|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
שפה מליצית [צילום: שמח ברבירו]
|
|
|
שירת עגנון
|
סיפור אהבה מרגש לרומן המפורסם של עגנון - בית צבי ● העלילה עוסקת במרצה להיסטוריה ד"ר מנפרד הרבסט המתאהב באחות בית חולים ליולדות בשם שירה
|
|
שירה, העולה בבית צבי ברמת גן היא הצגה מרגשת, המבוססת על רומן האהבה הנודע של חתן פרס נובל ש"י עגנון. ההצגה שופעת את שפתו המליצית של עגנון ושל העברית של פעם והיא נופת צופים וחוויה תיאטרלית.
מקובל ששירה הוא ספר בלתי גמור. עגנון חיבר את שירה בהמשכים. תחילת הספר הייתה בהארץ, מה שנקרא באותם ימים מוסף לוח הארץ. בפועל מדובר היה בשלוש אסופות שהפכו לספר שלם ונחשב לספרו האחרון שלא הושלם בשל מצב בריאותו. רק המו"ל של הארץ גרשום שוקן חיווה דעתו שלא היה אמור להיות המשך ופגישתו של גיבור הספר עם אהובתו בבית המצורעים מהווה סיום כל חלקי הספר. המחזה שירה הוא עיבוד לבמה של יורם פאלק שנחשב למלאכת מחשבת וכל הטקסטים במחזה לקוחים במדויק מתוך הספר ויוצרים מחזה שלם. שירה כבר הוצג בעבר בתיאטרון באר שבע.
|
|
|
|
|
על רקע ימי המנדט [צילום: שמחה ברבירו]
|
|
|
העלילה עוסקת במרצה להיסטוריה ד"ר מנפרד הרבסט המתאהב באחות בית חולים ליולדות בשם שירה. ההיסטוריון מגיע עם אשתו הנריאטה לבית היולדות כדי להביא את בת הזקונים שלהם, לאחר שתי בנות. בבית החולים הוא פוגש בשירה ומתאהב בה. הם מבלים בדירתה. שירה הייתה דמות יוצאת דופן בנוף הירושלמי של שנות ה-30 והקשר שלו איתה היה לוהט ומיוסר, גם נוכח חייו האישיים הקשים ודעיכת הקריירה האקדמית שלו.
עגנון מפליא בתיאור סיפור אהבתם לצד משבר נפשי מרתק וכל זאת על-רקע ימי המנדט והמאורעות עם המתח הפוליטי והמאבקים הלאומיים כשבטבורם ירושלים בתקופה הדרמטית של שנות ה-30 וה-40. עגנון סיפר בזמנו כי כל האירועים האירוטיים היו קשים לו לכתיבה שכן הוא נמנע מכתיבה של סוג כזה של תיאורים.
|
|
|
|
|
משחק מעולה [צילום: שמחה ברבירו]
|
|
|
חלק מרכזי של ההצגה הוא שפתו הייחודית והלירית של עגנון המתובלת במילים ומשפטים ארכאיים לכאורה ואולם השפה הזו בעצם עשירה וססגונית ונופחת חיים בעבר הלא רחוק של שפה עברית הנושקת לשנים של חידוש וחדשנות.
גארי נופין מגלם את המרצה וכמעט ניצב כל העת על הבמה, מצליח לרגש ולהאיר ברגישות ובמשחק מעולה את כל המתרחש עמו. טל מאי פרויד מגלמת במשחק משכנע את שירה החוששת מפני הקשר הנועז עם גבר נשוי. טל מפגינה משחק תיאטרלי משובח ויפה מאוד.
יובל רהב מגלמת היטב את הנריאטה האישה הנאמנה ומשחקה שובה לב. נוי דרור מגלמת יפה מאוד את בתם של בני הזוג זהרה ועוד תפקידים. נגה דואק מגלמת מספר תפקידים אך מושלמת כגברת בכלם אשת עמיתו לעבודה באפיזודה קצרה בשפת הים. תאיר עמוס טובה מאוד כבת השנייה תמרה. יצחק חובה נפלא כשכן התמהוני שכרסון, כפרופסור בכלם וכבעל הקפה. שיר מרגליות משובחת כאחות וכליסבט. דן טויטו מוצלח כבן זוגה של תמרה ועוד תפקידים ובמיוחד כרופא בחלק האחרון.
