בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
גרים הייתם בארץ מצרים [צילום: ציור: הגדת קופנהאגן]
|
|
|
"פרשת אחרי מות" - אחרי מות קדושים
|
חברה, בה מנהיגי ציבור יכולים לצרוח מכל מיקרופון לעברם של מהגרי עבודה ש"הם סרטן", דורשים "לכלוא אותם במחנות מעצר", "לגרש אותם", מנהיגיה מחללים את הציווי בפרשה שלנו ● מחללים את הציווי "וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו, כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך" (ויקרא י"ט 33)
|
נפרדנו מהצירוף של פרשת "תזריע" ומצורע ואנחנו נקדם בשבת הקרובה את פרשת "אחרי מות", בה אני קורא טקסט רווי דיאלוג עם אירועים כואבים כולל אימת ירי של אנשי טרור הקוטלת חיי בני עמי בערי ישראל. אני קורא את הפרשה ומביע משאלה, שכל מה שאני אימצתי מפרשת השבוע יאמצו כל המבקשים לְדַמֵם בְֹּהֶרֶג וּבִשְׁכוֹל. אני נוטל מפרשת פרשת "אַחֲרֵי מוֹת" מלים היקרות ללבי, שמסכמות דיון החודר לנבכי לבי, כפי שבא לידי ביטוי בפרשה שלנו בספר ויקרא. פרק י"ז, פסוקים י'- ט"ו - "כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ". נפשנו חייבת להיות נקייה משפיכות דמים ונקייה מקריאות לשפיכות דמים. לצערי, אנחנו עדים לתגובות מתלהמות של יהודים ברחובות ערינו אחרי מעשי הרג של טרוריסטים ערבים. קריאות מתלהמות - "מָוֶת לָעֲרָבִים", שהן פגיעה בערכי המוסר המקראי, השם את כל יהבו להטלת העונש רק על מי שסרח, ולא קריאות מָוֶת לכתובתו של עם שלם. אסור לנו לעלות על שרטון שנפשנו נגועה בקריאות לשפיכות דמו של עם שלם. קיימת עוצמת פער בין הקוראים "מָוֶת לָעֲרָבִים" ובין ערכי פרשת השבוע. בנוסף למסקנה פוליטית אני מאמץ מפרשת השבוע גם דפוס חיים אישי. עם הביטוי המרטיט והמרגש "כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ", אני הולך בדרכו של מי שנטל מפסוקים אלו את בניית דרך חייו היומיומיים. אני מתכוון לרב אברהם יצחק הכהן קוק, מי שהיה הרב הראשי הראשון בישראל, שהחליט בעקבות פסוקים אלו לא לאכול בשר ולשמור על אורח חיים צמחוני. על כך נתונה תודתי למורשת, שהשאיר הרב קוק לחברה הישראלית. כשאני כורך את תודתי בהתייחסות גם לפרשת "קְדוֹשִׁים", הבאה בעקבות פרשת "אַחֲרֵי מוֹת". האדם הראשון בספר בראשית נצטווה לאכול רק מן הצומח, רק לניצול נוח אחרי אסון המבול הותר לאכול בשר. אני נוטל מפרק י"ז פסוקים י'-ט"ו את התובנה "כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ". אני מודע לשלל ההוראות הפרשניות בספרות המשנאית והתלמודית המתירות לאכול בשר. רפיון מוסריות אני מקבל על עצמי את ספר החינוך המיוחס לרבי אהרון הלוי - הרא"ה בסוף המאה ה-13 "ראוי לנו לכסות הנפש ולהסתירו מעין רואיו טרם נאכל הבשר...". אני מאמץ את גישת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הקושרת בין אי-אכילת בשר ובין חזון כינון עולם של שלום במאמר המרגש ושובה הלב "חזון הצמחונות והשלום", בו כתב - "גם אם אָכַלְתָֹ בָֹּשָׁר אָמְרָה תּוֹרָה כַּסֵּה הַדָּם, הָסֵר בּוּשָׁתְךָ וְרִפְיוֹן מוּסָרִיּוּתְךָ". ראוי לציין, שהרב הראשי הראשון כרך את