שבוע ימים לאחר הדליקה הגדולה בבית צי"ם בת"א, אירעה דליקה נוספת במרתף גדול של בניין משרדים ברחוב פינסקר 2 בת"א (כיכר מוגרבי) בו שכן מכון יופי "רובינס קוסמטיקום". כתוצאה מהדליקה נהרגו שניים. האחד, נכווה קשה בלהבות האש ומת מפצעיו כעבור 5 ימים. השני נהרג בהתנגש קטנועו ברכב כיבוי שדהר במהירות למקום השריפה.
הדליקה פרצה ביום שישי 11 בפברואר 1966 לפנות ערב (אגב גם הדליקה בבית צי"ם התרחשה ביום ו', א.א). בסביבות השעה 5 לפנות ערב, סמוך לכניסת השבת החרידה את "כיכר מוגרבי" בתל אביב התפוצצות עזה שגרמה לניפוץ שמשות של חנויות בקומת הקרקע של בניין משרדים 'בית לנדאו' ברחוב פינסקר 2 פינת רחוב אלנבי 27 מול קולנוע מוגרבי.
מדובר בבניין משרדים בן חמש קומות שנבנה ב-1947 שהיה באותן שנים מבנייני המשרדים הגדולים בתל אביב והכיל כ-100 חדרי משרדים וחנויות רבות. בבית משרדים זה שכנו באותן שנים, בין השאר, סניף בנק דיסקונט, משרדי "אמריקן אקספורט", השירות הבולאי של משרד הדואר, משרדי חברת הסרטים קולומביה, "הספרייה הפולנית" וחנות חשמל מוגרבי.
ניידת משטרה הגיעה למקום תוך זמן קצר, לברר פשר הפיצוץ העז וניפוץ שמשות החנויות. חלק מהזכוכיות התפזרו על המדרכה. השוטרים ושכנים לבניין הבחינו בעשן המתאבך מהמרתף הגדול של בניין המשרדים. שם במרתף שכן מכון יופי וטיפוח הגוף "רובינס קוסמטיקום" בבעלותו ובניהולו של ד"ר אלכסנדר רובין. למקום הוזעקו כוחות כיבוי מתחנת הכבאות בתל אביב ואלה הגיעו תוך זמן קצר. מהמרתף-מכון היופי החלו לפרוץ לשונות אש.
הכבאים פרצו לתוך המרתף-מכון היופי אפוף העשן, כשהם מצוידים במסכות גז ובקסדות מגן ומצאו במרתף את אריה אפרתי (56) מרחוב סוקולוב בתל אביב מחוסר הכרה עם כוויות רבות על גופו. אפרתי הוחש במצב קשה בניידת משטרה לבית חולים איכלוב בתל אביב וזוהה רק למחרת בבוקר על-ידי אשתו. בעל המכון ד"ר אלכסנדר רובין שהה בעת השריפה במלון מדין באילת. השוטרים יצרו עימו קשר טלפוני והודיעו לו על שריפת מכונו והוא מיהר לשוב מאילת לתל אביב במונית.
מלאכת הכיבוי הייתה קשה. מכון היופי ששכן במרתף בשטח של כ-130 מ"ר עסק בטיפולי פנים וגוף וכן בטיפול בנשירת והתקרחות שיער ובסידור פיאות והכיל תכשירים וחומרים קוסמטיים וכימיים וכן אמבטיות ובקבוקי פלסטיק רבים.
הדליקה במרתף סיכנה את בניין המשרדים
הדליקה במרתף סיכנה בהתחלה את בניין המשרדים הגדול שמעליו ואיימה גם על בניינים הסמוכים לו. למקום הוזעקו כבאיות נוספות אף מחוץ לתל אביב. מספר הכבאיות שהגיעו למקום השריפה מנה כ-10 כבאיות. יצוין כי שבוע בדיוק לפני הדליקה ברח' פינסקר אירעה הדליקה הגדולה בבית צי"ם (4.2.66) וטראומת כישלון הכיבוי בבית צי"ם וועדת החקירה שהוקמה בעקבותיו - הייתה אז טרייה.
בסביבות השעה 7:30 בערב, בליל שבת האש במרתף-מכון היופי נחלשת אך כעבור כמחצית השעה פורצת שוב ופולטת חום וגם רעלים כימיים דבר המקשה על הכבאים לכבותה. מספר כבאים נפגעים מהמחנק ויוצאים מידי פעם להתרעננות מחוץ למרתף. אחד הכבאים התעלף מהמחנק והועבר לטיפול מגן דוד.
