מר צדק בררני

משהו רע מאוד קרה למוסד היועץ המשפטי לממשלה במהלך כהונתו של ד"ר אלוף (מיל׳) אביחי מנדלבליט. כלומר, משהו נורא אִתרע למדינה בכהונתו. לכאורה, אין זו רק אשמתו. מנדלבליט נכנס לתפקידו באמצע תהליך ארוך של אוּזוֹרפציה - תפיסת השלטון - בידי לבלרי המשפט והשופטים. גם לו רצה, לא היה יכול לעצור את השיטפון, שיזם אהרן ברק - הגורו של חיסול הדמוקרטיה הישראלית והפיכת המשטר במדינה לאוטוקרטיה של משפטנים, שהציבור לא בחרם לשלוט במדינה.

מנדלבליט לא היה יכול להיות הנער עם האצבע בסכר. עוד כשמונה למזכיר הממשלה, העלה יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, ספקות כבדים לגבי התאמתו לתפקיד בכיר בשירות הציבורי. למנדלבליט יש שלד ענק בכספות משרד המשפטים - תיבת פנדורה של ממש מימיו העליזים כפרקליט הצבאי הראשי בימי פרשת מכתב הרפז, ויש מי שמכירים את השלד שלו היכרות עמוקה.

אדגר הוּבֶר, שהיה ראש הבולשת הפדרלית FBI בארצות-הברית, אהב, כמו רבים מהסחטנים בהיסטוריה, את הפתגם התלמודי, "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו, שאם תזוח דעתו עליו אומרין לו חזור לאחוריך" (מסכת יומא, דף כ"ב). לשיטת הובר, די בשרץ אחד, כדי שהפרנס יהפוך לסחיט. לכן, בצורה מופקרת, אספה משטרתנו, ללא אישור, מידע על נבחרי ציבור עוד כשניצב משה מזרחי פיקד על אגף החקירות; וכעת, בעידן תוכנת הריגול פגאסוס של NSO, ניתנו לה כלים הרבה יותר אלימים ויעילים לפגוע בפרטיות אזרחי המדינה.

אכן, בהקלטות של אפי נוה - ידידו, שהיה ראש לשכת עורכי-הדין, מקונן מנדלבליט בשפה לא דיפלומטית על שהוא נסחט על-ידי שי ניצן, פרקליט המדינה - עוד אחד, שהרס בהתמדה ובשיטתיות את יוקרת מערכת אכיפת החוק במדינה ואת המדינה. עוד יידרשו הרבה לדון בסוגיות המעניינות - מדוע לא ניסה בנימין נתניהו לעצור את הרס הדמוקרטיה הישראלית בידי הפרקליטים, היועצים המשפטיים והשופטים? ומדוע הגן על הקושרים כמעט בחירוף נפש, למרות שמהלכיהם היו שקופים לחלוטין, כולל הקשר להדחתו.

בכל אופן, מנדלבליט הוכיח בכהונתו המסתיימת יצירתיות אדירה באכיפה בררנית, ונענה בחיוב ללחצים שהופעלו עליו, להתנקש בכהונת נתניהו, שמינה אותו לתפקידים בכירים, למרות חוות דעת שלילית של היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין. לא איכנס להיסטוריה של כהונתו המבישה של מנדלבליט כיועץ המשפטי לממשלה, אלא רק לעובדה הברורה לכל, שהוא פעל (או הופעל) במזיד ובמרץ נגד נתניהו בעודו מחשה כשאחרים, שנמצאים בצד הנכון של המפה הפוליטית, חטאו.

למי שכל זה נראה כהגזמה, אני מציע לקרוא את ההדלפה משיחתו ההזויה עם מערכת הארץ; את רשימת התיקים, הממתינים חודשים על שולחנו להחלטתו; את רשימת המינויים הפסולים (למשל - שי ניצן לרקטור הספרייה הלאומית, בעלה של השרה זנדברג ליו"ר מוסד הרצל, ועמיר פרץ ליו"ר התעשיה האוירית), שלא טרח לסכלם; ואת ההדלפות מחקירות המשטרה, שלא חקר. אבל למנדלביט מותר הכל - גם לא לבצע את תפקידו - כיוון שהצטרף (או צורף) לקושרים נגד הדמוקרטיה הישראלית.