אי-אכילת הבשר עם חזון השלום. ובאכילת בשר הוא ראה בושה ורפיון מוסריות. על כך נתונה תודתי לרב הראשי הראשון של ישראל, הרב קוק. כחברה עלינו לשנן את שתי הפרשות ולתת להן ביטוי במערכות חיינו היומיומיים, עלינו לאמץ את התפיסה החברתית וההומנית, לפיה כל בני האדם שווים "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְךָ לֹא תּוֹנוּ אוֹתו כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ". המחוקק נותן טעם לקביעתו. עלינו לראות את הגר אתנו כאזרח, וזאת הוא קובע מתוך הזיכרון ההיסטורי העצוב, שגם אנחנו נאלצנו לרדת מארצנו באסיה לשבור שבר ביבשת אפריקה, ולכן חובה עלינו לזכור ולשנן יום-יום את המשך הפסוק בספר ויקרא פרק י"ט פס' ל"ד: "כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". פרשה הנפתחת בביטוי "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹש אֲנִי ה' אֱלוֹהֵיכֶם" (ויקרא י"ט 2) אומרת לנו, שהקדושה של "מַמְלֶכֶת כּוֹהָנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" מחייבת אותנו ל"לא תִּקּוֹם וְלֹא תִּטּוֹר" ומחייבת למלא את תכניה הערכיים של המצווה "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא י"ט 18). המצווה "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", ניתנה לנו, בני ישראל, בהר סיני, כחלק מנאום ארוך ומפורט של מנהיג בעל שיעור קומה, משה, שהתייחס לשאלה החשובה והרלוונטית ביותר, שאלת הקדושה של עם ישראל, ומשמעותה של קדושה זו לגבי האדם ועם. הקדושה אינה באה לידי ביטוי בטקסים כאלו ואחרים - הקדושה היא במערכת היחסים ההומאניים, שנשתית באורחות חיינו היומיומיים. הָרֵעַ, שאנחנו נדרשים לאהוב כמונו, כולל גם בן עם אחר החי בארצי. באותה מידה שאני מתחשב בצרכים ובדרישות שלי, אני מחויב גם כלפי גֵּר הַגָּר לידי. עלינו לזכור כי גם אנו היינו כאלו לאורך היסטוריה ארוכה. אני מודע, שקשה לכתוב על אהבת בן העם האחר, כשברחובות מדינתי נרצחים אנשים, כי הם יהודים מתוך שנאה חסרת מעצורים של ערבים קנאים, המבקשים להביא את שני העמים אל תהום החיים. שמירה על עולם התכן של "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" מחייב אותנו להתריס נגד מי שמאחל בימים אלו מוות למפגינים, שהוא אינו תמים דעה עם דעתם. הוא פוגע במשמעות ביטויי הקדושה, אותם אנחנו נדרשים לאמץ. ואהבת לרעך כמוך פרשת השבוע קוראת לנו להתריס נגד מציאות של חלוקה קוטבית בעוגת ההכנסה הלאומית בין עובדים ומעסיקים בחברה הישראלית. הקדושה מחייבת קיומה של חברה, המושתתת על אדנים של צדק חברתי, אדנים השומרים על זכויותיו של ההון האנושי, של האדם העובד - "לֹא תַּעֲשׁוֹק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִּגְזוֹל, לֹא תָּלִין פְּעוּלַת שָׁכִיר אִתְּךָ עַד בּוֹקֶר" (ויקרא י"ט 13). יש כאן קריאה לקיומה של חברה, בה חייבים להיות יחסי עבודה ללא ניכור חברתי וללא פערים חברתיים, אלא חברה החותרת למערכת שוויונית, בה לא יהיו חצי מיליון ילדים מתחת לקו העוני. הפרשה מנווטת אותנו ב"אָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" לכינון חברה, בה