רוכב קטנוע נהרג בהתנגש עם רכב כיבוי ש"דהר" לשריפה
בסביבות השעה 8 בערב רכב כיבוי מתחנת גבעתיים שדהר במהירות גבוהה למקום השריפה פגע בצומת הרחובות אלנבי ומונטפיורי לא רחוק ממקום השריפה, ברוכב קטנוע, משה
צבי טסלר בן 18 מרחוב פרץ חיות בתל אביב.
רכב הכיבוי הגיע מכיוון "כיכר המושבות" במהירות גבוהה בדרכו למוגרבי. ברגע שעבר בצומת הרחובות אלנבי ומונטפיורי יצא רוכב הקטנוע מרחוב מונטפיורי והתנגש בחלקו האחורי של רכב הכיבוי. רוכב הקטנוע הועף למרחק כ-20 מטרים לעיניהם של העוברים ההמומים, נחבל, נפצע קשה ומת לאחר שעתיים בבית החולים.
במשך כ-5 שעות עמלו הכבאים לכבות את הדליקה במרתף-מכון היופי של בניין המשרדים הגדול ורק בשעה 10 בלילה ליל שבת הצליחו לכבותה סופית. מחשש להתלקחות נוספת הושארו במקום להשגחה ופיקוח מספר כבאים. במשך כל עת השריפה סגרה המשטרה את כיכר מוגרבי כדי למנוע התקהלות סקרנים סביב בניין המשרדים בו אירעה הדליקה. המכון על ציודו נשרף כליל. הנזק מהשריפה היה כבד והוערך באלפי ל"י. נמסר כי בניין המשרדים והמכון היה מבוטחים.
מותו של הפצוע אפרתי
ב-16 בפברואר כחמישה ימים לאחר השריפה מת מפצעיו אריה אפרתי שנכווה קשה בשריפה. בשלב די מוקדם של חקירת השריפה במכון חשדה המשטרה כי מדובר בהצתה. וכי העומד מאחוריה הוא לא אחר מאשר בעל המכון ד"ר רובין. באפריל 1966 הובא ד"ר אלכסנדר רובין (59) בעל מכון היופי "רובינס קוסמטיקום" בפני שופטת בית משפט השלום בת"א עדנה שצקי והמשטרה ביקשה לעצרו ל-15 יום בחשד להריגת אריה אפרתי, זיוף, הצתה וקשירת קשר לביצוע פשע.
לדברי בא-כוח המשטרה רב-פקד בנימין זיגל, ד"ר רובין חשוד בהצתת מכונו כדי לזכות בדמי הביטח ובגרימת מותו של אריה אפרתי שנכווה בדליקה שכילתה את המכון. נציג המשטרה טען כי המשטרה חושדת שאפרתי הצית את המכון לפי הוראתו של רובין ומצא את מותו בלהבות.
רב-פקד זיגל ציין כי למשטרה ידוע שהחשוד רובין היה שקוע לאחרונה בחובות כבדים, וכי העלה את גובה הביטוח של מכונו. סנגורו של ד"ר רובין ציין כי מרשו לא נעצר מאז השריפה ועד היום במשך חודשים רבים וכי אין הצדקה לעוצרו כיום. "לו חששה המשטרה שרובין ישפיע על עדים מדוע לא עצרה אותו מיד לאחר השריפה", שאל הסניגור. על כך השיב נציג המשטרה כי החשוד לא נעצר עד כה "לטובת החקירה".
שופטת השלום שצקי נענתה לבקשת המשטרה והורתה לעצור את ד"ר רובין ל-15 יום. בנימוקיה להחלטה ציינה השופטת כי "מדובר בעברות חמורות ביותר ויש לאפשר למשטרה לחקור את העניין ללא הפרעה".
כתב אישום בחשד להצתה, הריגה ומירמה
בהמשך הוחלט בפרקליטות להגיש כתב אישום נגד ד"ר אלכסנדר רובין ונגד ידידתו אורסולה שאבי בגין הצתת מכון היופי ובהריגתו של אריה אפרתי וכן בעברות זיוף שטרות. משפטם של ד"ר רובין ואורסולה שאבי, החל בספטמבר 1967 ונדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני הרכב שלושה שופטים מקס קנת (אב"ד), ד"ר יצחק דולב ואליהו מאני.