תרועת הפרידה של מנדלבליט מתפקידו מאפיינת את דרכו הנלוזה: הוא החליט לסגור את התיק נגד השוטרים שהרגו את אהוביה סנדק בהתנגשותם ברכבו במהלך מרדף. בהחלטתט אישר בשתיקה את זיהום החקירה בידי ראש מח"ש ואת תיאום העדויות ואת ההתנהגות הפסולה של השוטרים המעורבים בהריגת הנער. אתמול זה היה סנדק ז"ל, היום זה יכול להיות כל אחד מאתנו, שיירמס על-ידי המשטרה.

"וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם..." (שמות כ', פסוק י"ד), והגיב בהתאם: יוקרת מערכת אכיפת הצדק שלנו התדרדרה מאוד בכהונתו, ולא רק יוקרת מערכת המשפט ויוקרת המשטרה. אם הקשר נגד הדמוקרטיה הישראלית יצליח במזימתו, לא ירחק היום, ונראה את שי ניצן ואת אביחי מנדלבליט יושבים על כורסאות השופטים בבית המשפט העליון (במשכורות עתק של כ-80,000 שקל לחודש), וזה תהיה תרועת אשכבה למערכת המשפט הישראלית. זאת, למרות שכתוצאה משיטת בחירה מושחתת, לא תמיד ישבה העלית המשפטנית של המדינה על כורסאות השופטים בבית המשפט העליון.

כישלון חרוץ

אף שבטרור החקלאי משתתפים גם יהודים, הוא ענף ותיק בלוחמה הערבית נגד התיישבות היהודים בארץ-ישראל; וזכור היטב שיר הערש של עמנואל הרוסי, "שכב בני", ובו המלים המקפיאות - "שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב בִּמְנוּחָה, / אַל נָא תִּבְכֶּה מָרָה. / ... שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב, אַל תִּירָא, / כָּל הַמּוֹשָׁב עֵר. / אִמָּא גַּם כֵּן בַּשְּׁמִירָה, / תָּגֵן עַל בְּנָהּ אַבְנֵר. // בּוֹעֶרֶת הַגֹּרֶן בְּתֵל יוֹסֵף, / וְגַם מִבֵּית אַלְפָא עוֹלֶה עָשָׁן .../ אַךְ אַתָּה לִבְכּוֹת אַל תּוֹסֵף, / נוּמָה, שְׁכַב וִישַׁן. // ... לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה קַר, / שׁוּעָל חוֹרֵק לוֹ שֵׁן. / סוֹבֵב, סוֹבֵב עַל הַמִּשְׁמָר, / אַבָּא אֵינוֹ יָשֵׁן. // בַּיּוֹם עָבַד, בַּלַּיְלָה יִשְׁמֹר, / שָׁם בַּגֹּרֶן יִשְׁמֹר הָאָב. / הִנֵּה תִּגְדַּל, תִּהְיֶה גִּבּוֹר, / תֵּצְאוּ לַשְּׁמִירָה אָז יַחְדָּיו. // לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה אֵשׁ / תֹּאכַל חָצִיר וָקַשׁ, / אָסוּר, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ / מָחָר נַתְחִיל מֵחָדָשׁ". //

השיר נכתב בעת הפרעות, שערכו הערבים ביהודי ארץ-ישראל בשנת 1929, ובוצע בראשונה בשנת 1930 על-ידי ניורה שיין בהצגה של התיאטרון הסאטירי "המטאטא" (שעמנואל הרוסי היה אחד ממייסדיו) בלחן החסידי הענוג ושובה-הלב של המלחין החב"די שלום חריטונוב. המסר הברור של עמנואל הרוסי הנו, "לנצח תאכל חרב"; וכמאה שנים נקפו, ואנחנו עדיין באותו המצב, נלחמים על קיומנו: אם לא נשמור על הקיים, ונבנה עליו, ונרחיבו - ישרפו הערבים עלינו את ארצנו.

טרור חקלאי אינו רק שריפת יבול, שדות ומטעים, אלא גם גניבת יבול, גניבת בהמות משק, כוורות, מים ומכשור חקלאי וחבלה בשדות, במטעים, בקרקע ובמים. אצרף לכך הרעלת חיות משק, חיות-בר, עופות וציפורים (כמו הרעלות חוזרות של נשרים, המסכנת את עצם קיומם בארץ). והנה בשורה טובה: "במשטרה טוענים, כי בעשור האחרון הייתה ירידה של 50% בפשיעה, עלייה של 50% במספר כתבי האישום... ועלייה של 62% במספר המעצרים". כך דיווח איציק סבן בישראל היום. זאת ועוד - "ב-2021 נרשמה ירידה של 19% בפשיעה החקלאית ביחס ל-2020, ונרשמה עלייה של 2%6 במעצרים ביחס ל-2020".

עמדתי למחוא כפיים בהתלהבות, אך ע', חקלאי ידוע בשרון, צינן את התלהבותי מיד. לדבריו, הירידה הנ"ל באירועים נובעת מייאוש של חקלאי ישראל, שכבר אינם סומכים על המשטרה, ואינם מדווחים לה. הוא גם הפנה אותי לעניין, שאינו נזכר בדיווח - קלות הענישה על הפושעים. לדבריו, שמחוזקים על-ידי חקלאים אחרים, הענישה קלילה ביותר, והדלת מסתובבת במהירות ובקלות, תוך שהפושעים מלגלגים על המשטרה ועל בתי-המשפט. ע', מכל מקום, פסק מזמן לדווח, לאחר ששוטרים עצרו אותו לאחר שדיווח על שודדים, שנמצאו בשדותיו.

וכדאי להבין - הפשיעה החקלאית הערבית אינה פועל יוצא מחיי עוני כפי שמנסים תומכי הטרור לטמטמנו, אלא הנה מאז ומתמיד חלק אינטגרלי מהלוחמה הערבית בנוכחות היהודית בארץ-ישראל. סיכול נטיעות יהודיות ועקירתן הנו רק פן נוסף של הטרור הערבי נגדנו בארץ-ישראל. משמר הגבול אמור לפעול נגד הפשיעה החקלאית, אך לרשותו כוח מצומצם למדי - 350 לוחמים וקצינים וכ-8,000 מתנדבים, לדברי איציק סבן - כאין וכאפס לנוכח התפשטות הטרור החקלאי. בין השאר, מסייע למג"ב ארגון "השומר החדש", לאחר שנמצאה דרך לשיתוף פעולה בינו לבין מג"ב. נראה, כי מג"ב מנסה כעת להגדיל את נוכחותו בשטח, ולקיים קו ישיר בין יחידותיו לבין החקלאים עצמם, כדי לסכל ביעילות ובמהירות אירועי טרור חקלאי. זה רצון מפקד מג"ב, אך הכוחות שבידיו קטנים מדי, ואת מאמציהם מסכלת בהתמדה מערכת המשפט, ששכחה מזמן, שרחמנות על אכזרים, סופה התאכזרות לרחמנים.

האומנם?!

צה"ל הגיע למקום העשרים בדירוג הצבאות החזקים ביותר בעולם בשנת 2021 של האתר Global Fire Power. במזרח התיכון מקדימים אותו צבא טורקיה (11), צבא מצרים (13), צבא אירן (14) וצבא ערב הסעודית (17).

