הצבת סחורה במדרכה ללא היתר

התופעה אינה חדשה, אך דומה כי בשלוש-ארבע שנים האחרונות במיוחד בתקופת הקורונה גברה מאד. רבים מבעלי העסקים בישראל מוציאים את מרכולתם אל המדרכות שבחזית חנותם בניגוד לתנאי רישיון בית העסק שניתן להם על-ידי הגורמים המוסמכים. למעשה בעלי העסקים מגדילים שטח חנותן וחלקם אף סוגרים בפועל את המדרכה הציבורית תוך הפרעה ממשית לתנועת הקהל, מלכלכים את המדרכות ומכערים את חזות העיר. אכיפת החוק בנושא זה המתבצעת על-ידי פקחי מחלקת הפיקוח העירונית, במקרים רבים רפה ולא מגובשת לא תמיד ברורה דיה, אינה מספקת, בלתי אחידה, אינה שוויונית וגורמת לכעס מצידם של בעלי עסקים ודיירים שכנים.

חשוב לציין ולהדגיש כי הוצאה בלתי מבוקרת של סחורה או מוצרים אל המדרכות הציבוריות פוגעת בזכות הציבור להשתמש במדרכה הציבורית, מונעת תנועה חופשית של ציבור הולכי הרגל ובעלי צרכים מיוחדים, מפריעה לכניסה החופשית לבתי העסק או מפריעה לעסקים השכנים ומביאה למגוון של מפגעים אסתטיים, סביבתיים ובטיחותיים.

חלק מראשי רשויות "מעלימים עין"

ראשי רשויות מקומיות רבות מודעים לתופעה, אך במקרים רבים מעלימים עין ממנה שכן אין רצונם להסתכסך ולהגיע לעימות עם בעלי עסקים, לעיתים כוחניים בעלי קשרים והשפעה בעיר, במיוחד ערב בחירות. יש בכך להבנתי סוג של מעילה באימון ו"הפרת אימונים" מצד ראשי רשויות מקומיות לא מעטים שתפקידם לדאוג לזכויות כלל הציבור התושבים ולשמירת חזותה, יופייה וניקיונה של העיר. פקחי מחלקת הפיקוח העירונית, שתפקידם, כאמור, לאכוף חוק מסוג זה, מונחים גם אם כמובן לא בצורה רשמית, להעלים עין מהתופעה ולא להגיש דוחות וקנסות נגד בעלי חנויות ועסקים העוברים על החוק המוציאים סחורתם אל המדרכה הציבורית ללא היתר ושלא כחוק.

במקרים רבים רווחת התופעה שבעלי חנויות-בתי עסק אומנם קיבלו היתר רשמי להצבת סחורתם על המדרכה. ההיתר מותנה בהצבת הסחורה במדרכה בטווח מרחק מקסימלי מפתח החנות (לרוב נע בטווח בין 40 ס"מ למטר אחד) אולם בעלי החנויות חורגים לעיתים קרובות מטווח מרחק המקסימלי שאושר להם ומציבים את הסחורה קרוב יותר לרחוב, לעיתים באמצע המדרכה הציבורית, מתוך הבנה שאיש לא יבדוק אותם ויאכוף את החוק.

עקרונות חוק הוצאת סחורה

על-פי חוק רישוי העסקים על בעל העסק לנהל את עסקו ולמכור את מוצריו בתוך תחומי עיסוקו בהתאם לרישיון עסק כפי שאושר על-ידי הגופים המוסמכים. העירייה מתוך רצון לסייע לבעלי העסקים מאפשרת לבעלי עסקים להוציא את מרכולתם גם אל מחוץ לחנות אל המדרכה הציבורית שבחזית חנותם וזאת בכדי לאפשר להם להציגה לקהל הקונים ולהגדיל את מחזורי מכירותיהם. מנגד מבקשת העירייה לשמור ולשמר את חזותם הנאה של הרחובות ולאפשר תנועה חופשית של ציבור הולכי הרגל הן במדרכה ציבורית והן ברחבה הצמודה לחנות.

החוק העוסק בהוצאת סחורה למדרכה הוא חוק עזר עירוני ומשתנה בתנאיו ובפרטיו מרשות מקומית אחת לשנייה. לכל רשות מקומית רשימות וטבלאות מפורטות של סוגי בתי העסק וסוגי הסחורה שניתן להוציא למדרכה והיא מפרטת את אופן ותנאי הצבת הסחורה במדרכה. אבל עיקרי חוק זה די דומים בכל הרשויות המקומיות.

ככלל, חנויות לא מורשות להניח, להשאיר, להבליט, לתלות ציוד וסחורה בשטח המדרכה או מעליה. בשווקים המוגדרים ובירידים מאושרים ניתן להציב ציוד וסחורה במגבלות שנקבעו לכל שוק ויריד על-פי אופיו. לגבי קיוסקים ודוכני עיתונים ניתן להציב דוכן עיתונים בצמוד לקיר חזית החנות הפונה לשטח המדרכה, ובלבד שדוכן העיתונים לא יבלוט לשטח המדרכה יותר מ-40 ס"מ (טווח המרחק מקו החנות משתנה מרשות לרשות לרוב לא עולה על מטר).

