בית "הבאר החדשה" ברחובות

ברחוב "מנוחה ונחלה" בעיר רחובות שוכן מבנה בית באר היסטורי שנחפר לפני למעלה מ-100 שנים וסיפק במשך שנים רבות מים לתושביו ולפרדסיו. במקום נערכו לפני שנים ספורות עבודות שימור ושיחזור וב-2016 נפתח לביקורי מבקרים.

העיר רחובות נוסדה כידוע בשנת 1890. את המים לצורך שתיה והשקאת הגידולים וגינות הירק, שאבו תושביה הראשונים של המושבה מבאר במושבה בקרבת ואדי דוּראן (כיום בפינת הרחובות הרצל וביל"ו). הייתה זו באר עתיקה רדודה שסיפקה כמות מים קטנה, וראשיתה עוד ביישוב הקדום של חרבת דוראן. מים אלה נשאבו ביד, בדליים ושימשו לצרכי הבית, להשקיית בעלי החיים ועוד.

באר זו הייתה למעשה מקור המים היחיד המשמעותי במושבה במשך 30 שנותיה הראשונות. עם גידול הצריכה עקב גידול במספר התושבים והרחבת שטחי הפרדסים חלה הידלדלות במימי הבאר עד יובש כמעט מוחלט. ועד המושבה התכנס והוחלט על חפירת באר חדשה .

תולדות "הבאר החדשה"

בשנת 1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה, נחפרה "הבאר החדשה" בשטח בו שוכן כיום רחוב מנוחה ונחלה (פינת רחוב אליעזר יעקובוזון). ועד המושבה כינס את חברי המושבה לאסיפה מיוחדת אליה הוזמנו כל תושבי רחובות ובה הוחלט על גביית מס מיוחד שיגבה מכל בני המושבה. כדי לממן עלות הקמת הבאר היקרה.

"הבאר החדשה" ברחוב מנוחה ונחלה החליפה את הבאר הראשונה שכאמור יבשה. היא הגיעה לעומק של יותר מעשרים מטרים. מעליה נבנה בית באר סגור כדי להגן על המים מפני משתמשים לא מורשים. מבנה בית הבאר הסגור נבנה מאבני כורכר ש"הודבקו" באמצעות חומר מליטה - טיט על בסיס סיד וכוסה בגג רעפים.

מי "הבאר החדשה" נשאבו באמצעות משאבות שהופעלו באמצעות מנוע דיזל רועש והועברו בצינורות לבריכת אגירת מים שנבנתה ליד בית הכנסת הגדול של המושבה רחובות ומשם בצינורות אל בתי תושבים. הבאר נקראה בפי התושבים לאורך השנים "הבאר החדשה" והשם דבק בה גם בחלוף השנים ועד היום מכונה הבאר בשם "הבאר החדשה" על-אף שנחפרה לפני למעלה מ-100 שנים.

בשנת 1928 נעשו בבית "הבאר החדשה" עבודות שיפוץ מקיפות. הובאה משאבה חדשה, הותקן מנוע חדש וכן שופץ בית הבאר עצמו. ב-1930 הוחל בהעברת המים מ"הבאר החדשה" למגדל מים שהוקם ברחוב בנימין והחליף את בריכה האגירה הישנה ששכנה כאמור ליד בית הכנסת הגדול ושאליה הוזרמו המים מהבאר עד עתה. מגדל המים לא קים יותר הוא נהרס בפשע היסטורי לפני כמה עשרות שנים עם הרחבת רחוב בנימין.

