בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
אילוסטרציה. התפרעות בבית קולנוע [בינג AI]
|
|
|
התפרעות המונית בירושלים בשל קיצור סרט [1962]
|
באחת הפעמים גרם קיצור אורך סרט או חשד לקיצור סרט להתפרעות המונית של קהל ולגרימת נזק לבית קולנוע ● הנה הסיפור
|
|
מודעה על הסרט בקולנוע אחר [צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
|
אולי רבים לא יודעים שבשנים עברו (ואולי גם כיום, לך תדע) נהגו בעלי בתי קולנוע ומפיצי סרטים מידי פעם לקצר את אורך הסרטים המקוריים כדי להתאימם ללוחות הזמנים ולמועדי ההקרנות. סביר להניח כי ברוב רובם של המקרים, אם לא בכולם, לא הבחינו הצופים כי כי קטעים מהסרט המקורי הושמטו-קוצרו, ועל כן קשה לדעת מה היה היקף התופעה של קיצור אורך הסרטים המקוריים והאם מדובר היה במקרים בודדים או בתופעה רחבה יותר. ההתפרעות ב"אדיסון" באחת הפעמים גרם קיצור אורך סרט או חשד לקיצור סרט להתפרעות המונית של קהל ולגרימת נזק לבית קולנוע. היה זה ביום רביעי 19 בספטמבר 1962 בקולנוע אדיסון המיתולוגי בירושלים בעת שהוצג שם הסרט הערבי "הסימפוניה הבלתי נשכחת" עם הזמר הנודע פריד אל אטראש. בהצגה ראשונה באותו ערב שהחלה סמוך לשעה 7 בערב נכחו כ-800 צופים, רבים מהם חובבי פריד אל אטרש, שמיהרו לרכוש כרטיסים לסרט זה. במהלך ההקרנה של הסרט הבחינו צופים שראו את הסרט בעבר כי קטעים רבים בסרט (לטענתם) חסרים ובהם הקטעים האהובים משירי פריד אל אטרש. סמוך לשעה 9 בערב לקראת סיום ההקרנה בהצגת הערב הראשונה פרצה מהומה באולם שמנה, כאמור, כ-800 צופים במחאה על קיצור הסרט. תחילה הביע הקהל מחאתו ברקיעת רגליו, בשריקות ובצעקות ודרש את כספו חזרה. אולם תוך זמן קצר איבד הקהל שליטה, קם ממושבי האולם והחל להתפרע באלימות שלא זכורה כמותה בבתי קולנוע. המתפרעים כילו זעמם בציוד אולם בית הקולנוע, החלו לנתץ ולשבור כסאות מרופדים, זכוכיות תמונות וכרזות שהיו על קירות האולם. כמו-כן הם שברו את מעקה הברזל שבכניסה לאולם וכילו זעמם בתא ההקרנה. אל המתפרעים הצטרפו אנשים מהקהל שהמתין בחוץ להצגה שניה של הסרט הערבי "הסימפוניה הבלתי נשכחת".
|
|
|
תקפו באגרופים [בינג AI]
|
|
הסדרנים המבוהלים הזעיקו את המשטרה, הודיעו על "מהומות בקולנוע אדיסון" וביקשו שהמשטרה תגיע בדחיפות. תוך זמן קצר הגיע שוטרי משטרת ירושלים למקום. כמה מהמתפרעים תקפו את אחד מסדרני הקולנוע באגרופים ושני שוטרים שבאו לעוצרם הותקפו אף הם. אחד מהשוטרים נפצע והועבר לבית חולים שערי צדק. החזר כספי לצופים רק לאחר שהנהלת בית הקולנוע הסכימה להחזיר חצי ממחיר הכרטיס לאלה שכבר ביקרו בהצגה ואת המחיר המלא לאלה שבאו להצגה שניה וטרם ראו את הסרט נפסקה ההתפרעות והקהל התפזר. לבית הקולנוע נגרם נזק משמעותי. לטענת בית הקולנוע הושחתו 24 כסאות מרופדים, וכן 12 תמונות וכרזות שהיו על קירות האולם המבואה. כמו-כן נגרם נזק למעקה הברזל בכניסה לבית הקולנוע ולתא ההקרנה. בעקבות ההתפרעות עצרה המשטרה שני צעירים תושבי ירושלים בהתפרעות ובתקיפת אלימה של סדרנים ושוטרים.
|
|
תאריך:
|
31/12/2023
|
|
|
עודכן:
|
31/12/2023
|
|
אלי אלון
|
התפרעות המונית בירושלים בשל קיצור סרט [1962]
|
|
א. כשנסעתי ביום חמישי בבוקר לירושלים, לישיבת הנהלת יד ושם, יצאה באותה שעה נכדתי לחיפה, להתייצבות ראשונה בלשכת הגיוס.
|
|
|
אף שיזהר לא פירסם שירים, בהגדרה הסוּגתית-פורמלית, הסיפורת שלו היא שירה צרופה, וגם רוב גיבוריו המתלבטים בסיפורים שכתב על מלחמת תש"ח, מ"חורשה בגבעה" (1947) עד "ימי צקלג" (1958) הינם בעצם משוררים. יזהר הפך אותם למשוררים לא רק על-ידי שהזרים את תודעתם והפך אותם על-ידי כך ל"ליריים", אלא גם על-ידי שהעניק להם את היכולת לצפות בטבע ולצייר את מראותיו כשהם מוּאֲנָשים ומוּנְפָשים.
|
|
|
העיתון ניו-יורק טיימס מפרסם בשעות אלה תחקיר המגלה את הסיבות לכישלון צה"ל ב-7 באוקטובר. התחקיר מגלה מידע מזעזע על כישלון צה"ל: לצה"ל לא הייתה כל תוכנית להדיפת, או להגבה על מתקפה של חמאס בשטח ישראל.
|
|
|
בנימין נתניהו, ראש הממשלה, מכין עצמו למצפה לו יום אחרי המלחמה. הוא ושופריו טרודים היום עד מעל הראש בהפנמת הנרטיב, שמה שקרה ב-7 באוקטובר הוא מחדל של הצבא, מחדל של המודיעין ומחדל של השב"כ. לדעתם מה שקרס זו אשליית אוסלו והאשמים בכך הם יצחק רבין וממשיכי דרכו הנלהבים. כמובן, שהאשמה כבדה מופנית לעבר תנועת המחאה ההמונית, שמילאה את הכיכרות כל שבת עד יום פרוץ המלחמה.
|
|
|
שנת 2023 תיזכר בתולדות ישראל כשנת האסון הלאומי הגדול ביותר במדינתנו הריבונית: היא החלה עם מהפכה משפטית בכרסום פניה השלטוניים ומסתיימת בהשמדת חבל ארץ שלם על אנשיו, נשיו וטפיו. זו המלחמה הממושכת ביותר בתוככי ישראל מאז מלחמת העצמאות. על הדגל השחור המתנוסס מעל שנה זו ייכתב כי מעולם לא ערערה ממשלה אחת בזמן קצר כל כך את חיי אזרחיה תוך הפיכת מאות אלפים מהם לפליטים בארצם.
|
|
|
|