בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
במלחמת "חרבות ברזל" כשלה ישראל: ממשלה, רח"ל ורוב המשרדים המיותרים (שהוקמו מסיבות קואליציוניות גרידא) בטיפול בעורף, במיוחד בקווי העימות אך לא רק בהם ● פיקוד העורף של צה"ל, העורף האזרחי הלא מאורגן ואירגונים התנדבותיים עשו את רוב העבודה, אך לא הכל כוסה ולא כל מה שצריך היה במקום ובזמן ● חובה לתקן זאת בהקדם, משום שמלחמה כמבחן קיומי זו עתידה להמשך בצורות ועוצמות שונות זמן ניכר
מלחמת "חרבות ברזל" הוכיחה שהגיעה השעה לשנות באופן מהותי את מבנה השירות הציבורי בישראל שכן במדינה בת 10 מיליון נפש הסבירות שעשרה משרדים "חברתיים" בירושלים יוכלו להתמודד עם מיליוני אזרחים שחלק מצרכיהם דומים ורבים אחרים מאופיינים על-ידי עיסוקם או סביבת מגוריהם ואורח חייהם, הוא חלום באספמיה. ההפתעה מפרוץ המלחמה והקיפאון הממושך שאפף את מרבית הרשויות המקומיות, במיוחד באזורי העימות האקטיבי שבו והוכיחו כי רק שליטה מבוזרת וממוקדת צרכים מקומיים מסוגלת לכך משום שרק היא זמינה מספיק ותואמת מספיק את ריבוי וגיוון הצרכים ואת הדחיפות הנדרשת במתן מענה אפקטיבי1. באזורים רבים בארץ, הרשויות הממלכתיות האמונות על השירות הציבורי משותקות חלקית כבר 100 ימים אחרי פרוץ המלחמה2 ובמקומות אחרים הפתרון הדחוק שנמצא בלחץ הזמן ואירועים היה שליפת האזרחים מבתיהם ופיזורם האקראי במקומות שונים בארץ. אילו היה מדובר במלחמה כוללת שפורצת בעת ובעונה אחת בכל האזורים - גם פתרון זה לא היה ישים.
מדינת ישראל כ"שטייטעל" (כפי שנהג לכנותה מפקד ח"א לשעבר בני פלד ז"ל) העדיפה להתבסס על שירותי הרשות הממלכתית (ממשלה ושלוחותיה הישירות - משרדים, חברות ממשלתיות וכו') בנושאים דוגמת חינוך, רפואה, רווחה, סיעוד ובהכללה - השירותים הסוציאליים. כמדינה קטנה וריכוזית עם מספר קטן יחסית של ריכוזים עירוניים משמעותיים, ניתן היה להשתלט בתמרונים ניהוליים אד-הוק שונים על ארגון עבודה זה. הדבר הפך קשה עד בלתי נסבל עם הגידול באוכלוסייה וברמת החיים ופיזורה הגאוגרפי. עם 10 מיליון נפש3 וצפי לגידול האוכלוסייה ב-50% תוך כשני עשורים, הופך הדבר לבלתי אפשרי ובלתי-כלכלי. השירות הציבורי בישראל בפיגור אחר הצרכים
ישראל מתאפיינת בפיגור חמור של המנהל הציבורי ואיכות השירות הציבורי שלה אחר התפתחותה וגידולה. מטעמים שונים, בעיקר אינטרסים שלטוניים, כלכליים ושלטון השיגרה, העדיפה להתבסס על שירותי רשות ממלכתית מרכזית בת"א וא"כ בירושלים, תוך התעלמות מהגידול במספר האוכלוסין, ומהעובדה שגידול זה גורר אחריו בהכרח גם פיזור גאוגרפי - שני תהליכים אלה מחייבים היערכות אחרת למתן שירותים שיהיו זמינים, יעילים ותואמי משאבים (כלומר: שרוב המשאבים שמקצה המדינה לשירות הציבורי מושקעים בעצם השירות ולא בהתגברות על ביורוקרטיה של הארגון הלקוי). בעבר נערך השירות הציבורי בגישת TOP DOWN"", כלומר מתחילים במוקד הכוח השלטוני ויורדים ממנו אל הפריפריה ככל שהלחץ הציבורי (או הקואליציוני) מחייב את המרכז להתפשר. בהדרגה גם לוכדו מועצות מקומיות מיניאטוריות למועצות אזוריות וככל שגדל מספר העיירות שהוגדרו פורמלית כערים (וגם זאת לפעמים מטעמים משניים ולא על-פי קריטריונים בדוקים היטב ומוגדרים מראש) ומספר המועצות המקומיות צומצם מעט מספר הגופים "המנהלים". גופים מנהלים אינם התכלית של השירות הציבורי, אלא רמת ואיכות וזמינות השירות לצד נגישותו - אלה פרמטרים קריטיים הקובעים איכות חיים בכל נקודת ישוב או מועצה אזורית.
