|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מבנה מלון אליזבת [צילום: אלי אלון]
|
|
|
מלון אליזבת ההיסטורי בטבריה - הזנחה מבישה
|
|
מלון אליזבת (מלון גינוסר) בטבריה היה מהמפוארים בארץ I ● מבנה המלון הניצב בפינת הרחובות אחד העם וביאליק בטבריה, עומד מזה שנים רבות נטוש, שומם ומוזנח ובמצב מתפורר, סובל מוונדליזם ומשריפות מסתוריות חוזרות ונשנות במתחמו
|
|
ד"ר אסתר ינקלביץ מהחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה חקרה את סיפורו של מלון אליזבת ופרסמה מאמר על כך בשם "היהלום שבכתר. מלון אליזבת - אלישבע בטבריה", המתפרסם גם באתר המועצה לשימור אתרי מורשת. ד"ר ינקלביץ הרשתה לי לפרסם בכתבתי זו נתוני מידע ממחקרה ומאמרה בנושא.
בניית המלון
את הקמת המלון יזם הסוחר, היזם וקבלן הבניין שלמה פיינגולד, שבין השאר יזם והקים את, "בית פיינגולד" ברחוב יפו בירושלים. ואת בית פיינגולד בעפולה ועוד. פיינגולד הצטרף ב-1925 כחבר לאגודת "אחוזת בית" שיזמה בתחילת שנות ה20 את הקמת שכונת הגנים "קריית שמואל", שהייתה מערבית לטבריה מחוץ לחומות העיר העתיקה. ב-1925 רכש פיינגולד בשכונת קריית שמואל מגרש בגודל כ-5 דונם, כיום בפינת הרחובות אחד העם וביאליק וב-1926 החל לבנות עליו בית מלון.
את תכנון המלון מסר פיינגולד לאדריכל זליג אקסלרוד אך לאחר מספר חודשים הסתכסכו השניים ופיינגולד העביר את העבודה לאדריכל אהרון שורצבלט ואליו הצטרף האדריכל דב בוריס הרשקוביץ שהיה בשנים 1925-1923 האדריכל השני של עיריית תל אביב. הרשקוביץ, מי שתכנן את בניין בית הספר אחד העם בתל אביב, בית הוועד העירוני בשדרות רוטשילד ועוד, היה הדמות הדומיננטית בתכנון המלון ועיצוב חדריו.
הבנייה בוצעה על-ידי "סולל ובונה". עיקר העובדים בהקמתו היו פועלים יהודים מאנשי טבריה וכן פועלים מקבוצת גורדוניה, וזאת על-פי דרישת ההסתדרות העובדים וועד "אגודת אחוזת בית" שבניית מבני השכונה החדשה והמלון תתבסס על עבודה עברית.
חנוכת המלון
בנית מלון אליזבת ארכה כשלוש שנים. הוא נחנך ברוב פאר והדר בטקס רב רושם ב-1 בפברואר 1929 בנוכחות נכבדי האזור, יהודים וערבים, אנשי דת והצמרת הבכירה של השלטון המנדטורי בארץ ישראל, ובהם הנציב העליון סר ג’ון צ’נסלור, המזכיר הראשי הארי לוק ו"זקן השופטים" (נשיא בית המשפט העליון) ג’ון מקדונלד. טקס פתיחתו זכה לסיקור נרחב בעיתוני התקופה בארץ.
|
|
|
|
|
כניסה למלון אליזבת גינוסר [צילום: אלי אלון]
|
|
|
בהתחלה נקרא המלון מלון פיינגולד. בהמשך שונה שמו למלון אליזבת (אלישבע) על שם רעייתו של יזם המלון שלמה פיינגולד אליזבת קולוויל, צעירה נוצרייה יתומה ממוצא סקוטי. לאחר מותה של אליזבט ב-1915 לאחר מחלה נשא שלמה פיינגולד לאישה שנייה את יהודית, בת הרב הרמן שנדל, שעלתה לארץ ישראל בשנת 1917. אישה נוספת בחייו של פיינגולד שנראתה בחברתו לא מעט ונקשרה אליו, הייתה מרגרט אליס פלמר. בריטית נוצרייה עשירה, בתו של המהנדס הבריטי סר פרדריק פלמר, שבנה את נמל חיפה. מרגרט סייעה במימון עסקיו ומפעליו של פיינגולד ובהם הקמת מלון אליזבת בטבריה.
