עד לא מכבר היה איתמר בן-גביר, המיועד להיות השר לביטחון הפנים, חלק אינטגרלי מגוב האריות בו משוטט בנימין נתניהו כ-15 שנים ברציפות. במהלך המו"מ הקואליציוני שונתה ההגדרה לשר לביטחון הלאומי כפונקציה של הגדלת מוטת השליטה של משרד זה לנוכח החרפת הבעיה והצורך לטפל בה בשילוב אמצעים וכלים. בסביבה זו אינך יכול להיות טלית שכולה תכלת ומחוצה לו אינך רוצה להיות כזו. לאחר שיסיים בן-גביר קדנציה סבירה בתפקיד יהיה מעניין מאוד לשמוע את התרשמויותיו והשפעותיהן על השקפותיו.
אנו בעיצומו של תהליך שהחל בשנות ה-30 של המאה ה-20 עת השמאל הציוני למשעי, שהעמיד עצמו - מונהג ע"י בן-גוריון - שעמד בראשות המסע להקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, רכש הגמוניה לאומית והוביל להכרזת המדינה ולהכנתה למלחמה שפקדתנו מיד לאחריה.
1 המאפיין החשוב ביותר בתורת היישום של בן-גוריון היה תהליך רב-שלבי ושילוב מתמיד וקפדני בין פלורליזם חילוני ליהדות לאומית וערכית-אמונית ("...מדינה יהודית ודמוקרטית..."). השפעת בן-גוריון - שהיה בשיא כוחו - באמצעות אישיותו ותרבותו המדינית הייתה הגורם המלכד בין שתי מגמות אלה. כל היסודות שעמדו בבסיס התהליך המוקדם הזה השתנו בדור האחרון ואת השלכות השינויים וההסתגלות להם אנו חווים במחזות התעתועים ד'היום. המאבק לשיקום המשילות עובר בין היתר דרך מערכת איזונים דומה.
תהליך הקמתה של ממשלת נתניהו השישית מתמשך לטעמי מעל לרצוי אך בימים אלה הגיע לסף סיום. המצב הוא בברור תולדה של המאבק הפנימי בישראל על ההגמוניה הפוליטית, המתנהל בין ה"ימין" המתחזק בציבור לבין ה"שמאל" הדועך.
בטעות נָטו ועדיין נוטים גורמים בישראל לחשוב שהוויכוח הציבורי הקורע את החברה היהודית הוא אודות הגמוניה פוליטית גרידא. מחוסר הבנה או בריחה מהיסודות העמוקים יותר של הדילמה, הם "משתפנים" וסבורים שמי שישלוט פוליטית במדינה גם יוכל חד-צדדית להוליכה בטוחות בדרכו בדיכוטומיה שבין "דתית" (יהודית) לחילונית (רפורמית קיצונית - המשלמת ליהדות מס שפתיים חסר ערך). זהו גוב האריות האמיתי בו אנו שרויים כיום. הוויכוח על הזהות האמיתית מוסווה בזה על הגמוניה פוליטית ומי שלא מצא פתרון עד כה, יצטרך לעשות את הבלתי-אפשרי כמעט, עתה.
בטעות מנהל הרוב היהודי את הוויכוח השגוי הזה תוך התעלמות מהדילמה הרובצת לפתחו בדמות המיעוט הערבי החי בתוכנו. רוב הייצוג הפוליטי של ערביי ישראל חותר בהתמדה למדינת כל אזרחיה, כלומר בשום צורה ואופן לא למדינה יהודית. זמנית הוא מוכן למדינה דמוקרטית חילונית עד אשר יחד עם מומרים לא מעטים בתוכנו ובהשראת שטיפות מוח אידאולוגיות ותרבותיות המציפות אותנו מבחוץ, יתאפשר להם ביצוע מחטף פוליטי-היסטורי. מקורות שטיפת המוח הם: המערב הנוצרי אבי האינקוויזיציה, הגירושים והשואה; האקדמיה במגדלי השן שלה; מוסדות התרבות שלנו ומערכת המשפט הפוסט-מודרנית. אלה אינם עוסקים כלל בסוגיית היסוד הלאומית אלא, אובססיבית, בהשתקפות הערכים המערביים הפוסט-מודרניים ופוסט-מדינתיים במאבק הטרוריסטי האלים באזור ובתוך ישראל גופא. עד כדי כך שטחיים אנו בתפיסת המציאות שאיננו מבינים לעומק את מהות הכוחות הפועלים בחברה המקומית ובסיכונים הנובעים מהם.
המהלך השגוי של בנט, העלה אל פני השטח את מנצור עבאס ותנועתו ("רע"ם") כמי שמשלימים עם מדינת לאום יהודית עימה מוכנים הם לחיות בשלום כמיעוט אזרחי שאינו מערער על זכותו הלאומית של העם היהודי.