מטעמים: כלכליים, ביטחוניים, איכות חיים וחברתיים נדרשת ישראל לחתור לפיזור האוכלוסייה בשטחים הריקים הרבים, בעיקר בדרום הארץ. ניתן לעשות זאת תוך יישוב ניגודי האינטרסים והצרכים בין המשק הביטחוני למשק האזרחי, אבל התוצאה הטובה ביותר תושג אם ינקטו עתיד הקרוב ביותר שלושה צעדים מכריעים: א. צמצום מספר הרשויות המקומיות ל-40% - 50% ממספרן כיום, ב. תיחום קשיח של השטחים "המוגנים" לצרכים הביטחוניים "הטהורים". ג. הגדרה מחדש ותיחום אחריות ביצוע בין משרדי הממשלה (שגם מספרם יצומצם) לבין הרשויות המקומיות. שינוי זה חייב לענות על צרכי ציבור האזרחים במציאות של שלום בפועל ובמציאות מלחמתית, כאשר בתנאי השלום מתנהל התהליך במבנה מטריציוני מבוזר בין משרדי הממשלה לרשויות המקומיות ובמצב מלחמה - מתוכללים המשרשים הממשלתיים במסגרת רח"ל (רשות חירום לאומית כללית) מול הרשויות המקומיות שכל אחת מהן הפעילה את הסדרי החרות היעודיים לה.
בהגדרה החדשה, משרדי הממשלה ממונים על א. הגדרת דרישות (תקנון פעולת הרשויות) וחקיקה תואמת ב. תקצוב המדינה את צרכי הרשויות (או למעשה השתתפות המדינה בתקציב הרשויות) - לפי מפתח קבוע, ברור ומבוסס חקיקה ג. בקרת פעולות הרשויות. במסגרת זו ניתן לחשוב גם על "בונוסים" מסוגים שתקבל רשות שתוכיח תהליכי השתפרות יציבים לאורך זמן - לפי קריטריונים ברי-מדידה מוגדרים מראש. תשומת לב מיוחדת יש לתת בארגון מחדש של מערכות היחסים הללו למידת החופש שיש לתת לרשויות על-מנת שתוכלנה לעבוד, אבל גם לעובדה שראשי הרשויות נבחרים אישית על-ידי הציבור ולכן סמכויותיהם רחבות מאוד וסכנת "הטעות" - מטעמים טבעיים ולא כל כך טבעיים - גדולה גם כן. כלומר נדרשת כאן בקרה אפקטיבית אבל לא שרירות לב מנהלתית. כ"כ, יש לתחום את מספר הקדנציות שיוכל ראש רשות לכהן; לטעמי: 2 קדנציות רצופות בסיבוב ראשון (רוב רגיל) וקדנציה שלישית אם יבחר ברוב של 75% מהבוחרים.
