|
|
מכירת חיסול [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
תורת המשא-ומתן הוא מקצוע מרכזי בפקולטות למנהל עסקים וחיוני לכל איש עסקים לשלוט היטב ברזי המו"ם. אך זו בהחלט לא תכונה נדרשת לפרקליט שצריך להיות קודם כל בקי במשפט ורצוי גם אדם אתי. לכן, המצב הנוכחי שבו 80% - 90% מהמשפטים מסתיימים בעסקות טיעון הוא מצב בלתי נסבל מכמה סיבות: הנאשמים מורשעים מבלי שמוכחת אשמתם, העסקות נתפרות בעידוד השופטים בשם היעילות, נעשה עיוות דין על חשבון האמת והצדק. אך העוול החמור ביותר נגרם בגלל שהעסקות נחתמות בהתאם ליכולת המשא-ומתן של הצדדים ולא בהתאם לצדק ולשיקולים ענייניים.
אם פרקליטי הנאשם טובים במו"ם, וככל שהנאשם עשיר יותר הוא משיג עו"ד טובים יותר ומיומנים יותר ברזי המו"ם, הסיכוי שלו להגיע לעסקת טיעון מקלה הוא גבוה פי כמה מהסיכוי של הנאשם הממוצע. אם הנאשם היה מגיע למשפט, דינו היה נקבע על-פי אמות הצדק על-ידי שופטים שנבחרו בקפידה ולא בגלל קשרים מכל סוג ותנוחה... העיוות הכי חמור הוא בזאת שהכרעת הדין מושגת על-ידי פרקליטים ולא על-ידי שופטים, פרקליטים מוטים - לטובת הנאשם או נגדו, סנגור וקטגור, רק שופטים ללא משוא פנים.
אם העומס על בתי המשפט הוא בלתי נסבל, כשנאשמים ממתינים שנים להכרעת הדין, זו לא סיבה לבחור בכביש העוקף של עסקות טיעון. יש לפתור את הבעיה על-ידי הקצאת תקציבים פי כמה יותר גדולים למינוי ההיקף הדרוש של שופטים, ברמה יותר גבוהה, להגדיל את התקנים בפרקליטות ובמשטרה בצורה דרסטית, להעלות את השכר שלהם כך שיוכלו להתמודד עם השכר במגזר הפרטי. התקציבים לכך יושגו, כמו גם התקציבים לקיום מדינת רווחה, אם נקיים שיטת כלכלה סקנדינבית ולא ניאו ליברלית, כשיש בה אינטרס מובנה של אילי ההון, והשרים והמחוקקים עושי דברם המקבלים מהם טובות הנאה חוקיות וסמויות, שלא תהיה מערכת משפט פונקציונלית, שלא יהיו מספיק תקנים לשומרי הסף, הפרקליטות, המשטרה, רשות ניירות ערך, רשויות האכיפה, כי רק כך הם יוכלו להמשיך להתעשר על חשבון הציבור, לקבל הטבות מהממשלה בהפרטות שלוחות רסן, לבצע ספקולציות ולנפח בועות בבורסות ובנדל"ן, להעלות מחירים פי כמה יותר מאשר במערב. זה מנוגד לאינטרס הציבורי.
מדינה שמידרדרת לעסקות טיעון בהיקף כמו בישראל הופכת את מערכת המשפט לשוק פרסי שאולי טוב בשביל לקנות שטיחים בזול אבל לא כדי לקנות עסקות טיעון במחירי חיסול. והפירות הבאושים מונחים לפתחנו - בעסקות הטיעון שסוכמו עם דרעי, עם ליצמן וכמעט שסוכמו עם נתניהו. מספיק יש לנו איום אירני באטום, לא דרוש לנו איום פרסי של עסקות טיעון, מה עוד שמפרי החוק חוזרים לסורם תוך יממה, כי צדק לא נעשה!