מלון מהמפוארים בארץ
המלון אליזבת בטבריה היה מבנה בן שלוש קומות מהמלונות היפים בארץ. הוא ניצב על גבעה הצופה לנוף הכנרת ולגולן. הוא כלל כ-80 חדרי אירוח. מעל גג אגפו הימני הייתה כיפה המזכירה את כיפת בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בתל אביב ובאגפו השמאלי הוקמו אולם תיאטרון ובית קולנוע ובו כ-500 מקומות ישיבה. היציע והתאים באולם התיאטרון-קולנוע היו מרופדים בבד קטיפה אדום, ומהתקרות השתלשלו נברשות נטיפי זכוכית. הוצגו בו סרטים, סרטי ראינוע, הצגות ועוד.
|
|
|
|
|
מבנה המלון 2022 [צילום: אלי אלון]
|
|
|
המלון כלל מבואה שבמרכזה מזרקת שיש מפוארת, אולם מפואר עם כסאות מרופדים בקטיפה אדומה, חדרי ברידג' וביליארד. חדר אוכל, וכן אולם מפואר לנשפי ריקודים עם מרפסת גדולה משקיפה לנוף ים כנרת. גרם מדרגות מפוארות משיש, ומערכות כלים יוקרתיים קידמו את פני האורחים. חלק מקירות וממרצפות המלון היו מעוטרים בעיטורים ובציורי קיר למיניהם. סביב המלון הייתה גינה נאה רחבת ידיים.
מוקד משיכה לתיירים, צליינים ונופשים יהודים
המלון הפך חיש מהר מוקד משיכה לתיירים, לצליינים ולנופשים יהודים. ותיקי האזור זכרו כי בני נוער מעמק הירדן ואיכרים מהגליל התחתון נהרו בעגלות רתומות לפרדות כדי לחזות בהופעות של תיאטרון "אוהל" ו"הבימה" שהתקיימו במלון.
לאחר פתיחת המלון ב-1929 החל פיינגולד לנהל אותו בעצמו ובמקביל עבר להתגורר בו יחד עם אשתו השנייה, יהודית, ועם מרגרט אליס פלמר. למרות הפופולריות של המלון, נאלץ פיינגולד להכריז ב-1931 על פשיטת רגל ולמכור אותו תוך שהוא ממשיך לנהל אותו כשכיר.
בפברואר 1934 עבר המלון לניהולו של פנסיון זלצמן ובתקופת מלחמת העולם השנייה השתכנו בו קצינים וחיילים בריטים והוא הפך לפופולרי בקרב אנשי צבא בריטים. שלמה פיינגולד, רעייתו יהודית ושותפתו לעסקים מרגרט פלמר המשיכו להתגורר במלון עד פטירתו של פיינגולד ב-1935 והוא בן 70. פיינגולד היה דמות מרתקת ומורכבת ששווה כתבה בפני עצמה. הוא נקבר בבית העלמין בטבריה ועל מצבתו נחקק: "חלוץ נאמן לארץ ישראל וליושביה שלמה בן דוד פיינגולד".
זמן קצר אחר מותו עקרה מרגרט פלמר מטבריה ועברה להתגורר במושבה הגרמנית בירושלים. פלמר מתה בשנת 1944. אלמנתו של שלמה פיינגולד יהודית פיינגולד הוסיפה להתגורר במלון והתפרנסה בדוחק ממכירת מוצרים בקיוסק קטן שהפעילה בחצר המלון עד פטירתה בשנת 1953. היא נקברה בבית העלמין בטבריה.
חידוש המלון בשם מלון גינוסר
עם סיום המנדט הבריטי ב-1948 ננטש המלון. ב-15 בנובמבר 1949 הושק המלון בשמו החדש מלון גינוסר כשאולם הקולנוע בו ממשיך לפעול לצידו תחת השם אלישבע. בסוף שנות השישים נסגר המלון סופית. אולם בית הקולנוע המשיך לפעול עד תחילת שנות ה-80. לאחר שמבנה המלון ניטש הוא הפך עם הזמן למזבלה ומקום משכן להומלסים ופולשים למיניהם, וסבל מוונדליזם. באוגוסט 2001 נשרף המלון וכיפת המבנה המרשימה קרסה. לפני שנים ספורות רכשו את מתחם המלון ההיסטורי יזמים ונמסר כי יש כוונה להקים בשטח המלון מגדל דירות לצד מלון בוטיק. באחרונה, כך דווח בעיתונות המקומית, אירעו במתחם המלון בזה אחר זה שריפות מסתוריות חוזרות ונשנות. כבאיות אש הוזעקו לכבותן.
|
|
|
|
|
שם: חזית קולנוע אלישבע, חלק מהמלון [צילום: אלי אלון]
|
|
|
שימור המלון
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל הכריזה בתחילת שנות ה-2000 על מבנה מלון אליזבת (אלישבע) כאתר מורשת לשימור בשל ערכו ההיסטורי והאדריכלי. חבל ומקומם שבמשך עשרות שנים מוזנח המבנה ההיסטורי היפה הזה שהוא באמת פנינה היסטורית ואדריכלית מהדרגה הראשונה ולא עבר שימור מחמיר כפי שמבנה מסוגו ראוי שיעבור. הזנחתו של מבנה היסטורי זה שנמשכת שנים רבות הביאה במהלך השנים להידרדרות קשה במצבו הפיזי והיא מבישה.
