוגי מסוים במפה הדתית, הפוליטית והערכית. "קופה ראשית" אומנם הפכה להיות קונצנזוס, תוכנית שכל אזרח במדינה יכול, לכאורה, להזדהות אתה והד חיובי, מעריץ ונלהב קיים סביבה. אבל האמת היא, שכמו שתקשורת יודעת לעשות, הסדרה מעבירה מסרים מתחת לפני השטח שלא יוכלו כולם להסכים עימם. בצורה תת-הכרתית, מופלאה ומבדרת יש לציין, מוחדרים לנו באופן לא מאוזן ציניות, זלזול וביקורת כלפי מגזרים בקרבנו. את טענתי אציג דרך רעיון דמותו של הדמות של ראמזי, המייצג את המגזר הערבי ישראלי.
בעוד מגוון הדמויות המגולמות בתוכנית, מצוירות בציור של אופי אגואיסטי אנוכי או מזויף שאין תוכו כברו, דמותו של ראמזי, היא המייצגת את המוסר המוחלט, היושרה והחברות. פרקים שלמים עוסקים בתיאור התנהלות החברה הישראלית היהודית באור שלילי, לא ידידותי, לקוי ואף גזעני. אולם, לאורך כל העונות דמותו של ראמזי היא הדמות ההגונה שלא חוטאת בהתנהגויות אלו של החברה הישראלית.
הפרקים "ראמזי טהור לעד" או "בוקר של פיגוע", הם דוגמה מובהקת ועיקרית לטענתי והם אכן בולטים יותר מן השאר בהיותם מעט פוליטיים, אך הם משקפים את הקו המנחה של הסדרה כולה. שני הפרקים מראים את המאמץ הכביר של דמות הערבי להיטיב עם דמות הישראלי בעל האופי השיפוטי החשדני והמופרע ומראים את הדמויות היהודיות מחרימות אותו. בפרק אחד, ראמזי נאלץ להתמודד עם גזענותו של הדמות המאופיינת כמזרחי, צעיר, אוהד בית"ר או "לה-פמליה". ובפרק האחר, ראמזי חווה דחייה מצד הסובבים אותו בשל פיגוע שאירע בבוקר של אותו יום ולבסוף מתגלה שמסתובב פושע שהוא יהודי וראמזי הוא המושיע מפניו. בסדרה מציגים את תמימותו של ראמזי, המייצג את הערבים בעוד שעל המסך נראה שהצד שהיהודי טומן בחובו לרוב, סתירות פנימיות וערכים שליליים. בתום צפייה בפרקים הללו, קשה שלא לחוש חמלה כלפי אותו ראמזי, או לחוש בושה ולעג ביחס להתנהגותם של הדמויות היהודיות ובכך למי שאנחנו.
מצב רגיש
כמו-כן, מעבר לדמותו של ראמזי, יש לשים לב לדיאלוגים ואמירות שנמצאות תחת קונטקסט דתי ואידאולוגי שיש בהם נגיעה בגורמים והשלכות של השסע החברתי והלאומי. נושאים כמו: דת ואמונה, אפליות והבדלי מעמדות, מתחברים לתוך תסריט הסדרה שמחביא בתוכו את הניסיון הברור לדעתי, לעמת צדדים ומגזרים מסוימים ולמתוח דעת נגד להתנהגויות שונות ואופייניות לציבור הישראלי. זאת לדוגמה ניתן לראות בפרקים בהם העובדים נאחזים בסגולות דתיות ויוצאים מופסדים, בפרק בו מקימים לשירה בית כנסת במשרד רק בכדי שתאפשר להם למלא לוטו בקיוסק ליד או בפרק בו שירה מנסה בגאווה לשלב אקדמית את יוצאי אתיופיה בלי לדעת שהם בוגרי אקדמיה.
יש מי שיקרא את הדברים ויאמר שזוהי הפרכה ורצינות יתר. שאין לקחת ללב כל הומור וכל חיקוי שמוקרן על המסך. יש מי שיקרא ויגיד שהסדרה מעצם היותה סאטירית וביקורתית, מבטאת בהקצנה מאפיינים של התרבויות השונות המיוצגות בה באופן שווה. ויש מי שיקרא ויחשוב שבשל המצב הרגיש בין העם היהודי לעם הערבי, יש צורך להציג את הדמות הערבית דרך תדמית חיובית ולא דרך שעלולה לפגוע וללבות את האש הפוליטית והסכסוך הקיים.
אך לכולם אגיד - פרופורציות. ראשית, סדרה שמתיימרת להיחשב שוויונית ונקיה מכל דעה, צריכה להפגין שוויון בהצגת הדמויות והבדיחה צריכה להיות על חשבון כולם. אם דמות ה"יהודי" מצטיירת כגזענית, יש להביא לידי ביטוי גזענות גם בדמות ה"ערבי". שנית, אכן המצב רגיש ויש סיכון שתכני טלוויזיה מסכסכים ישבשו תהליכי שלום ולכן, ייצוג דמות יהודי כדמות שקרנית, מפלה ולא ערכית ביחס לדמות הערבית הטהורה, משבשת תהליכי שלום ומשפיעה על דעת הקהל. ולבסוף, דעתי היא שאין צורך לקחת ללב כל בדיחה שנשמעת, אך יש להיזהר מפני אותם תכנים ביקורתיים בתחפושת שמעבירים באופן לא מאוזן את המסרים והאידאולוגיות שלהם גרידא ולא את המציאות. אפשר לצחוק אך במקביל מומלץ לסנן את שנאמר.
אני תומכת באומנות שמביעה עמדות ותפיסות עולם. אך מצופה מסדרה שמצוירת בציור הומניסטי נטול מאבקים אידאולוגיים ופוליטיים, שמתיימרת לייצג את מגוון צבעי הקשת הישראלית והפוליטית ונראה שאין מבקר להצלחתה ולתכניה, להיות ניטרלית ושוויונית. "קופה ראשית" בצורה נסתרת ומעט מתנשאת, בעיני, יוצרת תודעה ומשפיעה על-ידי הטמעת מסרים באופן בו הצופה הנלהב לא בהכרח מבחין בכך, אלא נשאב להומור ולחוויה הקומית ללא תשומת לב לאותם מסרים סמויים.
אני ממש לא מתכוונת להיות "אסתי מבאסתי" (מה שסביר שכוכבה תאמר עליי:), גם אותי הסדרה קרעה מצחוק ומספר לא מבוטל מהקרובים שלי, צפה בסדרה בעקבות ההתלהבות הראשונית האישית שלי כלפיה. לגמרי אין צורך לפגום בתענוג שהסדרה הזו הניבה וממשיכה להניב לרבים. ולמרות כל זה, ברצוני לערער על ההזדהות הרווחת, רווחת מידי, שיש לרובנו כצופי הסדרה ולבקש להבדיל בין מה שמצחיק אותנו בסדרה, לבין עמדותיהם האישיות של כותביה.
