בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
זיקנה נאה [צילום: קובי גדעון/פלאש 90]
|
|
|
בשבחי הזיקנה
|
בשבחי הזקנה, יכולותיה ויתרונותיה מן היהדות ומן הספרות, מן המשנה, מש"י עגנון ומיוצרים בני זמננו: השופט עליון לשעבר יצחק זמיר, המשורר אביחי קמחי והמשוררות - יפעת גדות, לאה צבי דובז'ינסקי, אירית קדם ואנוכי
|
את אחד הקטעים היפים על-אודות זקנה קראנו בשיעור ספרות ב"תהילה" של ש"י עגנון. אהבתי את דמותה היפה כפי שהציגה הסופר: "זקנה אחת הייתה בירושלים, זקנה נאה שכמותה לא ראיתם מימיכם, צדקת הייתה וחכמה הייתה וחיננית הייתה וענוותנית היתה. אור עיניה חסד ורחמים וקמטי פניה ברכה ושלום" ("תהילה" ש"י עגנון). בימי המשנה, בימים קדומים היה כבוד רב לזקנים שבשבט. רבי אלעזר בן עזריה היה כבן שמונה עשרה בעת מינויו לנשיא (ועל-פי התלמוד הירושלמי - 16 שנה), וכאשר התייעץ עם אשתו אם להיענות בחיוב להצעה שניתנה לו להיות נשיא על ישראל, ענתה אשתו שאין לו שערות לבנות של זקנה, וראוי לדרשן להיות עם שערות לבנות ולהראות זקן. באותו יום שאמרה לו אשתו כך גדלו לו כשמונה עשרה שורות של שערות לבנות בדרך נס. "הרי אני כבן שבעים שנה" (משנה ברכות א:ה). אבל היום לא צריך אדם להיראות זקן כדי שיכבדוהו. בימינו יש כבוד רב יותר לצעירים. וכך כתב פרופ' יצחק זמיר, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר: "פעם הייתה חשיבות לראש החכם - והיום יש חשיבות לטלפון החכם, פעם הילדים היו באים אל הזקנים כדי ללמוד מהם את חכמת החיים - והיום הזקנים באים אל הילדים כדי ללמוד מהם את סודות הטלפון" (ע' 34, מתוך הספר "לאן נעלמה קנגורו תום"/ יצחק זמיר). ועל כך נאמר בפרקי אבות: "הלומד מן הקטנים, למה הוא דומה - לאוכל ענבים קהות, ושותה יין מגיתו, והלומד מן הזקנים, למה הוא דומה - לאכ ענבים בשלות, ושותה יין ישן" (רבי יוסי, פרקי אבות ד, כ). נושא הזקנה מעסיק לאחרונה רבים ורבות. הימים השתנו, היחס בין הדורות השתנה והזקנה כבר אינה מה שהיתה. אם פעם באו אל הזקנים לבקש עצה - זקנים היו מבני חמישים ואפילו פחות - הרי שהיום כמעט שלא נמצאים כאלה. צעירים מוצאים פתרונות בעצמם. אבל כיום מוצאים הכל באינטרנט. גם את עצות הזקנים. ומה שנשאר ל"זקנים", או למי שרואה עצמו בדרך זו, להעסיק עצמם בעוד תחומים ובעוד עשייה, שהרי שישים למשל זה הרי ארבעים החדש ובני שישים עושים ויוצרים ומתחילים קריירות חדשות בעזרתן הם פורחים. אך הפחד קיים. יש שהפחד בולם ויש שהוא ממריץ לעשות. חיפשתי ומצאתי שירים על הזקנה מצד ההשראה והיתרונות שבה: כי אפשר לשקוע בה ואפשר להמריא ולעשות. אביחי קמחי מתוך הספר "לא הלכתי לטיפול" אֲנִי מִתְקָרֵב לַזִּקְנָה חָכָם יוֹתֵר מִשֶּׁהָיִיתִי וּבוּר כִּמְעַט בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה עָלַי לַעֲצֹר וְלִשְׁקֹל אֶת חַיַּי אִם אַמְשִׁיךְ כָּךְ לֹא יִוָּתֵר זְמַן לְתִקּוּן וְאִם נִדְרָשׁ תִּקּוּן עָלַי לְהַתְחִיל כָּעֵת יֵשׁ בִּי בֶּהָלַת כְּתִיבָה זֶה מַעֲשֶׂה נַפְשִׁי. (ע' 89) המעוף של המשוררת רבת הפנים, יפעת גדות מתוך ספרה "בתוך הרעש הגדול" בינתיים אֲנִי רוֹצָה להקנות מַשְׁמָעוּת לַשָּׁעוֹת הַמֵּתוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, לְרִגְעֵי הַלֵּאוּת שֶׁל הַגּוּף. אֲנִי רוֹצָה לְעוֹרֵר זִכְרוֹנוֹת שֶׁל מָחָר, לִשְׁתֹּל בִּי תְּשׁוּקָה אֶל הַדֶּרֶךְ וְגַם כְּשֶׁאֲנִי בְּשׁוּליה לִרְצוֹת, בְּלִי כְּנָפַיִם, לָעוּף. ומה עושים עם התבגרות הגוף? מחפשת ספונסר/ לאה צבי דובז'ינסקי הייחודית מְחַפֶּשֶׂת סְפּוֹנְסֵר / לְהַחְלָקַת קְמָטִים לְהָעִיף אֶת הַשַּׂקִּיּוֹת לַזֶּבֶל/ לְהַעֲמִיד חָזֶה לִמְתֹּחַ בֶּטֶן לְלֹא מְתִיחַת כַּרְטִיס אַשְׁרַאי, לְמַלֵּא בְּקָעִים לִמְתֹּחַ כְּעָסִים לִצְעֹד בְּגָאוֹן כְּשֶׁעַל חָזִי הַמְּשֻׁפָּץ רָשׁוּם שִׁמְךָ / בְּאוֹתִיּוֹת קִדּוּשׁ לְבָנָה, אֵלֵךְ לְכָל הַפְּתִיחוֹת וּלְכָל הַסְּגִירוֹת אָשִׁיר שִׁיר הַלֵּל לַיָּדַיִם אֲשֶׁר יָצְרוּ אוֹתִי מֵחָדָשׁ, כְּמוֹ זוֹ הַזּוֹהֶרֶת המחפשת חָתָן / וְצוֹעֶדֶת בְּאֹשֶׁר כָּל הַדֶּרֶךְ לַבַּנְק, אֲחַיֵּךְ בַּשִּׁנַּיִם בּוֹהֲקוֹת אֲשֶׁר יַכּוּ בַּסַּנְוֵרִים אֶצְבַּע לִבְלוֹנְד פְּלָטִין / אֲשַׁרְבֵּב שְׂפָתַי אֶהְיֶה פאם פָּאטָאל בְּגוּף מְשֻׁפָּץ פֶּסֶל גְּבוּרָה עַד הַשְּׁבִירָה. ואת היתרונות המיוחדים ל"זיקנה" פורשת בפנינו המשוררת הצעירה נצחית, אירית קדם: המשוררת אירית קדם - דבר האישה ה"קשישה". אָז מָה אִם בְּגִילִי אֲנִי שָיֶכֶת לַקְּשִׁשִּׁים וּכְבָר דָּבְקוּ בִּי כָּל מִינֵי מַרְעִין וְגַם בִּישִׂין? גַּם הַקְּמָטִים קְצָת הִתְקַמְּטוּ צַוָּאר, פֶּה וְעֵינָיִם, אֲבָל קִמְטֵי הַנֶּפֶשׁ הִתְיַשְּׁרוּ לִי בֵּינָתַיִם. וְיֵשׁ לִי נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְיֵשׁ לִי גַּם שַׁלְוָה, וְאֵין לִי כְּבָר מַחְזוֹר וַאֲנִי פֹּה מֵאַהֲבָה. כִּי הַיְּלָדִים גָּדְלוּ, וְהַנְּכָדִים, יִהְיוּ בְּרִיאִים אַחֲרֵי בִּקּוּר קָצָר תָּמִיד חוֹזְרִים אֶל הַהוֹרִים. וְיֵשׁ לִי כֶּסֶף בַּחֶשְׁבּוֹן שֶׁאֵין לִצְעִירוֹת, וּבַעַל מְשֻׁחְרָר שֶׁלֹּא יִגְרֹם לְשׁוּם צָרוֹת. וּבְקִצּוּר יֵשׁ לִי הַכֹּל - אוּלַי דַּי וְהוֹתֵר, לְהִתְקַבֵּל לָעֲבוֹדָה כִּי מִי מַתְאִים יוֹתֵר - הַבַּחוּרָה הַצְּעִירָה עִם מִינִי וְme too, עִם כָּל הַהֶרְיוֹנוֹת, הַדִּכְאוֹנוֹת וְהַטָּאטוֹ, אוֹ סבְתָּא'לֶה כָּמוֹנִי, קְשִׁישָׁה מֵאֲחֵרוֹת - אָז קְחוּ אוֹתִי לְרֵאָיוֹן לִפְנֵי הַצְּעִירוֹת! לְהִתְרָאוֹת גילנות שָׁלוֹם סוֹבְלָנוּת!! .. ויש שהבגרות מרחיקה ויש שהיא מקרבת ומעדנת: ציפורה בראבי/חיבורים אֲנִי מַבִּיטָה בְּךָ וְרוֹאָה אֵיךְ הַקְּמָטִים שֶׁנֶּחְרְצוּ בְּפָנֶיךָ בְּפָנַיי הֵם בֵּינֵינוּ שְׁבִילִים שֶׁמְּחַבְּרִים