נציג התביעה עו"ד סברין שכטר, עוזר ראשי לפרקליט מחוז תל אביב טען בבית המשפט כי בסוף 1965 הורע מצב עסקיו של דר רובין, הוא נקלע לחובות שהגיעו ל-400 אלף לירות והכנסותיו הלכו ופחתו, ועל כן החליטו ד"ר רובין והידועה בציבור שלו אורסולה שאבי להצית את המכון באש כדי לזכות בכספי הביטוח בסך 915 אלף לירות. על-פי כתב האישום קשרו קשר עם אריה אפרתי שיצית למענם את המכון בעוד שהם נסעו לאילת כדי ליצור לעצמם אליבי.
בכתב האישום מפרט התובע עו"ד שכטר, כי בסוף שנת 1965 היה המכון מבוטח ב-100 אלף ל"י בחברת הביטוח ירדניה בלבד. בינואר 1966 ביטח ד"ר רובין את המכון בחברת "צור" בסכום של 400 אלף לירות, בנוסף לביטוח ב"ירדניה" בחודשים שקדמו לשריפה במכון - הגדיל פעמיים את סכומי הביטוח בחברת "צור" עד שהגיע ל-815 אלף לירות.
על-פי כתב האישום ביום ה' 10 בפברואר 1966 הגיע ד"ר רובין לבדו בשעות הערב המאוחרות למכון, שפך בנזין וחומר דליק אחר על הריצפה וסגר את החלונות כדי שיצטברו אדי בנזין וטס לאילת. על-פי כתב האישום, למחרת - יום ו'אחה"צ (11.2.66)נכנס אריה אפרתי למכון, בידיעת בעל המכון ד"ר רובין והצית לבקשת רובין את המכון. נגרמה התפוצצות חזקה כתוצאה מאדי הבנזין ששפך יום קודם לכן ד"ר רובין, והלהבות אחזו באפרתי כאשר ניסה להימלט. אפרתי נכווה קשה ונפטר כעבור 5 ימים. זמן מה לאחר השריפה הגיש ד"ר רובין תביעות לפיצויים מחברת הביטוח כך לטענת התביעה.
המשפט נמשך כשנה וחצי. הופיעו בו עשרות עדים ובהם קציני וחוקרי משטרה, נציגי בנקים וחברות ביטוח, עובדי ולקוחות המכון. בין העדים אלמנתו ובנו החייל של אריה אפרתי. אלמנתו של אפרתי העידה בבית המשפט כי כשבאה לבקר את בעלה בבית החולים זמן קצר לאחר השריפה הוא היה בהכרה ואמר לה "הגזלן הבנדיט, הוא ידע שאני אבא והכין הכל... רובין רצח אותי."
זיכוי הנאשמים באשמת הצתה והרג מחמת הספק
ב-5 ביוני 1969 זיכה בית המשפט המחוזי בת"א מחמת הספק את ד"ר אלכסנדר ישעיהו רובין בעל מכון רובינס קוסמטיקום" וידידתו אורסולה שאבי מאשמת הצתת המכון והריגתו של אריה אפרתי. לעומת זאת הורשע ד"ר רובין בזיוף של למעלה מ-200 שטרות ובקבלת ערבויות ב-130 אלף לירות במרמה מבנק הלוואה וחיסכון חיפה. ידידתו אורסולה שאבי זוכתה מכל אשמה.
אם הנער שנהרג: "קורבן שוא של השריפה"
נהג הכבאית שלמה רייכנודל מתחנת כיבוי גבעתיים שפגע תוך דהירתו המהירה למקום השריפה ברוכב הקטנוע משה צבי טסלר בן 17.5 נעצר בחשד לנהיגה בלתי זהירה ובפגיעה ברוכב קטנוע. הוא שוחרר בערבות 250 ל"י "עד לגמר ההליכים המשפטיים". למרות גרסת הכבאים שנסעו באור ירוק בצומת אלנבי מונטפיורי, שם פגע רכב הכיבוי בקטנוע, יש עדויות שרכב הכיבוי חצה צומת זו באור אדום. אמו של הנער ההרוג ק. טסלר סיפרה לעיתונאים כי בנה הוא קורבן שוא של השריפה.