2 שטחיות זו מנעה מכולנו לראות שכאשר עמדו עקרונות אלה למבחן אמיתי ראשון נוכח מבצע "שומר החומות" והתגברות האלימות ברחוב הערבי, התפרקה "רע"ם" וסייעה להפלת ממשלת בנט. שכרון-החושים אחז בשרידי השמאל ו"אבירי" המרכז שמיהרו ל"קפוץ על העגלה" משום שסברו בטעות שהתפתחות הסרק זו זימנה להם שעת כושר לחזור לשלטון הפוליטי - משאת נפשם כיום.
3 התפוררות מערכת המשפט - מתבטאת בכך שאיננה מנהלת בפועל ובהגיון שום נושא או פעילות מעשית - אזרחית, פלילית או מדינית - בהתאמה עם מדיניות הכנסת הנבחרת והממשלה המואמנת על-ידה. מערכת זו ביקשה - בתמיכת החוגים ההגמוניים האחרים החוששים למעמדם - להמציא לעצמה מעמד בכורה שלטוני באמצעות הפיכה רעיונית המעוגנת בחוק כבוד האדם וחירותו. לשם כך שועבדו המשטרה, התביעה הכללית, מערכת בתי הכלא והתקשורת וכלב השמירה העיתונאי המתלווה, למערכה משולבת כוללת בת כ-5 שנים להדחת נתניהו שתכליתה היא חזרה להגמוניה פוליטית ורעיונית במדינה. זהו כיום גוב האריות הפוליטי - אידאולוגי שאליו הצטרפו לאחרונה - בעקבות הכשלון בבחירות האחרונות - גורמים בצה"ל ובמערכת הביטחון הכוללים יוצאי משטרה (בראשות המפכ"ל בדימוס אלשיך). מרכיב מרכזי בפעילותו של גוב אריות זה המשתף פעולה עם פוליטיקאים ערבים אנטי-ציוניים, היא האלימות הפושה בישראל ודרכי המאבק בה. אלימות זו היא מורסה ארסית ומכשילה שמותירה ממשלת לפיד (בנט-גנץ), לרה"מ הבא אך בעיקר לשר לביטחון הלאומי איתמר בן-גביר. שהוא שליח הממשלה העתידית ו"גוש הימין" כולו למאבק בגוב האריות, ליצירת שינוי מהותי בתכני ואיכויות החיים במדינה. הפוליטיקה הפנימית של שלוש השנים האחרונות מלמדת שהאופוזיציה הבאה שוב לא תבחל באמצעים להביא להחלפת השלטון; בהכשלתו, רואים הם את דרך המלך לכך.
4 בן-גביר אינו זר ואינו חדש לעולם המשפט, המשטרה והעיתונות העויינת. הוא מגיע לתפקיד אחרי היכרות מצויינת עם השטח דווקא מזווית "הנרדפים", לאחר לימודי משפטים ולאחר שרכש ניסיון תפעולי בתפקדו שנים כעו"ד בהופעות לפני בתי המשפט. מאידך-גיסא, הוא חסר ניסיון פוליטי מניפולטיבי וארסי מן הסוג שבו משתמשים אבירי מונופול ההגמוניה השמאלנית בישראל ועוזריהם מבחוץ. זהו מבחן אדיר-ממדים ורב-מכשלות עבורו. רמת ואיכות התמיכה שיקבל מרה"מ ומשותפו הפוליטי סמוטריץ' הינה קריטית בנסיבות אלה. יכולתם של השניים לשתף פעולה כגוש כשהם פועלים בתאום חרף היותם שתי מפלגות קטנות יחסית - חיונית לקיום הקואליציה ותהווה מפתח לקיומם הפוליטי ולהצלחתם בתפקידים המהותיים שנטלו על עצמם.
בן-גביר הפיק לקח חשוב אחד מקודמיו בממשלות נתניהו כאשר בדומה לכחלון ביקש מראש את הכלים, הסמכויות והאמצעים לניהול המאבק בחוסר המשילות האופרטיבי רב-הזרועות ורב-הפנים. בעוד הציבור הישראלי מצפה ממנו ומנתניהו לתוצאות אפקטיביות ומהירות במציאות הכה מורכבת, מייחלים יריביו המגוונים לכישלונו בחותרם תחתיו ולו גם ע"ח הציבור. כשלונו, מאידך-גיסא, עשוי להביא את יריביו חזרה לשלטון...ונראה שאין להם כיום מטרה חשובה מזו. אין מקום לוויתור או לכניעה ללחצי הפוליטיקאים והתקשורת. אך גם לא להתעלם ממשמעות השילוב האקטואלי "יהודית ודמוקרטית" כפי שהוא מתפרש ע"י רוב העם. על כתפיו בלבד רובצת האחריות ואת העזרה והתמיכה לה בוודאי ידרש יקבל בראש ובראשונה משיתוף פעולה הדוק עם הציבור.
בגוב אריות זה אין להסס, לחשוש או לפקפק אלא לשעוט קדימה.