סיפורה של "וילה זיו "בתל -מונד

בני הזוג רבקה וישראל זיו בנו את ביתם ב-1935 בלב פרדסי תל מונד. בניגוד לבעלה שבילה זמן רב באנגליה רבקה זיו בחרה בתל-מונד למקום מגוריה הקבוע ומשנת 1938 עד מותה ב-1966 בילתה את רוב ימי השנה בווילה שלה בתל-מונד. הבית עמד במרכזן של חורשות ופרדסים שהשתרעו על פני כ-40 דונם והזכיר לרבקה זיו את ביתה הכפרי באנגליה.

בראיון לעיתונות ובדברים שכתבה, סיפרה רבקה זיו כי "הנחת אבן הפינה לוילה שלנו בתל מונד ב-1937 השאירה עליה רושם חזק ביותר. באותו רגע ידענו בעלי ואני שזה הקשר האמתי, כי לבית בנוסף למקום מגורים יש משמעות מיוחדת". הבית נבנה בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) ונחשב בזמנו לאחד הבתים היפים והמפוארים בארץ וסביבו היה גן מטופח ובו בריכת שחייה ומגרש טניס. לצידי השביל המוביל לבית ניטעו ורדים.

בתקופת המדינה שבדרך הייתה "וילה זיו" בית אירוח ויצא לה מוניטין כמקום מפגש לצמרת אנשי השלטון הבריטי, כאשר בסמוך פעל בסודיות מתחת לקרקע מפעל "סלע" של "ההגנה" לייצור נשק. רבקה זיו הייתה אשת חברה, והיו"ר הראשונה של ויצו. היא ובעלה ערכו בבית ובגן רחב הידיים המטופח סביבו נשפים מפוארים ואירועי צדקה למיניהם בהם נכחו כל השמנה וסלתה של החברה הארצישראלית. בין המשתתפים באירועים אלה קצינים ובכירי ממשל במנדט הבריטי שלא ניחשו כי עשרות מטרים מהבית פועל מפעל ליצור נשק של ההגנה.

גם לאחר קום המדינה המשיכו לפקוד את המקום נכבדים, ובהם אנשי צמרת המדינה, דיפלומטים, אנשי רוח ומדע. רבים אולי לא יודעים אבל הבית שימש כמעון אירוח רשמי של ממשלת ישראל ובו אירח ונפגש ראש הממשלה דוד בן-גוריון עם שרים וחברי כנסת בכירים, עם אישים שונים ונציגי מדינות מחו"ל ומיהדות התפוצות. הממשלה העמידה שוטר מיוחד מטעם משטרת ישראל שהתגורר בבית והיה מופקד על שמירת ואבטחת הזוג זיו והאורחים רבי המעלה שהתארחו בבית. בין אורחי הבית: יו"ר הכנסת יוסף שפרינצק, שר החוץ משה שרת, אנשי צבא, דיפלומטים ועוד.

חשוב לציין שהבית בשנותיו הראשונות לא היה מגודר כמו היום, שכן מבודד יחסית בלב פרדסים ולא רחוק מהגבול עם ירדן. מספרת דבורה מוססקו בתו של השוטר בנימין זאב שטרן (כוכבי), שהוצב קבע בוילה זיו בתל מונד שבה התארחו-לנו אורחים רבי מעלה והוא היה מופקד על אבטחת המקום בשנות המדינה הראשונות: "גרנו ברחוב נחמני בתל אביב בחדר שכור. אבי, בנימין זאב שטרן (כוכבי) ז"ל היה איש ההגנה, התגייס למשטרת ישראל וקיבל תפקיד להיות השוטר של משפחת זיו (הלורד זיו ורעייתו) ובמסגרת התפקיד עברנו ב-1948 עם קום המדינה לתל-מונד לווילה של זיו.

הייתי אז בת 5. הוקצה לנו מבנה - חדר באחוזת זיו", מספרת דבורה: "גרנו בארמונה של גברת זיו. אני זוכרת את ראש הממשלה דוד בן-גוריון ואורחיו נפגשים בוילה. אחד הזיכרונות שנחרט חזק בזיכרוני מווילת זיו, הוא השלג הראשון שכיסה את מרכז הארץ. התרגשתי מאוד כשהלכתי לגן בוילה, שיחקתי בכדורי השלג והכנתי בובות שלג".