מהלכים לצימצום מספר הרשויות המקומיות נבחנו לא אחת בעשורים האחרונים אך לא הגיעו לכלל מימוש (למעט יוצאים מן הכלל) מטעמים פוליטיים. עניין זה חייב לעבור תחילה כחוק הכנסת המלווה בסנקציות כלפי האחראים לאי-מימושו. לפעולה זו מספר מטרות ואי מימושן היא אחת הסיבות לכך שישראל נכנסה למלחמת "חרבות ברזל" בלתי מוכנה מבחינת העורף, במיוחד ברשויות הנמצאות על קווי העימות בגבולות המדינה. תהליך המיזוג מכוון: ליצור חלוקה טובה יותר של הכנסות הרשויות מארנונה אזרחית ומסחרית, לנצל טוב יותר את המנגנונים המוניציפליים תוך שיפור השירות וצימצום הוצאות הניהול והתחזוקה, לתכלל שירותים מקצועיים אזוריים כגון רפואה, משטרה, השכלה גבוהה או מקצועית וכו', לתרום לשיפור השירותים התשתיתיים הארציים החוצים את תחומי הרשות המקומית - כל אלה תוך תיעדופים שונים בכל רשות לפי רצון התושבים או שיקולי הנהלת הרשות המקומית. רוויזיה עכשיו, אין צורך להמתין לוועדת חקירה
בקונטקסט של המלחמה של המלחמה הנוכחית מסתבר שאין יכולת לרשויות מקומיות לפעול ביעילות ללא היערכות מוקדמת יסודית, וכי לאי-הכנה זו השלכות רבות על סבל התושבים ועל יכולתם לשמר תיפקוד קרוב ככל האפשר למציאות הרגילה במקומות מגוריהם (שהוא תמיד המצב המועדף). מיגון ישובים ככל שהם קרובים יותר לקווי-עימות פוטנציאליים, הוא חלק קריטי בהכנה המוקדמת ובכך לרשות המקומית תפקיד חשוב בדירבון האזרחים ובסיוע להם לבצע זאת הלכה למעשה. ברור שהרשות אמורה לבצע זאת בתאום עם צה"ל (פיקוד העורף), אבל ביכולתה לתכלל ולייעל פעילות זו והביא לכך שהישוב כמכלול ימצא בנקודת יכולת משותפת אחת, כך שגם תכנונים יותר אקזוטיים של פינוי מאורגן למשל יהיו יותר רציונאליים ויותר אפקטיביים. הוא הדין במיגון דירתי והוא הדין בסידורי סיוע רפואי או נפשי לנזקקים - למעשה בכל תחומי הסולידריות הקהילתית, שלה ערך רב במצבי חירום.
להערכתי שינויים אלה יש לבצע ללא דיחוי משום שאנו נתונים במציאות נזילה שהמלחמה הפעילה בה בימים אלה היא רק מערכה ראשונה ב"הצגה היסטורית" נרחבת ומשמעותית הרבה יותר. קיים קושי מהותי בביצוע הדברים במהלך המלחמה. ובכל זאת מוצדק להיערך להם ולבצעם משום ששיקום הנזקים שנצברו והחזרת התושבים לבתיהם לצד הצפי לעתיד, מעידים יחד על מבצע לאומי משמעותי שלא נכון יהיה לפצלו לשלבים או לבצעו למקוטעין במקום שניתן להימנע מכך. נחוץ למנות ועדת שרים מצומצמת של שלושה שרים בראשות שר הפנים שתפקח על יישום משימה לאומית זו (ללא אחראים מזוהים ותוכניות עבודה מתוקצבות לפי זמן, לא יזוז דבר). את הפעולה יש להתחיל מחקיקה מחייבת בכנסת.
לאחר סבב המלחמה הפעילה הנוכחי, סביר שתקום ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את אירועי המלחמה לרבות תפקוד העורף. ריבוי הכשלים האזרחיים לצד הכשלים הביטחוניים, רק מעצים את המחדל ואין אפשרות לראות את התמונה הכוללת אלא באמצעות שילוב השניים יחד. לצורך הפעילות לשיקום ושיפור העורף, אין צורך לחכות לוועדת החקירה משום שצרכים אלה ידועים ומוכרים מזמן העיכוב בהוצאתם לפועל הוא בראש וראשונה גורם תורם לחומרת התוצאות האזרחיות הקשות מן המלחמה אך לא הגורם לכשל הביטחוני. ייתכן שדווקא יוזמה עכשווית לתיקון הליקויים בתחום האזרחי, תראה בעיני הוועדה כמהלך חיובי המתקן את מחדל אי-העשייה הקודם.
