37 שנים ל"אסון חפציבה"

בסוף חודש יולי 1986 יצאו מקיבוץ חפציבה שלמרגלות הגלבוע כ-65 נערים מסיימי כיתות ט׳-י"א בבני 17-15 בני קיבוץ חפציבה מלווים בצוות של כ-10 מבוגרים לקייטנה-מחנה נופש בן 5-4 ימים בחוף פלמחים שליד קיבוץ פלמחים.

ה"טרנזיט" והסמיטריילר התנגשו חזיתית

בסיום מחנה הנופש יצאו ביום חמישי 31 ביולי 1986 מפלמחים בשעות אחר-הצהריים ילדי חפציבה ומלוויהם חזרה לקיבוצם שלמרגלות הגלבוע. רובם נסעו באוטובוס ו-10 מבני הנוער נסעו בטרנזיט מסחרית צהובה של הקיבוץ נהוגה בידי חבר הקיבוץ איתן גלבוע. ראשון בשיירת החוזרים נסע הטרנזיט ואחריו האוטובוס.

רון אשכנזי, אחד מהנערים בני חפציבה שהשתתפו במחנה, סיפר לי כי בדרך מפלמחים לחפציבה עצרו הטרנזיט והאוטובוס יחד להפסקה ב"בית הפנקייק" באזור נתניה-כפר ויתקין. אחת מהנערות סמדר נדן שנסעה בטרנזיט, עברה בעת ההפסקה בבית הפנקייק מהטרנזיט לאוטובוס ובכך ניצלה מאסון התאונה . סמדר נדן טוכמן האהובה על הכל תהפוך לימים לדיילת אוויר באל על. למרבה הצער נפטרה לפני מספר שנים ב-2012 ממחלת הסרטן והיא בת 41 במותה.

התאונה אירעה בסביבות השעה 5:15 אחר-הצהריים בהגיע מכונית הטרנזיט קרוב לקיבוץ חפציבה בקטע שבין צומת יזרעאל לצומת כביש הסרגל, סמוך לכניסה למושב רם און. היא התנגשה חזיתית בעוצמה במשאית סמיטריילר של מפעל "פרי טעים" בחדרה שהייתה נהוגה בידי ש. בן 26 מחדרה שהובילה מיכלים מלאים בעגבניות והייתה בדרכה מעמק יזרעאל למפעל בחדרה. מעוצמת ההתנגשות נגרר-נמחץ הטרנזיט על-ידי הסמיטריילר והועף לצד הכביש, פגע בעץ אקליפטוס והחל עולה באש.

אחד הנהגים שעבר במקום זמן קצר אחרי ההתנגשות, הזעיק את כוחות ההצלה ואלה הגיעו למקום התאונה כ-20 דקות אחרי התרחשותה. אנשי מד"א הצליחו לחלץ מהרכב הבוער את אחד הנערים וזה הועבר במצב קשה מאוד לבית החולים העמק משם לבית חולים רמב"ם בחיפה ושם מת מפצעיו. תוצאת התאונה הייתה מחרידה. כל נוסעי רכב "הטרנזיט", הנהג ותשעה נערים כולם בני חפציבה נהרגו. נדרש היה מאמץ להוציא את ההרוגים מהרכב השרוף. בין הנספים בתאונה המחרידה שני בני דודים דותן בן-דעת ואביב רון.

מראות קשים וקורעי לב

איש מד"א ותיק שהיה בין הראשונים שהגיעו למקום התאונה, סיפר לעיתונאים כי ראה בחייו מחזות קשים אבל מראה מזעזע ומחריד כזה לא ראה מעולם. גופות ההרוגים מכוסות הועברו לבית חולים העמק בעפולה. לאחר שהוברר כי ההרוגים הם בני משק חפציבה יצרו שוטרים קשר עם מזכיר (מרכז) הקיבוץ איתן נדן וביקשו להגיע לבית חולים "העמק" לסייע בזיהוי ההרוגים. הידיעה על האסון פשטה חיש מהר בקיבוץ ועשרות מחברי הקיבוץ מיהרו לבית החולים בעפולה. בבית החולים נראו מחזות קורעי לב כאשר ההורים ההמומים התבקשו לזהות את גופות יקיריהם.

הורים שכולים חזרו מבית חולים בעפולה לאחר שזוהו ילדיהם ומיהרו להסתגר בבתיהם עם כאבם. פסיכולוגים ועובדים סוציאליים מהמועצה האזורית גלבוע הוזעקו לחפציבה כדי לסייע לבני משפחות ההרוגים להתמודד עם ההלם, השבר והכאב הנורא.