כחודש לאחר סיום מבצע סיני במוצאי שבת 15בדצמבר 1956, חדרה לאזור תל מונד חוליית "פדאיון" שהגיעה כנראה מירדן. היא הגיעה לשטח "אחוזת זיו" והניחה מטען חבלה ליד אחד הבתים בחצר האחוזה בו התגורר שומר וגנן האחוזה שמעון וויג עם רעייתו מלכה ובתם תמר. הדבר היה בסביבות השעה 11 לפני חצות. שמעון הבחין מחלון ביתו בדמות חשודה שהסתובבה ליד הבית בן שתי הקומות בו התגוררה רבקה זיו נשיאת ויצו העולמית.

הוא נטל רובה סטן שהיה ברשותו ובו ברגע שפסע לכיוון היציאה מביתו אירעה התפוצצות והבית נהרס עד היסוד. וויג נקבר בין ההריסות. לשמע ההתפוצצות חשה למקום גב' רבקה זיו שביתה נמצא כ-100 מטרים מהבית שפוצץ. היא הזעיקה לעזרה משטרה ושכנים מסביב, שחילצו את וויג מההריסות. וייג הועבר כשהוא פצוע קשה בטנדר של מנהל העבודה באחוזה אברהם קוברנובסקי לבית החולים אך בדרך מת מפצעיו. רעייתו מלכה ובתם תמר בת ה-6 שהיו עמו בבית בעת הפיצוץ, נפצעו והועברו לטיפול בבית חולים.

שמעון וויג היה ניצול שואה. הוריו ואחותו נספו באושוויץ. שמעון הגיע לארץ עם קום המדינה באניית המעפילים 'תיאודור הרצל', אך המעפילים נתפסו על-ידי הבריטים ונשלחו למחנה בקפריסין. שמעון היה בין האחרונים ששוחררו מהמחנה, ורק בתחילת שנת 1949 הצטרף לחבריו מגרעין 'אודים' של תנועת המכבי שהצטרפו לקיבוץ גזר. בקיבוץ נישא שמעון למלכה ונולדה בתם תמי. כעבור שלוש שנים בני הזוג עברו לעבוד ולגור בשטח "אחוזת זיו" בתל מונד, ביתה של רבקה זיו, נשיאת ויצ"ו.

אליעזר אסתרין, איש חינוך שהיה חבר המועצה המקומית תל מונד מספר כי רבקה כאבה מאוד את מותו של שמעון וויג שהיה עובד קבוע באחוזה. "הרי הם התכוונו אלי"! אמרה.

לאחר התקפת הפדאיון על האחוזה הפצירו ידידיה הרבים בארץ ובחו"ל, שתעזוב זמנית את תל-מונד, ותגובתה הייתה: "כיצד אעשה כדבר הזה, כיצד אעזוב את הפועלים? המעשה שלי יפגע במוראל של תושבי המקום"!

מספרים כי לאחר פיצוץ הבית באחוזתה של רבקה זיו, קציני או"ם הגיעו למקום לחקור את הפיצוץ והציגו לרבקה שאלות, "אובייקטיביות" כביכול. רבקה ניגשה לערימת שברי הבטון מן הבניין ההרוס, הרימה מתוכה יונה לבנה שסועה, קורבן ההתנקשות ואמרה: "הנה יונת-השלום שלכם"!

בנובמבר 1963 הודיעה רבקה זיו במפתיע בהתכנסות של נשות ויצ"ו בבית סוקולוב בתל אביב על התפטרותה מתפקיד נשיאת ויצ"ו בשל מצב בריאותה. בשבת 8 בינואר 1966 הלכה רבקה זיו לעולמה בבית חולים איכלוב בתל אביב שם אושפזה.

טקס הלוויתה נערך ברחבת הכניסה לבית האחוזה שלה בתל מונד ומשם יצא מסע ההלוויה לבית הקברות של תל-מונד. אלפים הלכו אחר ארונה ובהם: סגן ראש הממשלה אבא אבן, שר העבודה יגאל אלון, יו"ר ההנהלה הציונית ד"ר נחום גולדמן, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים אליהו אילת, ראש עירית ירושלים טדי קולק, ראש עיריית תל אביב מרדכי נמיר, שגריר בריטניה בישראל, וכמובן בעלה של המנוחה הלורד ישראל זיו ויתר בני המשפחה.

