שיח ושיג עם פרשת "שמיני" (ג')

"וַיִּקְּחוּ בְּנֵי-אַהֲרוֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָּהֶן אֵשׁ... אשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהֹוָה וַתּאֹכַל אוֹתָם וַיָּמוּתוּ לִפְנֵי יְהֹוָה..." (ויקרא פרק י', פסוקים 1-2)

פרשת "שמיני" משתפת אותנו בסיפור חיים כואב בתולדות עם ישראל בנדודיו במדבר. שני בני אהרון הכהן, אחיו של משה, מנהיגו של העם, נדרשו לסייע לאביהם על-פי המתואר בפרק ט' לקחת "עֵגֶל בֶּן-בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעוֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי יהוה" (שם, פרק ט' 2). למרבה הצער, הם מעדו, כי על-פי המתואר בפר י' פסוק ב', כי הם השתמשו ב"אֵשׁ זָרָה, אֲשֶׁר ה' לֹֹא צִוָּה אוֹתָם".

כאן אני מעלה שתי שאלות. השאלה הראשונה מתייחסת לתופעה הכאובה, ששני בניו של אהרון הכהן הומתו, כי האש אותה הדליקו הייתה אש זרה. השאלה היא אם הם ידעו שזו אש זרה. למרבה הצער, אין כל הסבר על מהות החטא של בני אהרון ומה משמעות האש הזרה, שהמשתמש בה חייב בפסק דין מוות. אין כל הבהרה והסבר מה זו בעצם אש זרה. מה משמעות המושג האש הזרה, שהמשתמשים בה נדונים לאש האוכלת אותם לנגד עיניו של אביהם, אהרון, שגידלם ורואה את כל שנות חינוכם וגידולם נעקדות באש, שאכלה-טרפה את ילדיו - נָדָב וַאֲבִיהוּ.

טרם אעבור לשאלה השנייה. מן הראוי היה לדעת האם בזדון לב השתמשו באש, הקרויה אש זרה. השאלה השנייה שמעסיקה אותי - שני הילדים שנעקדו הם שני בנים מתוך ארבעה בנים, שיש להם אבא בשם אהרון ויש להם גם אימא בשם אלישבע בת עמינדב אחות נחשון. על-פי המתואר לנו בספר שמות פרק כ"ג פסוק ז', אלישבע, אשתו של אהרון הכהן, ילדה ארבעה בנים: נדב, אביהוא, אלעזר ואיתמר. יש טעם לפגם, שאין בפרק אזכור לשם האם, ועוד יותר קשה לקבל העדר התייחסות לגבי מה עובר על הָאֵם, ששני בניה, אש אכלה אותם.

פרשת "שמיני" מתארת לנו קטילת חיים של שני בני אלישבע מתוך ארבעה. קשה לקבל את העובדה, שהסיפור המקראי פסח על כאבה ועל עולם הרגשות של הָאֵם ששני בנים, שהביאה לאוויר העולם, חייהם לפתע נקטפו בעיצומו של פולחן דתי. הם לא גנבו, הם לא רצחו, הם רק מעדו מעידה ריטואלית בעיצומו של פולחן דתי.

אני חש בכאב רב, שאבדה מידה של אנושיות למספר, המתאר בספר כה יקר לי, כה יקר לתרבות היהודית, ללא מתן ביטוי לעולם הרגשות של האם, ששני בניה הומתו, והיא הָאֵם לא הבינה מדוע בניה כבר אינם בין החיים. צר לי, שעיון חוזר ונשנה בכל מקור תלמודי או בכל מדרש של חכמינו זיכרונם לברכה הותיר אותי ללא מענה לשתי השאלות. ניכר, גם שהעולם הפרשני נתון במצוקה קשה בבואו להתמודד עם מותם של בנים - נדב ואביהוא - שהיו זכאים לחזור לנשותיהם ולילדיהם ולהורים - אלישבע ואהרון.