אוטובוס הנערים בני חפציבה שחזרו ממחנה הנופש פלמחים שנסע כאמור אחרי הטרנזיט בשל חסימת "כביש התענכים" הגיע לקיבוץ דרך מסלול אחר. כשהגיע האוטובוס עם הנערים חזרה לביתם סיפרו הנוסעים שהיו עדים לתאונה קשה בדרך. הם לא ידעו עדין שהנספים הם חבריהם לכיתה.

נהג משאית הסמיטריילר נפצע קל בתאונה ואובחן שבר בידו השמאלית ולאחר שקיבל טיפול רפואי בבית החולים וידו נחבשה הוא הועבר לחקירה במשטרת התנועה בעפולה. הוצבה עליו שמירה שמא ינסה לברוח או להזיק לעצמו.

הלוויות ההרוגים

הלוויתם של הרוגי האסון (3.8.86) הייתה הלוויה המונית משותפת. עשרה ארונות עטופים בבד שחור ועליהם זרי פרחים הוצבו ליד בית העם בקיבוץ. משם יצא מסע ההלוויה לבית העלמין המשותף של בית אלפא וחפציבה שם נטמנו ההרוגים בשורה אחת זה ליד זה. בהלוויה השתתפו אלפי איש ובהם נשיא המדינה חיים הרצוג, שרים, חברי כנסת חברי משלחות קיבוצים ומושבים מהאזור ומחוצה לו. רבים מהמשתתפים בהלוויה מספרים כי הייתה זו הלוויה טראומטית שלא ישכחו לעולם. ואלה שמות הרוגי האסון הנורא: איתן גלבוע (35), אביב רון (17),עופר לוי (16), דותן בן-דעת (15),ראומה בן-דרור (17),אביטל לפלר (17), נועם ניצן (15), יוחאי סטולרסקי (16), צח סלוס (16), אסא אריאל (15). יהי זכרם ברוך.

חקירת התאונה

חוקרי ובוחני תנועה של המשטרה הגיעו למקום התאונה זמן קצר לאחר התרחשותה, סגרו את הכביש לתנועה, אספו ממצאים בשטח, ערכו מדידות ובדיקות למיניהן ובדקו את שרידי הטרנזיט ומשאית הסמיטריילר שהיו מעורבים בתאונה. הכביש בו אירעה התאונה, היה בעת התאונה בעל שדה ראיה טוב, אין בו סיבובים מסוכנים והכביש לא היה משובש. הכביש במקום התאונה היה גבוה עם שוליים נמוכים.

לתאונה לא היו למעשה עדי ראיה מלבד נהג המשאית שטען כי אינו אשם בתאונה וכי בשעת הנסיעה הופיע מולו פתע רכב מסוג פורד טרנזיט אשר סטה שמאלה ונכנס לנתיב נסיעתה של המשאית. על-פי גרסתו של נהג המשאית סטה עם הסמיטריילר שמאלה כדי למנוע התנגשות אך בשלב זה גם נהג הטרנזיט חזר לצד ימין של הכביש ואז אירעה התאונה

מאחר שלא הייתה עדות סותרת לעדותו של הנהג שכן כל נוסעי הטרנזיט נהרגו המשטרה קיבלה את עדותו של נהג משאית הסמיטריילר והוא זוכה מאשמה לגרימת התאונה.

"כאב לא נתפס"

נוגה פרנקל כותבת בדף הפייסבוק על התאונה המחרידה: "אני בת חפציבה הייתי בקייטנה הזו בפלמחים. חזרתי באוטובוס. שלושה מהילדים שהיו בטרנזיט היו בני כיתה שלי גדלנו ביחד בחינוך המשותף כמו אחים, והשאר צעירים ממני בשנה ושנתיים והיו חלק מהמשפחה הקיבוצית. הקייטנה בפלמחים הייתה מושלמת ומסיבת הסיום על החוף בערב שלפני החזרה הביתה הייתה עם אווירה אופורית. היה כל כך טוב, שהייתה התלבטות האם לחזור הביתה או להישאר עוד יום. הוחלט לחזור, וחזרנו... רק שרבע מאיתנו חזרו בארונות. גודל הכאב לא נתפס אז כשהיינו ילדים, וגם לא היום כבוגרים. התאונה הזו תמיד תישאר כמו חור שחור אחד גדול".

"אסון חפציבה" היה לא רק טרגדיה אישית ומשפחתית לרבים אלא גם לטרגדיה קהילתית. הקיבוץ ממש חוה משבר חברתי כתוצאה מהתאונה והיו חברי קיבוץ חפציבה שעזבו את הקיבוץ בשל האסון.