הערות
1. בחלק מהמקרים נבעו "מבול" המשרדים והגדרותיהם המגוחכות מהחרם שהטילה האופוזיציה על ההשתתפות בממשלה, גם זאת מטעמים חסרי שחר. כך או כך.
2. מלחמה זו של אירן בישראל הינה מלחמה אידאולוגית ודתית גם יחד ומשקפת את שאיפותיה האימפריאליות של אירן במזרח התיכון. מבחינת המשטר האירני כשלון בה אינו בא בחשבון. על כן הפסקתה אינה באה בחשבון אלה על-פי אילוצים חיצוניים. (=ניצחון ישראלי או ישראלי-מערבי).
3. להזכירכם: בניו-יורק שמספר תושביה בקירוב שווה למספר תושבי ישראל, מנוהלת העיר כולה ע"י עירייה אחת. בישראל יש לנו כיום כ-300 רשויות מקומיות מסוגים שונים על שטח קצת יותר גדול מניו-ירק ואותו מספר תושבים בקירוב.
הפרלמנט האירופי קיבל החלטה תקדימית כי כל הפסקת אש בעזה תותנה בפירוק ארגון הטרור חמאס ובשחרור מיידי וללא תנאי של כל החטופים. ההחלטה, שנתמכה על-ידי 312 מחוקקים, כאשר 131 הצביעו נגד ו-72 נמנעו, התאפשרה בזכות לחצים מצד ממשלת ישראל על חברי הפרלמנט.
ההחלטה אינה משפיעה ישירות על מדיניות החוץ של גוש האיחוד האירופי בן 27 המדינות, שהייתה חלוקה בסוגיה זו. במסגרת הדיונים שקודם ההצבעה, הסוציאליסטים, המרכז והירוקים ביקשו החלטה הקוראת להפסקת אש קבועה ולהתחיל מחדש את המאמצים לקראת פתרון מדיני. לעומת מפלגת המרכז-ימין האירופית העממית - הקבוצה הגדולה ביותר בפרלמנט - שהתנגדה לדרישה ראשונית להפסקת אש ללא תנאי.
ההחלטה מסמנת תפנית בעמדה הרשמית של הפרלמנט האירופי, כאשר לראשונה במקום לקרוא להפסקת אש ללא תנאי בעזה, קרא "להפסקת אש קבועה ולהתחיל מחדש במאמצים לפתרון מדיני בתנאי שכל בני הערובה ישוחררו מיד וללא תנאים וארגון הטרור חמאס יפורק".
בהודעה לתקשורת שפרסם הפרלמנט האירופי, נכלל לצד ביקורת חריפה על פיגועי הטרור הנתעבים שביצע חמאס נגד ישראל, גם גינוי לתגובה הצבאית הישראלית "חסרת הפרופורציות". וכן קריאה להקמת מדינה פלשתינית, לצד הדגשה ש"ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, אינן חוקיות לפי החוק הבינלאומי".
אחת הסיבות למתקפות של אירן השבוע בסוריה, בעירק ובפקיסטן, היא להפגין את יכולת הטילים הבליסטיים המדויקים שלה ולאיים על יריבותיה. במוקד: טיל עם טווח של 1,450 ק"מ, שלטענתה "מסוגל להגיע לישראל" (ניו יורק טיימס).
הוועד להגנת עיתונאים פרסם דוח חדש, לפיו ישראל נמצאת בין שש מבצעות המעצרים הרבים ביותר נגד עיתונאים. לפי הדוח "בידי ישראל מוחזקים 17 עיתונאים, מספר הזהה למספר העיתונאים המוחזקים באירן" (CNN). ייתכן שחלק מן העיתונאים הנזכרים בדוח חשודים בפעולות טרור או בסיוע לאויב.