|
תאריך:
|
29/03/2022
|
|
|
עודכן:
|
29/03/2022
|
|
ציפורה בראבי
|
|
כבר כשלוש שנים שהשימוש בכסף מזומן בישראל מוגבל בחוק, ולאחרונה הוחלט להחמיר משמעותית את המגבלות בנושא ואף הוצע להגביל את עצם ההחזקה בכסף מזומן. חשוב לציין שמטרות החקיקה המוצהרות - פגיעה בפעילות הפשע המאורגן וצימצום העלמת מס - לגיטימיות לכשעצמן. האמצעים, לעומת זאת, הם בלתי סבירים באופן קיצוני מבחינת הפגיעה באזרחים נורמטיביים, ואף עלולים להקל על פושעים מסוימים. מעבר לכך, נראה שכוונתם של פוליטיקאים מסוימים היא להעלים כליל את הכסף המזומן באופן הדרגתי - כוונה שעל סכנותיה ארחיב מיד.
|
|
|
הפטרת השבוע מתמקדת במידה רבה בתיאור מסעו של דוד מלך ישראל להעלות את ארון יהוה לירושלים. המסע מסתיים במפגש בין דוד המלך ובין מי שהייתה רעייתו. מיכל מצאה לנכון לתקוף מילולית את דוד במשפט, המנוסח בספר שמואל ב' בפרק ו', בפסוק כ': "...וַתֹּאמַר, מַה נִכְבָּד הַיּוֹם מֶלֶך יִשְׁרָאֵל, אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אִמָּהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נגלות כְּאֶחָד הָרֵיקִים".
|
|
|
הלווית הענק של הרב חיים קניבסקי זצ"ל, הייתה רגע מכונן ומשמעותי בעבור העולם החרדי, אך יותר מכך השפעתה ניכרת גם בישראליות, המסורתית והחילונית. עוצמת הכאב, הבכי והאובדן לצד קריעה ממש של הבגד, סימן יהודי לאבל על הקרוב לך במיוחד, היו מעמד של אובדן דמות אב, אובדן של היקר, האהוב והמשמעותי לך, אובדן החוסן וסלע הקיום.
|
|
|
בימים אלה ראה אור ספרו השישי של לַטיף בּרטוֹב בסדרה המונומנטאלית על הזֶמר הערבי וגדולי המבַצעים: הספר החדש עוסק בזַמרת אַסמהן, בשיריה ובתרומתה לתרבות המוסיקלית הערבית. דמותה של אַסמהן מעוררת קסם והתרגשות עד היום במיליוני מעריציה. מותה המסתורי הֶעצים את הקסם של דמותה ואת תחושת ההחמצה: יָפייה שובה לב וקולה קול פעמונים. הֱיותה אחותו של פַריד אל אטרַש, אחד מגדולי הזֶמר הערבי המצרי, הופכת את שניהם לאגדה.
|
|
|
גורם בקהילת המודיעין של ארה"ב, שביקש שלא להזדהות, אומר לסוכנות "רויטרס" שעל-פי המידע המודיעיני הקיים שהסיבה לתסמינים מהם סבלו רומן אברמוביץ׳ ושניים מחברי צוות המו"מ האוקראיני עם רוסיה נגרמו מסיבות "סביבתיות", ולא מהרעלה, כפי שנטען מוקדם יותר בדיווח של ה"וול סטריט ג׳ורנאל".
|
|
|
|
|
|
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום מעין שקיעה לתוך אפתיה
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
|
|
|
דרור אידר
השיח הרגשי על העסקה עם חמאס משחק לידי מנהיגיו, הששים לסכסך בינינו קובעי המדיניות חייבים להתעלם מהרעש ולהתמקד בעיקר: מניעת תמריץ לאויבינו לשחזר את 7 באוקטובר, כלומר: חיסולם
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|