גאולה גיל חוגגת 90

הזמרת האהובה בעלת הקול היפה והחם, חתומה על להיטים כמו 'דבר אלי בפרחים', 'מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה', 'הכותל, 'נערה ושמה כנרת', 'הגבעות הכחולות ' ועוד. עוד משיריה: 'לשיר ילדה לשיר', 'אולי תרדו שם', 'שמונה בעקבות אחד', 'שמש בשמיים', 'למנצח שיר מזמור', 'כל הכבוד לצה"ל', 'קשה לחיות', 'יא ירח', 'פורטונה', 'כחול שחור אדום' 'שם בכביש דימונה', 'הוא היה', 'אם זה בספטמבר'. 'בקצה הדרך'.

במהלך הקריירה רבת השנים של גאולה גיל היא הופיעה במאות רבות של הופעות בכל רחבי העולם בארצות הברית, בקנדה, בדרום אמריקה, ברוסיה וגם בישראל ןהוציאה והקליטה שירים ותקליטים רבים. לא מעט משיריה של גאולה גיל הפכו מזה כבר לנכסי צאן ברזל בזמר העברי.

"דבר אלי בפרחים"

הידוע והמפורסם שבין שיריה והמזוהה עימה עד היום, הוא השיר "דבר אלי בפרחים", אותו הלחין מי שהיה בעלה, המלחין והמוזיקאי, דובי זלצר למילותיו של אורי אסף.

על השיר "דבר אלי בפרחים" סיפר לימים כותבו הפזמונאי אורי אסף: "ההשראה שלי לכתיבת השיר היא מגבעת הנרקיסים ליד הקיבוץ כפר מנחם בו גדלתי, במרחק כק"מ מהקיבוץ. עם השיר הזה, שהלחין דובי זלצר, הגעתי לפגישה עם "הדודאים". הם הקליטו את השיר, אולם השיר לא נקלט. מספר שנים לאחר מכן דובי זלצר כותב לי מארצות הברית גלויה ובה נכתב: "הדודאים לא הוסיפו כבוד לשיר. אני עומד להקליט אותו מחדש עם אשתי. אשתו הייתה אז הזמרת גאולה גיל. זלצר ביקש מאורי אסף לקצר את השיר שהיה בהתחלה בן חמישה בתים ולשנות כמה מילים בשיר ואורי נענה לבקשה. גאולה גיל הקליטה עם השינויים את השיר והשאר היסטוריה. השיר הפך לשלאגר אדיר ועד היום הוא מושמע ואהוב.

'מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה'.

שיר נוסף שאותו מבצעת גאולה גיל ומוכר ואהוב אף הוא, הוא השיר '"מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה". השיר שאת מילותיו כתב המשורר ואדריכל הגנים הלל עומר (ע. הלל) הולחן על-ידי דובי זלצר ובוצע לראשונה על-ידי רעייתו דאז, הזמרת גאולה גיל, והופיע ב-1966 כשיר הנושא בתקליטה "מדוע הזברה לובשת פיג'מה: גאולה גיל בשירי ילדים". השיר הפך ללהיט ופופולרי עד היום וזוכה לביצועים רבים של זמרים שונים, אולם לטעמי הביצוע המקורי של גאולה גיל הוא הטוב מכולם.

גאולה גיל פרקי חייה

גאולה גיל נולדה לפני 90 שנים ב-1932 בתל אביב בשם גאולה לבבי. היא שרה מגיל ילדות. את אהבתה למוזיקה ולשירה ירשה כנראה מהוריה. האב ניגן בכלי נגינה שונים ואמה נהגה לשיר. מספרים כי אמה של גאולה וכמה מבנות המשפחה הפליאו אף הם בשירה.

ב1950 התגייסה לצה"ל, שרתה בלהקת הנח"ל כזמרת ונמנתה עם המחזור הראשון של הלהקה יחד עם יוסי בנאי ויונה עטרי. בלהקת הנח"ל הכירה גאולה את דובי זלצר המנהל המוזיקלי הראשון של הלהקה ומי שהלחין ללהקה את שיריה הראשונים, בהם "הורה היאחזות" ו"יא ירח". ולאחר שחרורה נישאה לדובי זלצר. גאולה עבדה אז כגננת שכירה בקיבוץ אפק.