בסביבת סמוטריץ׳ מדגישים כי שר האוצר לא יאפשר שום מנגנון שיאפשר העברת כספים לעזה. על פי הסיכום המסתמן, כספי המיסים שישראל גובה עבור הרשות הפלשתינית ומיועדים לעזה, יועברו לצד שלישי.
עם זאת, על פי דרישת סמוטריץ׳ הם לא יימסרו לעזה. בסביבת שר האוצר הבהירו כי אם ייכפה עליו להעביר כספים לעזה, הוא יעזוב את תפקידו (ישראל היום).
גורם צבאי בתימן אומר לאלג'זירה כי החות'ים תקפו ספינה אמריקנית בים סוף בקרבת חופי העיר אל-מוכלא.
דובר המורדים החות'ים, יחיא סריע, מקבל אחריות על תקיפה שביצעו המורדים לעבר ספינה אמריקנית ("קים רינגר", לדבריו) במפרץ עדן באמצעות "טילים ימיים מתאימים". לדבריו הייתה פגיעה ישירה בספינה.
גורם ישראלי מאשר כי ארה״ב עובדת על מתווה ענק שיכלול את סיום המלחמה, שחרור החטופים, נורמליזציה עם מדינות ערב והצבת משטר חלופי לחמאס בעזה. בתמורה, ישראל תידרש להתחייב ל"חזון שתי המדינות" האמריקני. היוזמה נמצאת בשלב ראשוני מאוד (ישראל היום).
במחלקת המדינה האמריקנית הבהירו כי ארה"ב אינה רואה דרך לפתור את האתגרים הביטחוניים ארוכי הטווח של מדינת ישראל בלי הקמת מדינה פלשתינית. מהבית הלבן נמסר: "ארה"ב לא תפסיק לחתור לפתרון שתי המדינות. עזה לא תיעלם. לא יהיה כיבוש מחדש של עזה".
בן-גביר מונע משירות בתי הסוהר להעביר את המידע לצלב האדום בטענה שלא מתקיימת מסירת מידע על החטופים ▪ מיארה: ההחלטה חורגת מסמכותו של בן-גביר ומצויה באחריות הדרג המדיני-ביטחוני
ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד תקף את דבריו של ראש הממשלה במסיבת העיתונאים שקיים, וצייץ באקס: "כל מי ששאל את עצמו אם צריך להחליף את הממשלה, קיבל הערב תשובה. כן ועכשיו. נתניהו לא כשיר".
לדברי יו"ר יש עתיד, "בשביל לנצח את החמאס ולהחזיר את החטופים חייבים להחליף אותו בכל דרך. ישראל צריכה ממשלה טובה ואמיצה שתביא שינוי".
ראש הממשלה אומר כי בניגוד לטענות שנשמעות באולפנים כאילו לא ניתן לנצח, המלחמה לא תסתיים לפני ניצחון מוחלט על חמאס ▪ על היום שאחרי: "מי שמדבר על היום שאחרי נתניהו מדבר על הקמת מדינה פלשתינית" ▪ על הקריאות לקיים בחירות עכשיו: "מי שמייחל לבחירות הם חמאס ואירן. זה חוסר אחריות, ויפגע קשות במאמץ המלחמתי"
נתניהו: "אני אמשיך להילחם בחמאס - ואתם תמשיכו להילחם בי" [צילום: לע"מ]
מבית הקברות בני סוהילה הוצאו גופות והועברו לשטח ישראל ▪ הוצאת הגופות נעשתה על סמך מידע מודיעיני כי ייתכן שמדובר בחטופים ▪ הגופות ייבדקו בארץ וגופות שאינן של חטופים יוחזרו לרצועת עזה
שר הביטחון בהערכת מצב לאפשרות מלחמה: "נגבה מחירים כבדים, מחיזבאללה ומלבנון, אבל גם כאן יהיו פגיעות" ▪ שר הפנים קיים ישיבת עבודה עם ראשי רשויות במחוז חיפה, במטרה להיערך למצב חרום ▪ ערכות מזון הוכנו לחלוקה לתושבי הצפון
מאות פצועים בצה״ל נפצעו במהלך המלחמה באופן שגרע אותם מלחימה, כתוצאה מהפעלה לקויה של אמצעי לחימה ומחוסר מקצועיות. דבר שנבע מכך שהלוחמים בסדיר ובדגש על מילואים לא התאמנו במידה הנדרשת קודם המלחמה, כך לפי גורמי הבטיחות בצבא (חדשות 14)
דובר משרד החוץ הקטרי ל-CNN: התרופות והציוד ההומניטרי הרפואי הגיעו לידי משרד הבריאות הפלשתיני ברצועה, אך טרם התקבל אישור על הגעת התרופות אל החטופים. לטענתו, הדבר נובע בעקבות השיבושים הרחבים בתקשורת ברצועה.