לא יהיה ניצול אדם בידי אדם - "לֹא תַּעֲשׁוֹק אֶת רֵעֲךָ". חברה בה יש לגיטימיות לתופעת ניצול עובד באמצעות חברת קבלן, זו חברה שיש בה פגיעה בביטוי "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ" ב-"לֹא תַּעֲשׁוֹק אֶת רֵעֲךָ" וגם ב-"אָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". חברה, בה יש לגיטימיות לחברות קבלן, זו חברה בה יש לגיטימיות לפגיעה בזכויות של אדם עובד, ומצמצמת את ערכי "ואָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", זו חברה הנוטלת מהמצווה את נשמתה ומסרסת את כל תכניה. חברה, בה מנהיגי ציבור יכולים לצרוח מכל מיקרופון לעברם של מהגרי עבודה ש"הם סרטן", דורשים "לכלוא אותם במחנות מעצר", "לגרש אותם", מנהיגיה מחללים את הציווי בפרשה שלנו. מחללים את הציווי "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תּוֹנוּ אותו, כְאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ" (ויקרא י"ט 33). למרבה הצער, הכלכלה הישראלית שופעת גילויים של אי-שמירה על הרמה הבסיסית, הנדרשת על-פי קוד הקדושה המופיע בפרשת השבוע. רמת הקדושה ב-"לֹא תַּעֲשוֹק אֶת רֵעֲךָ" עולה על שרטון במיוחד, כשמדובר ב"גֵּר הַגָּר בְּתוֹכֵנוּ". הרמה הבסיסית של "לֹא תַּעֲשׁוֹק אֶת רֵעֲךָ" מעלה על שרטון של קשיי חיים משפחות מרובות ילדים, הכורעות תחת נטל הקיום. ואולי יש צורך לרדת מאגרא רמא של שאלות חברתיות גבוהות ולרדת לבירא עמיקת של חיי היום יום. לשאול את עצמנו, האומנם אורחות חיינו ונוהגינו בחיי המעשה תחומים ב-ד' אמות של המחויבות בפרשה שלנו החוזרת ונשנית בתפילה "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". והלוואי ונצטנע מעט ונסתפק בשמירה על המעט בחיי היום יום בכביש, ברחוב ובכל מפגש עם אדם באשר הוא אדם. נהיה ראויים לאמירה "אמר רבי עקיבא... ואהבת לרעך כמוך". אמירה המעוגנת בלבה של הפרשה שלנו. לבה של הפרשה פועם ערכי סולידאריות חברתית. בלבה פועמת הכמיהה להגמוניה של ההון-האנושי ולא של ההון, שלמרבה הצער, מצליח להשתית מציאות של עובדי קבלן, שמספרם הולך וגדל משנה לשנה.
|
תאריך:
|
23/04/2023
|
|
|
עודכן:
|
23/04/2023
|
|
איתן קלינסקי
|
+חשש בליכוד: פינוי ח'אן אל-אחמר כעת יפגע "בתהליך ועידת שארם" מול הפלשתינים
|
20:52 23/04/23 | עידן יוסף |
בליכוד חוששים כי הכרזה על פינוי ח'אן אל אחמר כעת עלולה לפגוע "בתהליך שארם". בטיוטת תשובת המדינה לבג"ץ, נכתב כי "במסגרת ההצהרה המשותפת בסיום הוועידות, הצהירו הצדדים כי נפגשו במטרה לייצר אופק מדיני בין היתר, על השיקולים הרחבים הנוגעים לעניין אופן ועיתוי מימוש צווי ההריסה במתחם ח'אן אל אחמר. "על-רקע האמור, ואחר שהדברים נבחנו על-ידי גורמי המקצוע במטה לביטחון לאומי ועל-ידי היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל, נמצא כי מתן הצהרה בעת הנוכחית על מועד מימוש צווי ההריסה במתחם ח'אן אל אחמר עלולה אף היא לפגוע במאמצים שמתקיימים כעת להורדת המתיחות בין הצדדים ולהגעה להסכמות שונות במסגרת תהליך זה, לרבות ביחס למימוש צווי ההריסה בשטח, כפי שיפורט בהמשך" ( ישראל היום).