|
|
|
|
|
תלבושות נאותות [צילום: שמחה ברבירו]
|
|
|
הבמאית אתי רזניק להטטה עם להקת השחקנים המוכשרת והתוצאה היא הצגה עדינה ומרשימה, מרגשת ושופעת ניחוחות עגנוניות. דפנה פרץ עצבה תפאורה מוצלחת. לנה רומננקו אחראית לעיצוב התלבושות הנאותות. דניה זמר עצבה תאורה ראוייה. איתי שלו לוגסי עצב את התנועה היפה. אפי שושני עצב את המוזיקה. נוי דרור עצבה את האיפור המיוחד בבית המצורעים.
|
|
|
שפה מליצית [צילום: שמחה ברבירו]
|
|
|
|
|
הכותב הוא עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתי"ם, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
|
|
| תאריך:
|
06/02/2023
|
|
|
עודכן:
|
06/02/2023
|
|
חיים נוי
|
|
|
מה אומרים על הרפורמה המשפטית? מבלי להיכנס לפוליטיקה או לטיב הרפורמה, אני נוטה לחשוב שהשפעתה על הכלכלה הישראלית בטווח הבינוני ארוך תהיה טובה. אני מבסס את חלק מדעותיי על 'הלכת אפרופים', 'פסק דין אפרופים'. לטעמי מדובר בגולת הכותרת של "פאולים" משפטיים שפוגעים בישראל ולכן יש לא מעט עסקים שבוחרים לחתום עסקות מחוץ לגבולות המדינה.
|
|
|
|
|
לאחרונה עלה מחדש לדיון ציבורי, מסיבות ביטחוניות ידועות, נושא הקלת רישוי הנשק בישראל. זהו דיון חשוב הנוגע לא רק לתגובה מהירה ויעילה יותר נגד מחבלים (שמשמעה, יש להזכיר, הצלת חיים), אלא גם לזכויות עקרוניות. אסביר: כפי שכלי רכב פרטי הוא אמצעי להגשמה יעילה של הזכות הטבעית לחופש תנועה, כך כלי נשק פרטי הוא אמצעי להגשמה יעילה של הזכות הטבעית להגנה עצמית. כידוע, הן כלי רכב והן כלי נשק הם כלים מסוכנים הטומנים בחובם פוטנציאל של שימוש לרעה. ככאלה, הגיוני וסביר לחייבם ברישום ולדרוש מכל המעוניין ברישיון להוכיח את מסוגלותו לשימוש חוקי ובטוח בכלי המסוכן.
|
|
|
|
|
בזמנים ההם בזמן הזה: אנחנו מחכים לאם בישראל, שופטת, שליבה לחוקקי ישראל, המתנדבים בעם, לא להגן על הכוח שצברו בידם, שכן הסכנה החיצונית לכולנו מוחשית ואמיתית וניצבת בפנינו
|
|
|
|
|
"שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים; יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ, וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם" (ישעיהו, א, 23). מה יותר אקטואלי מתיאורו של ישעיהו הנביא שניתן בשפה ברורה ועכשווית? כבר אז התופעה הייתה רווחת וכיום היא חזון נפרץ. כולם רוצים להרוויח, לשרור, להתענג בפומבי בתענוגות פרטיים (כך התענוג מצמרר יותר). לוקחים שוחד ומתעלמים ממצבם של אלמנה ויתומים.
|
|
|
|
|
המאבק הפנימי הנוכחי הוא אסטרטגי-פוליטי ונגזר מגרירת רגליים ומחולשה לאומית גוברת והימנעות מהכרעות ההיסטוריות שבפניהן ניצבים אנו מאז הניצחון המבוזבז של "מלחמת ששת-הימים". ההימנעות מהכרעות שנראתה טובה או הכרחית בנסיבות ההן הייתה בפועל תולדת חוסר ניסיון מדיני-ריבוני, קושי להתמודד על הכרעות פנימיות שנדרשו בין היתר בשאלת אופיה ודרכה של המדינה -"יהודית ודמוקרטית מה פירוש"? והרתעות מעיגון הכרעות מורכבות במסמך חוקתי ומחייב.
|
|
|
|
|