הדובר הוסיף כי בעקבות "תנאים ביטחוניים" לא תהיה מעורבות של הצלב האדום במסירת התרופות בתוך הרצועה. הצלב האדום הבינ״ל אישר את הדברים ועדכן שהארגון לא יהיה חלק ממנגנון ההפצה של התרופות לחטופים.
במכתב שנשלח למנהלי בתי החולים נמסר כי על בתי החולים להיערך לקליטת נפגעים מרצועת עזה וכן - "אחרים בהינתן הגזרה הצפונית" ▪ עוד נכתב כי כל בתי החולים נדרשים לשותפות במשימה
ממשלה הגיונית (ואין כזאת) הייתה מפיצה תוך 24 שעות את העובדות המזעזעות שיחיא סנוואר ומוחמד דף רוצחים שבויים ומודיעה כי אם יירצח/תירצח עוד חטוף/ה ח'אן יונס 2024 תהיה כמו דרזדן, 1944
דובר צה"ל מעדכן (יום ה') כי בהמשך להתרעה במרחב העיר אילת, שוגר מיירט לפני זמן קצר במרחב הים האדום לעבר מטרה אווירית חשודה שהייתה בדרכה לשטח ישראל. התרעה על ירי רקטות וטילים הופעלה במרחב העיר אילת בעקבות שיגור המיירט. האירוע הסתיים ואין חשש לאירוע בטחוני.
לוחמי גבעתי איתרו אמצעי לחימה ומסמכים מודיעינים רבים וביניהם עשרות רימוני יד, רובי קלצ׳ניקוב, תחמושת, מחסניות ומסמכי ניהול לחימה ▪ המוצב הגדודי כלל מתחם לאימונים בשטח בנוי לצד משרדים מבצעיים
צה"ל תקף תשתיות טרור ששימשו את ארגון הטרור חיזבאללה במרחב אל עדייסא שבדרום לבנון. מטוסי קרב של חיל-האוויר תקפו לפני זמן קצר תשתיות טרור של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב אל עדייסא שבדרום לבנון
צה"ל תקף תשתיות טרור ששימשו את ארגון הטרור חיזבאללה במרחב אל עדייסא שבדרום לבנון.
מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו לפני זמן קצר תשתיות טרור של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב אל עדייסא שבדרום לבנון>> pic.twitter.com/p8CCeNt5o7
הנשיא אמר בכנס: הרש"פ צריכה לעבור שינוי ולהפסיק להלל טרוריסטים. אבל צריך לנהל מו"מ עם אלה שתמיד היו שותף פוטנציאלי ▪ פמליית הנשיא ענדה סיכה עם הפנים של התינוק כפיר ביבס ▪ לראשונה נפגש מזכ״ל האו״ם עם חטופות ששוחררו
בכדי לעמוד בהיקפי הביקוש המקומי, הודיע משרד החקלאות על הגדלת כמות מכסות הייבוא הפטורות ממכס של ביצים ל-30 מיליון מכסות למשך 3 חודשים. מדובר בהגדלה של מכסה שנפתחה בסוף דצמבר בהיקף של 14 מיליון ביצים למשך חודש, שנוספו לה עתה 16 מיליון ביצים נוספות, ותוקפה הוארך עד לסוף חודש מרס. הרחבת המכסה הינה בהתאם לתחזית לירידה קלה בייצור המקומי הן בשל מזג האוויר החורפי ובהתאם למצב הביטחוני.