אין להציב בשטח המדרכה ארגזים ריקים או אריזות ריקות. לגבי חנויות לממכר פירות וירקות ניתן להבליט לשטח המדרכה ארגזים ודוכנים עם פירות וירקות, ובלבד שהם יוצבו בשטח העסק, ויונחו על עגלה או כל מתקן אחר שניתן להכניס לחנות. בחנויות לממכר מזון ובחנויות מכל סוג אחר, חל איסור לבנות "קירות של סחורה" לכיוון המדרכה והמטרה היא למנוע מחנויות להפוך לחלק מהמרחב הציבורי. במרכולים אין היתר כללי להציב או להשאיר עגלות קניות מחוץ לשטח החנות. לגבי חנויות פרחים: הן מורשות להציב עציצי פרחים או דליי פרחים במדרכה עד 40 ס"מ מקו החנות, ובלבד שהצמחים יוצבו על מעמד נייד/מתפרק אשר אינו גורם נזק למדרכה.

החוק באופן כללי אינו מאפשר הנחת סחורה בשטח המדרכה העירונית, ומותנה בהשארת מדרכה פנויה ממכשולים ברוחב של שני מטרים לפחות. לפיכך, הנחת סחורה בשטח המדרכה אפשרית רק בדרך של מדיניות אכיפה ורישוי.

הוצאת סחורה למדרכה מחייבת אישור העירייה

בעל עסק המבקש להוציא סחורתו על המדרכה נדרש להגיש בקשה לרשות המקומית לקבלת היתר להוצאת סחורה על המדרכה בדומה לבקשה להצבת כסאות ושולחנות. הבקשה מועברת לחוות דעתם של המחלקה לרישוי עסקים וגף תכנון. בבקשה מפרט בעל העסק אילו סחורות הוא מבקש להציב על המדרכה. כמו-כן עליו לצרף תשריט באשר למקום המבוקש. באותם מקרים שבעל העסק מבקש להוציא מקרר או מתקן חשמלי יהיה עליו לצרף אישור חשמלאי מוסמך.

בעת קבלת ההיתר להוצאת סחורה ולהציבה במדרכה נדרש בעל העסק לחתום כלפי הרשות המקומית כי הוא מתחייב להציב את הסחורה והמעמדים לסחורה בסמוך לחנות ועד למרחק מקסימלי מפתח החנות שלרוב נע בין 40 ס"מ למטר אחד, כדי שלציבור הולכי הרגל יישאר מרווח תנועת הליכה חופשי במדרכה. בעל עסק אחראי לניקיון המדרכה בחזית חנותו ברוחב החנות עד שפת המדרכה, במשך כל שעות פעילותה של החנות. בסוף יום העבודה והמכירות מחויב בעל העסק להכניס את כל סחורתו והמעמדים שהוצאו מהחנות לתוך בית העסק.

מתן היתר להוצאת סחורה למדרכה כרוך בתשלום אגרה לרשות המקומית ובהתחייבות ברורות מצד בעל בית העסק. מאחר שהאכיפה על חוק הוצאת סחורה מחוץ לחנות ברשויות מקומיות לא מעטות רפה וכרוכה לעיתים גם באגרה יש בעלי בתי עסק חנויות הנמנעים מלהגיש לרשות המקומית בקשה (רישיון) להיתר הוצאת סחורה ועושים זאת בלא היתר מתוך הערכה שלא אוכפים את החוק ממילא. פקחי העירייה עוברים לא פעם ברחוב מסתחבקים ולוחצים ידיים עם בעל העסק וממשיכים לדרכם.

חוסר משילות והפקרות

בכמה ישובים בארץ יש חוסר משילות בולט הגובל בהפקרות בכל הנוגע להוצאת סחורה מחוץ לבית העסק אל הרחוב או המדרכה הציבורית. במיוחד בולט הדבר בחנויות ירקות, מה שנקרא ירקניות, "פיצוציות", בזארים למיניהם של בגדי אופנה, חנויות פרחים ועוד. כיום יש רחובות ובמיוחד בולט הדבר בחנויות הממוקמות בשדרת עמודים מקורה - אכסדרה (קולונדה).

לראשי רשויות מקומיות יש סמכויות רבות בנושא הוצאת סחורה למדרכה. ראש רשות מקומית רשאי לתת היתר לבעל עסק להציב ברחוב או על המדרכה הצמודה לחזית בית העסק חפצים או סחורה, להתלות ולהתנות היתר זה בהתאם לשיקולו ואף לבטל את ההיתר. הדבר פותח פתח ללחצים ואף במקרים מסוימים איומים על ראש העירייה.

היו מקרים בעבר שתושבים או שבעלי דירות שמתחתם קיימות חנויות תבעו את בעלי החנויות על כך שמוציאים סחורתם שלא כדין וחוסמים את המעבר הכניסה החופשית לבניין ובמקביל תבעו את העירייה על שלא אוכפת את החוק.

הגיע הזמן לעשות סדר בכל הנושא של הצבת סחורה בחזית החנויות. להגדיר קווי מדיניות ברורים ולנקוט צעדי אכיפה נחושים ומתן קנסות. לא לאפשר לבעלי חנויות להוציא סחורות למדרכה אלא במקרים חריגים בטח ללא בקרה וללא פיקוח ראוי.