|
|
|
|
+תנועת רגבים: אם המדינה רוצה למחוק העתירה - אין לממשלה זכות קיום
|
10:45 23/04/23 | איציק וולף |
מתנועת רגבים, שהגישה את העתירה לפינוי חאן אל אחמר, נמסר בעקבות הפרסומים על כוונת הממשלה לדרוש את מחיקת העתירה מכיוון שמדובר בנושא מדיני כי "אם אכן זו תהיה תשובת המדינה, הרי שלממשלה זו אין זכות קיום". "נכון לרגע זה, ארבעה חודשים לאחר הקמת הממשלה, נראה כי המדיניות היחידה שהממשלה הזו מקדמת היא מדיניות שמאל: אין רפורמה משפטית, אין מענה ציוני לגל הטרור, אין משילות בנגב, אין עצירת השתלטות עוינת על שטחי C, ואין פינוי חאן אל אחמר. מאידך, מקרה חאן אל אחמר, הוא מבחן הסבירות המשתקף במלוא תפארתו מול בג"ץ. במקרים אחרים, כדוגמת נתיב האבות, מגרון, עמונה ובית אל, בהם המדינה ביקשה לדחות את העתירה שכן מדובר בעניין מדיני, בג"ץ הורה למדינה לאכוף את החוק בניגוד לרצונה. האם בג"ץ יגלה עקביות ויושרה גם במקרה חאן אל אחמר?", ציינו בתגובה.
|
|
|
|
"פרשת אחרי מות" - אחרי מות קדושים
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אוהבת את איתן
|
23/04/23 09:20
|
|
2
|
|
שבוע טוב לעמנו
|
30/04/23 11:55
|
|
הצוות למאבק בהסתה לטרור ברשת, בראשות השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, שהוקם לפני מספר שבועות, מדווח על עשרות עצורים ומספר כתבי אישום בעקבות פעילות הצוות.
|
|
|
יום העצמאות קרב ובא, ותמיד זהו זמן של חשבון נפש של הקיום היהודי בארצנו, וגם של שאלת המתח בין יהודים וערבים בארץ ישראל, במדינת ישראל.
|
|
|
אירועי חודש רמדאן ממחישים היטב את הירידה הגדולה במעמדה של הרש"פ ברחוב הפלשתיני, נוצר הרושם כי הרש"פ נעלמה לחלוטין מהשיח התקשורתי שאותו תפס ארגון חמאס שהוביל את המאבק נגד ישראל בהר-הבית ומרצועת עזה ומדרום לבנון באמצעות ירי רקטות. האווירה ברחוב הפלשתיני מזכירה את האווירה שהייתה בו בחודש מאי 2021 שהובילה למבצע הצבאי הגדול של צה"ל ברצועת עזה ("שומר החומות").
|
|
|
מחבל ביצע פיגוע ירי נוסף בשומרון, אך הפעם הסתיים הפיגוע ללא נפגעים. אוטובוס תחבורה ציבורית אשר עשה דרכו עם נוסעים בין צומת תפוח ליישוב מגדלים, נפגע מירי מחבלים. כוחות הביטחון זיהו לפחות 4 פגיעות באוטובוס, בפח ובחלונות, חלק מן הקליעים חדרו לתוך חלל האוטובוס, אך כאמור לא היו נפגעים באירוע.
|
|
|
במרכז הארץ בשטחי יהודה ושומרון חיה אוכלוסייה פלשתינית בערים גדולות כמו שכם, ג'נין, חברון, ירושלים המזרחית וכן במספר לא קטן של כפרים. אני נמנע מלהיכנס לנושא של מספר התושבים הפלשתינים ביהודה ובשומרון וגם לא במספרם בשטח c. אין חולק שקיימת בעיית צפיפות רבה של מבנים למגורים באזורי יהודה ושומרון. יתרה מזאת יש מחסור גדול במבני מגורים לאוכלוסייה ההולכת וגדלה. כן קיים קושי גדול בהשגת התרי בנייה בעיקר למשפחות של זוגות צעירים, שיצאו לדרך חדשה של בניית חיים והרחבת התא המשפחתי.
|
|
|
|