במחצית שנות החמישים יצאו גאולה גיל ודובי זלצר לארצות הברית. דובי למד והשתלם שם במוזיקה, קומפוזיציה וניצוח ובהמשך גאולה למדה שם זימרה ופיתוח קול. הזוג התגוררו בשנותיהם הראשונות בארצות הברית בדירה קטנה ותוך דוחק כלכלי. למחיתם החלו להופיע במוסדות יהודים ובין השאר הופיעו בשירים ישראלים בערבים המוקדשים ל"מגבית המאוחדת". גאולה שרה ודובי ליווה אותה באקורדיון או בפסנתר. ב-1958 הוציאו גיל ודובי זלצר בארצות הברית תקליט בשם שירי חגים של ישראל בעברית.

להקת "אורנים צבר"

בהמשך שהותם בארצות הברית הקימו דובי וגאולה את להקת "אורנים צבר" להקת פולקלור ישראלית, שכללה את הסולנית גאולה גיל, דובי זלצר ומיכאל כגן. דובי זלצר שימש כמנהלה המוזיקלי. הלהקה הופיעה בארה"ב בעולם וגם בישראל. הרפרטואר שלה כלל לא רק שירי פולקלור ישראלים אלא גם שירי עמים וסגנונות אחרים. הלהקה הקליטה והוציאה תקליטים של שירי עם. בין השירים שהשמיעה והקליטה להקת אורנים צבר: "אל גינת אגוז", "הפינג'אן" (הרוח נושבת קרירה) . "דודי לי" (דודי לי ואני לו) ו"דוד יפה עיניים", "מגדים" (מגדים לרעי) "הורה אילת" (שיירה פונה אילתה) "הורה ממטרה" (רון קילוח בצינור) "זמר זמר לך", "עץ הרימון" (עץ הרימון נתן ריחו) ועוד.

"אי שם בשנת 1963-4 פסקה למעשה פעילות להקה "אורנים צבר". דובי זלצר חבר הלהקה התמקד בלימודיו בקומפוזיציה ובניצוח באוניברסיטת ניו-יורק. הוא ניהל מוזיקלית להקות ותזמורות שונות בארצות הברית ובארץ וניצח עליהן ולא היה לו הזמן, ואולי גם לא את הרצון להמשיך לשמש כנגן וחבר ב"להקת אורנים צבר", והלהקה סיימה פעילותה. בשנת 1964 חוזרים בני הזוג דובי זלצר וגאולה גיל סופית לארץ, ובונים ביתם בישוב סביון.

"שלישית גאולה גיל"

בשנת 1963 בשיתוף ויעוץ דובי זלצר הוקם הרכב חדש שנקרא בשם "שלישיית גאולה גיל" (היו שכינו אותה להקת גאולה גיל, א.א) וכלל את גאולה גיל (הסולנית) ואת הגיטריסטים דון חוליו (יואל דן) ויגאל חרד. השלישיה הופיעה ברחבי הארץ. בין השאר, הופיעו ב"חמאם ביפו", במועדון "עומר כייאם", במלון הילטון בתל אביב, ב"גן ההוואי" על-יד "גשר הירקון", באמפי הפארק הלאומי בר"ג, בחיפה, בנהריה ועוד, וכן יצאו לסיבובי הופעות בעולם. ב-1965 יצאה "שלישית גאולה גיל" לסיבוב הופעות בארצות הברית. וכן יצאה לפסטיבל הסרטים במוסקבה. בהמשך הצטרף לשלישיה גידי סיון.

"שמונה בעקבות אחד"

ב1964 השתתפה גאולה גיל בסרט הילדים "שמונה בעקבות אחד" בתפקיד "גאולה". בסרט הופיעו בתפקידים ראשיים שייקה אופיר ובומבה צור. הסרט בביומו של מנחם גולן, שצולם בקיבוץ גבעת השלושה, מתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה. גיבור הסרט, ילד עירוני, עוזב את ביתו בעקבות המלחמה ובא להתארח בקיבוץ, שם הוא משתלב בחברת הילדים. החבורה עוקבת אחר מרגל גרמני.