באוגוסט 2021 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תוכנית לשיקום ולשימור מתחם מלון אליזבת ההיסטורי. נמסר כי על-פי התוכנית יוקם בשטח המלון מלון בוטיק עם 80 חדרים ולצדו מגדל מגורים בן קרוב ל-20 קומות עם 144 יחידות דיור על שטח של כ-5.2 דונם, תשומר ותשוחזר חזית המבנה הקדמי וגרמי המדרגות אליו וכן ישוחזר הגן המקורי שהיה במלון.
פעילי שימור טוענים כי מגדל המגורים רב הקומות שיוקם בצמוד למלון אליזבת ההיסטורי יאפיל על המבנה ההיסטורי וייחודו ויפגע ביופיו ובצביונו המקורי של מבנה המלון ההיסטורי, שהיה כאמור בזמנו אחד מהמבנים היפים בארץ. האם תמומש תוכנית השימור לאחר עשרות שנים שהמבנה עומד נטוש ומוזנח? ואם כן האם יהיה זה שימור ראוי ומכובד. ימים יגידו.
|
|
|
פנים המלון קולנוע אלישבע [צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
| תאריך:
|
09/10/2022
|
|
|
עודכן:
|
09/10/2022
|
|
אלי אלון
|
|
מלון אליזבת ההיסטורי בטבריה - הזנחה מבישה
|
|
יאיר לפיד, אני יודע שאינך מבין מימינך ומשמאלך, אך אתה יושב על ההגה, החלטותיך הילדותיות מסכנות אותי, אז בוא ואעזור לך. יאירק'ה שלי, נניח אתה כורת הסכם כלשהו, המומחים מטעמם של הצדדים מפיצים טיוטה להערות, הצד השני חוזר עם הערות כבדות היורדות לשורש ההסכמה, ואתה מחזיר דף ריק, אפס הערות.
|
|
|
|
|
כל הכבוד לצה"ל. תנו לו לפעול, שחררו אותו מכבלי הפוליטיקאים ותגלו שצה"ל הנלחם מכוח הזכות ולא מזכות הכוח, חוזר למלא את ייעודו, לנצח את האויב. בחודשים האחרונים מבצע צה"ל מבצע ארוך, מתוכנן, המניב תוצאות ממשיות, מבצע שהפוליטיקה לא חסמה ולא מנעה אלא אדרבה, עודדה ואפשרה את המרחב לעשייה הצבאית. בחודשים האחרונים מוכיח צה"ל כשנותנים לו לפעול הוא קוצר הצלחות, מבצע את המוטל עליו, ממש את ייעודו - הגנה על אזרחי מדינת ישראל.
|
|
|
|
|
בערב יום הכיפורים בבית הכנסת בדיור המוגן, בו אני גר, הריביתי לשוחח עם עצמי בעת התפילה. ליתר דיוק השיחה החלה עם הכתוב בספר ישעיהו פרק נ"ח פסוק ה', שהעלה בפני את שאלת הנביא ישעיהו - "הֲכַזֶּה יִהְיֶה צוֹם אַבְחָרֵהוּ, יוֹם עֲנוֹת אָדָם נַפְשוֹ... הֲלַזֶּה תִּקְרָא-צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיְהֹוָה"? לתפילה המרגשת של ערב יום כיפור פלשו אלי פסוקים הדנים ביום צום מספר ישעיהו פרק נ"ח.
|
|
|
|
|
אחרי כארבעה חודשי מילואים ברמת הגולן וב"מובלעת" הסורית הגיע מפלס הייאוש לרמות גבוהות לא רק אצלי, אלא בכל מחלקת הקשר. הרגשנו כמו בעולם מקביל, ואפילו הפוך, ובחופשות קיבלנו לזה חיזוקים. רוח הנכאים ב"בית" הייתה קשה, ומצד שני נהגים לא התחשבו בנו, לוחמי הבזלת, ולא ששו לתת לנו טרמפים. כך, להגיע הביתה מירכתי צפון ולחזור בזמן, כדי שחבר יוכל לצאת לחופשות, הפכו לאתגר. אבל החופשות היו חיוניות לבדואים מגדוד חרמ"ש מיל' "אלון", שהפכו כמעט לתושבי קבע בצפון ה"מובלעת" ובגולן.
|
|
|
|
|
יום כיפור נפתח בתפילת כל נדרי, שעיקרה הודעה פומבית על התרת הנדרים, האיסורים, החרמות ושאר שבועות של הציבור, במטרה לפתוח את השנה החדשה ברוח טובה יותר מזו של השנה שזה עתה הסתיימה. מן הראוי הוא שהציבור שרצה כך בערב יום כיפור ישאף לכך גם לאחר היום הקדוש. דברים אלה מופנים בראש ובראשונה אל 3 החותרים לראשות הממשלה.
|
|
|
|
|