הזנחה מתמשכת

עם התחברות רשת המים העירונית למערכת המים הארצית, איבדה "הבאר החדשה" אט אט נחיצותה והפכה למיותרת ובסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת פסקה לגמרי שאיבת המים ממנה. משנות השבעים של המאה הקודמת שימש מבנה בית הבאר את מחלקות העירייה השונות בעיקר כמקום אחסון. פי "הבאר חדשה" כוסה בבטון או בחומר דומה. בהעדר מודעות לחשיבותה ההיסטורית של הבאר וחשיבות שימורה היא הוזנחה במשך תקופה ארוכה. עם השנים גם אותות הזמן עשו את שלהם. מים חדרו דרך גג בית הבאר וגרמו לריקבון במבנה הגג ולפגיעה קשה בתקרת העץ המקורית. המבנה עצמו לא תוחזק כראוי. מאז שנות ה-80 החלה לפעול במקום "עמותה חרדית העוסקת בהשאלת ציוד רפואי לנזקקים" ועוד.

שימור ושיחזור בית "הבאר החדשה"

לאורך שנים הועלה מצד גורמים שונים ובהם ותיקי המושבה רחובות רעיון לשמר ולשחזר את בית הבאר ההיסטורי שהוזנח במשך שנים ולהפכו למרכז מבקרים. לפני מספר שנים התקבלה החלטה לשמר את בית הבאר ההיסטורית ולהפכו למרכז מבקרים.

ביוזמת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועירית רחובות נערך סקר הנדסי לבדיקת מצבו הפיזי של המבנה ומצב הבאר ובהמשך הוכן תיק תיעוד שמטרתו לבצע תחקיר היסטורי על תולדות מבנה בית הבאר. על מלאכת תכנון ופעולות שיקום ושיחזור בית הבאר הופקדו האדריכלית ליבנה שואף רונן והמהנדס ירון גל, וכן אנשי מקצוע נוספים בתחום השימור. בשלב ראשון פורק גג הרעפים הישן של מבנה בית הבאר וכן שלד הגג ותקרת העץ המקורית ובמקומו נבנה שלד גג חדש כדוגמת השלד המקורי והגג כוסה שוב ברעפי מרסיי.

הבאר שעומקה 26.5 מטרים המדופנת באבני כורכר מנוסרות נוקתה ושוקמה. כדי לאפשר למבקרים לחוות את חוויית הבאר נבנה מעליה משטח זכוכית גדולה המאפשר להביט מטה אל עבר עומק הבאר וכן הותקנה מערכת שאיבה המופעלת באמצעות מנוע חשמלי ומטרתה להדגים למבקרים באתר את פעולת השאיבה המקורית של הבאר שנעשתה באמצעות מנוע דיזל. על מלאכת התקנת מערכת השאיבה החדשה הופקד רן חדוותי ז"ל איש הטכנולוגיה של המועצה לשימור אתרי מורשת וחבר קיבוץ עין שמר.

יצוין כי מבנה בית הבאר הוא צנוע ופשוט ואינו בעל ערך אדריכלי מיוחד. חשיבותו העיקרית היא בערכו ההיסטורי ובסמל שמאחריו ובסיפור שהוא בא לספר. בית הבאר מייצג היטב את החיים במושבה החקלאית רחובות בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ובן השאר מטרת שימור הבאר ההיסטורי להציג את אורח חיי המתיישבים במושבה והקשיים עימם התמודדו. כיצד החלוצים שאבו וסיפקו מים.

ב-20 באוקטובר 2016 נערך טקס חנוכת אתר השימור ופתיחתו למבקרים בהשתתפות ראש עירית רחובות רחמים מלול וראשי המועצה לשימור אתרי מורשת. בכניסה לבית "הבאר החדשה" הוצב שלט מורשת המספר את תולדות המקום, ראוי לבדוק אם הוא עדין קיים. בזמנו אמר לי איש המועצה לשימור רן חדוותי כי מצא את השלט זרוק ליד בית הבאר.

בארות מים נוספות ברחובות

למען הדיוק ההיסטורי ראוי לציין כי במהלך השנים בנוסף ל"באר הישנה" בואדי דוראן ו"הבאר החדשה" ברחוב מנוחה ונחלה נקדחו בארות ונבנו מגדלי מים נוספים במושבה לצרכי הציבור. בפרדסים נחפרו ונקדחו בארות פרטיות עם משאבות וברֵכות השקיה, שראשונה בהן בפרדס מינקוב.