זה חייב להיות המסר שלנו אל הציבור הרחב, שחרף המעשים הנוראיים שקרו באותו יום קודר - אנו נתגבר, כפי שאנו, השורדים, התגברנו, אחרי השואה, ובמקום למצוא מנוחה ומרגוע בארצות ניכר, העדפנו לבוא לכאן ולהילחם על מדינה יהודית ערכית שתהיה, בין היתר, מבוססת על לקחי השואה
המשנה לראש המוסד לשעבר, ח"כ רם בן ברק בראיון לגל"צ: "החזרת החטופים צריכה להיות העדיפות הראשונה. אני לא חושב כרגע שהמלחמה בעזה תסתיים לא בחצי שנה, שנה, שנתיים או שלוש הקרובים - אנחנו הולכים לעשור של לחימה מול חמאס עד שהוא ייעלם".
לוחמים מצוות הקרב של חטיבה 7 חיסלו ארבעה מחבלים שהתקדמו לעברם באמצעות ירי טנק ▪ בצפון הרצועה, חוסלו באמצעות כוח שריון שני מחבלים חמושים ששהו במארב כנגד כוחותינו
כשאני במעלות העשור התשיעי לחיי, רואה את ילדי נכדי וניני שבדרך, אני נוטל לעצמי זכות להציע לראש הממשלה לדרוש משריו לא להעלות אותנו על שרטון של מדינה לא מוסרית עקב התבטאויות בהמיות
צבא ארה"ב הודיע על "תקיפת 14 טילים שהוטענו לשיגור באזורים שנמצאים בשליטת המורדים, הנתמכים על-ידי אירן, והיוו איום מיידי על ספינות סחר והצי האמריקני" ▪ מוקדם יותר קתפו החות'ים תקפו את הספינה האמריקנית "גנקו פיקארדי" במפרץ עדן
מפת תימן והבירה צנעא שהותקפה בטילים [צילום: AP]
גשר הפיקוד של HMS Diamond [צילום: משרד ההגנה הבריטי/AP]
מיליציה שבטית במדינה נידחת חושפת שוב את נקודת התורפה של ארה"ב, דווקא בשל עוצמתה הכלכלית: התלות בשרשרות אספקה עולמיות - מנתח דייוויד איגנציוס בוושינגטון פוסט
שיחה 25 בסדרת דיוני עומק עם אל"ם (מיל') ד"ר רונן איציק, מבכירי עמותת "הביטחוניסטים". בשיחה זו הדגיש אל"ם איציק שיש להפיק לקחים לוגיסטיים מהמלחמה בעזה, תחום שבו נכשלנו בשתי מלחמות לבנון, לקראת המלחמה בחיזבאללה
נשיא המדינה יצחק הרצוג הציג (יום ה', 18.1.24) תמונה של התינוק החטוף כפיר ביבס על בימת הוועידה המרכזית של כנס "פורום הכלכלה הבינלאומי" בדאבוס שבשווייץ. "ברור שצריך לשלוח יד לשלום, אבל חמאס לא עומד על הפרק בכלל. הרשות הפלשתינית חייבת לעבור שינוי ולחדול מחינוך ילדיה לשנאת יהודים", אמר הנשיא בכנס.
לפני שמונים שנה, באמצע מלחמת העולם השנייה, קומוניסטים כיסו את קירות הבתים בכתובות "חזית שנייה עכשיו", כדי לסייע לרוסיה, אך צ'רצ'יל ורוזוולט שראו את תמונת המלחמה כולה הבינו שמערכה צבאית בלתי מוכנה כהלכה נידונה לכישלון ועלולה לסכן את הניצחון הסופי על גרמניה הנאצית — והפלישה לאירופה נדחתה בשנה.
השר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני גדעון סער מתנגד לעסקה עם חמאס בשלב הזה של המלחמהה, וטוען (יום ה', 18.1.24) בראיון לגל"צ כי גם "גנץ ואיזנקוט לא חושבים שצריך לשנות את יעדי המלחמה או לוותר על השמדת חמאס".
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