אליעזר אסתרין שהשתתף בהלוויה מספר בזיכרונותיו שנמסרו לתיעוד למוזאון "בית הלורד" בתל מונד, כי בין המשתתפים בהלוויתה של זיו היו ראשי וחברי מועצת תל מונד ויישובי האזור וכן תלמידי הכיתות הגבוהות של בתי הספר באזור ועוד. לאחר נאומי ההספד הרבים ולאחר אמירת הקדיש על-ידי הבן מרכוס, עם סתימת הגולל הגיע הרגע המרגש ביותר, כשאחד העובדים הוותיקים של "משק זיו" השמיע בנעימת קינה בנוסח תימני הספד מעל הקבר הרענן".

רבקה הותירה את בעלה ישראל זיו ושלושה ילדים: מיכאל, מרכוס, ובת יהודית שכטרמן שנישאה לעו"ד אברהם שכטרמן, לימים חבר כנסת. בנה דניאל, כאמור, נפטר בצעירותו.

לאחר מותה של הגברת זיו נמכר הבית בתל מונד לידי משפחת שמואל סבה מאנגליה, ששיפצה אותו בשנות השבעים, ונכנסה לגור בו אי-שם בשנות ה-70. בהמשך הווילה ושטח של כ-10 דונמים המקיף אותה נמכרה לבני זוג מקנדה.

בשנת 2010 צולמה בבית ובחצר סביבו העונה הרביעית של תוכנית המציאות (הראליטי) "לרדת בגדול". מעיון בצילומים אתה רואה מבנה מטופח ומרשים. מאז נראה כי מצבו של המבנה הדרדר.

אחוזה זיו השתרעה בימיה הטובים על שטח של 40 דונם לא כולל את מטעי המשפחה בני מאות דונמים שהיו באזור ובמקומות נוספים. לב ליבה של האחוזה היה הבניין הדו קומתי שתיכנן האדריכל קאופמן. המבנה ההיסטורי, כך אומרים לי, מוכרז כמבנה לשימור מחמיר. אני לא ראיתי אסמכתאות לכך. מכל מקום ברור שמבנה בעל ערך היסטורי ואדריכלי מסוג זה מחויב בשימור מחמיר שישמור על צביונו של הבית.

האחוזה כללה עד לפני מספר שנים לא רב שטח חקלאי בן 16 דונם אולם שטח זה נמכר ליזמים ונבנו עליו מספר קוטג'ים. חלק נוסף של האחוזה הנמצא בצד הצפוני של "וילת זיו" היא חורשת אורנים, בת 9 דונם - ריאת טבע קסומה מהבודדות שנשארו במרכז תל מונד. גם על שטחה מתוכננת בנית נדל"ן צפופה.

אזרח אכפתי מתל מונד כותב לי: "החורשה הוזנחה ולכן הרבה עצים קרסו. רחוב הברוש נקרא על שם שורת הברושים שהייתה שם. חלק מהברושים שהיו שם, אם לא כולם, נעלמו ויש כוונה להקים על החורשה פרויקט בניה צפוף. הוא כותב עוד: כל מה שקורה מסביב לווילת זיו זה חטא היסטורי. עצוב, תושבים ניסו להשפיע אבל ללא הצלחה.

ביקרתי בימים אלה (פברואר 2023) בקרבת וילה זיו בתל מונד. הווילה ההיסטורית בת שתי הקומות והגן סביבה, המשתרעים על שטח של כ-10 דונם, מגודרים בגדר, ולא ניתן להיכנס אליהם. המקום, לפחות מבחוץ וממרחק, נראה עזוב ומוזנח משהו (לא ביקרתי בוילה ובגן עצמו). מימין למבנה בשטח האחוזה הבחנתי מרחוק במגדל מים היסטורי. ראוי לשמר כמובן גם את מגדל המים וכן גם את חורשת האורנים שבצפונה של הווילה כדי להשאיר קצת טבע לילדינו ולנכדינו.