המוזיקה נכתבה על-ידי דובי זלצר ובסרט משולבים שלושה שירים בביצועה של גאולה גיל בליווי מקהלת הילדים על שם צדיקוב: שיר הנושא "8 בעקבות אחד" "הגבעות הכחולות", ו"מה עוד נדבר". השיר הגבעות הכחולות הוא לטעמי שיר יפהפה שנותר עלום משהו. את השיר הלחין דובי זלצר למילותיו של אוריאל אופק ואלה המילים של הבית הראשון של השיר: הערב ירד לגבעות הכחולות ירח עלה מרחף על חולות עוד רגע ושוב יידלק הכוכב יאיר את שבילי החלב הו, הו, מה יפים הלילות בין הגבעות הכחולות".

"סיבוב קונצרטים" בברית המועצות

ביולי 1966 יצאה "שלישיית גאולה גיל" ל"סיבוב הופעות" בברית המועצות בשיתוף משרד החוץ הישראלי. השלישייה הופיעה במוסקבה, לנינגרד, ריגה ווילנה ועוד, בשירים ישראלים בעברית ובשירים באידיש כמו "טומבללייקה", "צימוקים ושקדים" ועוד, שריגשו את הקהל שחלקו הגדול היו יהודים שהגיעו ממקומות שונים בברית המועצות. למופעי השלישיה בברית המועצות נלווה הפנטומימאי ג'וקי ארקין שהופיע יחד עם השלישיה בקטעי פנטומימה.

המופעים קצרו הצלחה רבה. נמסר כי לפי התוכנית המקורית תוכננו ל"שלישיית גאולה גיל" כ-10 מופעים, אולם בשל ההצלחה הרבה של המופעים הוספו לה עוד מספר מופעים והסתכמו בכ-20. גילה התראיינה ברדיו מוסקבה לראיון בן חצי שעה.

ערב הפרידה היה מיוחד, אותו ארגנו שגריר ישראל בברית המועצות כתריאל כ"ץ ורעייתו שהזמינו מאות אורחים לבית השגרירות, אמנים ואנשי תרבות לערב תרבות רוסי עברי בשלוש שפות, עברית, רוסית ואידיש ואידיש בחלקו. בראשון הופיעו אמנים מברית המועצות בראשותו של הזמר היהודי הנודע יוסיף קובזון (יוסף דוידוביץ') שהשמיעו גם שירים בעברית ובאידיש. בחלק השני הופיעה גאולה גיל ולהקתה גם בשירים עבריים רוסים. פגישת האמנים נסתיימה בחילופי תקליטים בין האמנים הישראלים לרוסים. ביולי 1966 חזרה גאולה גיל לארץ במטוס "אל על" וסיפרה לעיתונאים על ההופעה המוצלחת בברית המועצות.

מעצר יהודים לאחר הופעתה של גאולה גיל

בעת הופעתה של גאולה גיל בריגה, ביולי 1966 אירעה תקרית כאשר שלושה יהודים ונערה אחת מהקהל נעצרו על-ידי שוטרי חרש של שירות הביטחון הסובייטי בעת שניסו בסיום ההופעה לדבר עם גאולה גיל ולבקש את חתימת ידה. העצורים, כך לפי דיווח העיתונות דאז: מרדכי מארק בלום מהנדס בן 28, מקסים קושליס בן 23, אביגיל רוט והנערה נעמי גרבר בת 15 (הנערה שוחררה ממעצר), הואשמו ב"שימוש בכח למניעת המשטרה ממילוי תפקידה" ובמאי 1967 נדונו לשנתיים מאסר (פרטי ונסיבות האירוע לא ברורים דיים, א.א).

ב-24 באוגוסט 1967 כשלושה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים הופיעה גאולה באולם הנשפים של המלון הגדול ביותר בניירובי קניה ושרה שירים בשפות שונות ובניהם את "ירושלים של זהב" ו"הבה נגילה".

בני הזוג גיל וזלצר התגרשו בניו-יורק ב-1968 וגיל נישאה שם בשנית לתסריטאי היהודי ריצ'רד קוהן. רבים אינם יודעים כי אחד מתחביביה הגדולים הוא ציור.

גאולה גיל מתגוררת מזה שנים רבות בארצות הברית, ומדי פעם מגיעה לארץ לביקורים קצרים. ב-2008 בהיותה בגיל 76 הגיעה לישראל כדי להשתתף בערב מחווה לשיריו של מי שהיה בעלה, המלחין והמוזיקאי דובי זלצר שנערך בחוה"מ פסח (23.4.2008) בפסטיבל עין גב.