סדר הבנים בתורה ובהגדה

בהגדה של פסח מופיעה ברייתא הדנה על ארבעת הבנים. ברייתא זו מקורה במכילתא לפרשת בא (פרשה י"ח) ומציגה את שלושת השאלות שבהן שואל הבן את אביו והנמצאות בתורה במקומות שונים ובסגנון שונה. שאלות אלו מייצגות את שלושת סוגי האופי השונים של הבנים. בנוסף לכך, קיים דיבור נוסף של בן ללא שאלה אלא עם אמירה.

במבט ראשון בעיון בתורה נראה שיש הבדל בסדר הבנים כפי המופיע במקרא לבין מה שמופיע בהגדה. הסדר בו מופיעים הבנים במקרא הוא: רשע, תם, שאינו יודע לשאול וחכם.

סדר חשיבותם הוא: חכם, תם, שאינו יודע לשאול ורשע. סדר הבנים בהגדה הוא: חכם, רשע, תם וזה שאינו יודע לשאול. יש המסבירים את הסדר בהגדה על דרך חוכמתם של הבנים.

ראשון הוא החכם, אחריו הרשע (שגם הוא חכם אבל להרע), התם שגם בו יש חכמה לשאול ואחרון הוא זה שאינו יודע לשאול. מובא בשם האר"י ז"ל שארבעת הבנים הם כנגד ארבע עולמות:

החכם - עולם האצילות, תם - עולם הבריאה, שאינו יודע לשאול - עולם היצירה והרשע כנגד עולם העשייה.

גם לפי חישוב העולמות אין מקומו של הרשע ליד החכם. יש הסוברים שבתחילה ציין בעל ההגדה את הקיצוניים. החכם שהוא בקצה העליון ואחריו הרשע שהוא בקצה התחתון, ולבסוף השניים שביניהם התם וזה שאינו יודע לשאול.

הרשע נמצא סמוך לחכם, כדי שהחכם יתקנו. אולם לתיקונו דרושים כוחות גדולים. התם וזה שאינו יודע לשאול אין בכוחם להחזיר את הרשע למוטב. משימה חשובה זו מוטלת על הבן החכם שהוא הגבוה מכולם, והוא שמצליח לגלות את הזיק היהודי בנפשו של הרשע.

מעניין שאת המקום האחרון מבין ארבעת הבנים תופס מי שאינו יודע לשאול ולא הרשע, ללמדך כי "הבורות" וה "עם ארצות" גרועים מהכול. הרשע בידע לא חסר לו דבר הוא יודע הכול. הוא מקיים מצוות, הוא גם לומד תורה ולכן הרשע בין רגע יכול לעשות תשובה ולהיות צדיק גמור. מה שאין כן, מי שאינו יודע לשאול, גם לאחר שיעשה תשובה יצטרך ללמוד הרבה כדי להגיע למעלתו של הצדיק הגמור.

גדולי חכמי המוסר ( דרך חיים על המועדים) לימדו אותנו שבליל הסדר יש חשיבות רבה לקיים את מצוות "והגדת לבנך" לכול אחד מהבנים. לחכם כחוכמתו, לרשע כרשעתו, לתם כתומתו, לזה שאינו יודע לשאול אותו צריך לעודד לשאול.

ארבעת הבנים אינם חייבים להיות אנשים שונים. בכול אחד ואחת מאיתנו יכולים להסתתר ארבעה בנים קטנים. אולם כאשר מדובר באנשים נפרדים צריך לאחד בין כולם, הרי כל הבנים מסובים ליד שולחן הסדר ומשתתפים בסיפור יציאת מצרים. בין הבנים יושב גם הבן הרשע וגם הוא נקרא בן גם כאשר הוא חוטא. כל בן הוא אחד להוריו, ולא לחינם מובאת בהגדה האמרה המפורסמת: "כנגד ארבעה בנים דברה התורה, אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול".

כול אחד ואחד מבין הבנים מביא לאחדות במשפחה ובכלל עם ישראל. בשעתו מצאתי באחד הספרים שארבע פעמים אחד (13) בגימטריה בן (52). שיח בין בן לאב בערב חשוב זה מעלה בפנינו את חשיבות ומעלת הערבות ההדדית בין אדם לחברו ובין אדם לעמו.