מאזן צבאי אינו מצעד פזמונים, או תחרות ריאליטי, אלא עניין של חיים ומוות. לכן, אני רואה בפרסום הזה, שהביא לנו אתר נציב.נט מודיעין מהמקורות הגלויים, לא יותר מאשר אנקדוטה. אלא שבינתיים אבדה אצלנו הידיעה של יואב לימור, פרשן לענייני ביטחון בישראל היום (30 בדצמבר 2021), כי צה"ל מסתיר מהדרג המדיני (ממשלה וכנסת) את כשירות המילואים; ולא הציג לממשלה את רמת הכשירות, בניגוד לחוק המילואים, זה שלוש שנים.

הצד החוקי, שמאפשר ביקורת על פעולות הצבא ומעקב אחריהן, חשוב ביותר, ולא פחותה ממנו - כשירות המילואים. אלוף (מיל') יצחק בריק, הבכיר במבקרי הצבא, טוען, כי בשנים האחרונות כמעט שלא התאמנו המילואים, ואיבדו את כשירותם; ומערכות בסיסיות לא הוטמעו במערך המילואים - בנוסף להזנחת המערך הלוגיסטי. לימור גילה עוד, כי ועדת השרים למילואים לא התכנסה כבר ארבע שנים.

כמקובל

צה"ל אישר, כי הוא שוקל להורות למשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) לחקור את חבריו לנשק של סמ"ר בראל חדריה שמואלי ז"ל, שהסתערו, בפקודה, לאחר הריגת חברם, על מתפרעים ערביים מעבר לגדר ההפרדה בעזה, וירו בהם, כך דיווח יואב זיתון הכתב לענייני צבא של ידיעות אחרונות.

כזכור, אחר-הצהריים ב-21 באוגוסט 2021 הסתערו כ-400 מחבלים ומתפרעים אל עבר הגדר. במהלך ההתפרעות ירה קצין חמאס בראשו של בראל מטווח אפס דרך חרך ירי בגדר. אחרי כשלוש שעות מהומות, קיבלו חבריו של בראל אישור לירות על "מסיתים מרכזיים" בצד האחר של הגדר. התקרית נמשכה עד בערך שמונה בערב. נהרגו בה מחבל נער בן 12, ונספרו 36 פצועים ערביים.

חציית הגדר והירי היו בפקודה, ולמרות זאת, שוקלים בצה"ל להורות למצ"ח לחקור את הלוחמים, שהשתתפו באירוע. כזכור, פרסם צה"ל את לקחיו מהאירוע, והם עוררו תרעומת ציבורית קשה. ארגון "תורת לחימה": "קונספציית השמאל העמוקה בפיקוד הבכיר פוגעת אנושות בצה"ל ובלוחמיו: החמאס 'ירסן' ויגן על צה"ל? השתגענו? הירצחו של בראל שמואלי הי"ד על-ידי אותו חמאס, אינו רק 'תקלה מקצועית', אלא כישלון מהדהד, ולא ברור מדוע אף מפקד בכיר לא נענש.

"גם היחס אל מותו של מתפרע ערבי בתוך שדה קרב רווי מחבלים חמושים בנשק, רימונים ומטענים שהושלכו על לוחמינו - כעילה לחקירת מצ"ח, הוא חמור, הזוי, ומקומם. אם חלק מהפיקוד הבכיר החליט להפקיר את לוחמינו להתבוסס בדמם מול מחבלים, ולכבול את ידיהם תחת מוסר מעוות ואקטיביזם משפטי - הציבור לא ישתוק. הלוחמים מגינים על העם, והעם יגן על לוחמיו". לפי גורמים צבאיים, מתקיימת בדיקה של מנגנון התחקור המטכ"לי באשר לאירוע מותו של המתפרע העזתי. "מנגנון התחקור המטכ"לי אינו חקירת מצ"ח", ציינו הגורמים. כנראה, אין מתקיימת בדיקה מעמיקה של התחקיר ושל מסקנותיו השערורייתיות - כמקובל בכל אירוע דומה.