עיתונות חופשית היא נשמת אפה של הדמוקרטיה, כלי מאוד רציני הנתון בידי עיתונאים הוא כלי התחקיר, התחקיר מאפשר חדירה עמוקה אל לב לבן של הבעיות, אל הצנטרום של הפיילה של הכשלים.
כאשר שמעתי פרומו על תחקיר בנושא הביטוח הלאומי, התחייבתי לעצמי לצפות בו, ולו בגלל שדי בסמוך קודם לכן סיימתי הליך עם הביטוח הלאומי בעניין בן משפחה, לבקשתי נפגשתי עם מנכ"ל הארגון ומנהלת פניות הציבור שלו, ובמטרה לפרוס בפניהם את כל הכשלים והבעיות לטעמי שנתקלתי בהן, וזאת לתועלתם של אחרים.
הפגישה הייתה מאוד מכובדת, במהלכה קרא המנכ"ל לסמנכ"לים על-מנת שיקשיבו לנושאים ספציפיים, ועל-מנת להשיב לטענות ספיציפיות. התוצאות של הפגישה התחלקו ל-3 קטגוריות, נושאים שנדחו על הסף, נושאים נותרו ב"צריך עיון" ונושאים בהם נתקבלה דעתי והם או נמצאים כבר בתוכנית העבודה או ייכנסו לתוכנית העבודה - לא ציפיתי ליותר, כאורח לרגע אני רואה כל פגע, ולא כל פגע שאני רואה הוא אכן פגע, ותמהיל כזה של תשובות לא רק שהוא מספק אלא הוא גם מבטיח, כי תשובה להכול כן, כן, כן היא בפועל תשובת סרק.
מעט מאוד פונים לאחר שההליך בעניינם הסתיים, בייחוד לא נזקקי הביטוח הלאומי, אך יש בד"כ קרובי משפחה מעורבים, כל מה שצריך זה לברר את הכתובת, לשלוח מכתב, EMAIL ולספר חוויות שליליות, על-מנת לצמצם את הסיכוי שאחרים ייתקלו בהן בעתיד, וכן, לספר גם חוויות חיוביות על-מנת שהארגון יעודד אותן.
ונחזור ל"מערכת". בתחקיר הוצגו מקרים מזעזעים ומקוממים של מה שנראה בעיני המתבונן כבעיות קשות שהביטוח הלאומי לא נותן להן מענה, הוצגו נחקרים אשר נחקרו על לא עוול בכפם לכאורה, הוצגו טענות על מחסור בכסף בביטוח הלאומי, ניתן היה להבין שללא ייצוג אין כל סיכוי להצליח בתביעות, בסוף התוכנית הייתה שיחה עם מנכ"ל הביטוח הלאומי, איש נעים הליכות ורהוט דיבור, שניסה לאזן את התמונה מבלי להתעלם מהקשיים, אבל לדעתי לא היה לו סיכוי התוכנית הציגה את המוסד באור שלילי ביותר.
אינני זוכר אם היה זה לפני הפרק הראשון של התוכנית או שמא היה זה ביציאה לפרסומות, מול עיני מופיעה פתע פתאום שקופית של "זכותי", כאילו "זכותי" נותנת חסות לתוכנית, ולמיעוט הבנתי חסות היא מתן מימון נקודתי לתחקיר אשר אמור להיות חף לחלוטין מ
ניגוד עניינים.
"זכותי" הוא ארגון שבין עובדיו ואולי אף מנהליו בכירי הביטוח הלאומי לשעבר, המכירים לפני ולפנים את ההנחיות והזכויות, מכירים את מבנה הארגון ואת האחראים השונים על כל נושא ונושא, הם מנווטים במוסד ונהליו, כאילו יש להם GPS מובנה בתוך הראש, ומה שהארגון מוכר זה בפועל תיווך בין התובע לבין המוסד, במטרה להעלות משמעותית את סיכויי התביעה להתקבל, ותמורת תשלום אשר אני מאמין שהוא נתח מהתביעה.
מהם האינטרסים המסחריים ה"קרים" של זכותי? לטעמי שני אינטרסים מרכזיים: (1) שלביטוח הלאומי יהיה כמה שיותר כסף; (2) שהארגון לא יוציא גרוש לתובעים אלא באמצעות המאכעריי של "זכותי" וגופים אחרים העוסקים בתחום. כאשר המקור הכספי רחב יותר הנתח המתווך גדל, וגם ככל שהביטוח בלאומי כושל הנתח שלי גדול הנתח של המתווך גדל.
ואלה היו המסרים עיקריים של התוכנית, הארגון זקוק לכסף, הארגון על הפנים בלי כוחות חיצוניים אי-אפשר להוציא ממנו כסף. כל התחקיר הזה, למעט 2 מקרים בהם אני מקווה מאוד שהבטוח הלאומי טיפל, נמחקה אצלי באותה שנייה, בעיני נראתה התוכנית הזו מאותו רגע כיריקה בפנים.
פניתי לנציב הקבילות של הערוץ השני. הוא העביר את פנייתי לגברת איילת כפרי ראש אגף פרסומות ברשות השנייה אשר סעיף 3 בתשובתה אומר הוא:
"הרשות בדקה את התוכנית "המערכת" ומצאה כי אכן שובצו חסויות "לזכותי", דבר העומד בניגוד לכללי שיבוץ בפרסומות. הנושא מטופל במסגרת הליך של הפרה לכאורה מול הזכיינית "רשת" ובמסגרתו אף יוחלט אם להטיל סנקציה כנגד הזכיין המשדר (רשת)." אינני יודע אם הוטלו סנקציות, אם כן איני יודע מהן, מה שברור לי לפחות הוא שנדרשת לטעמי התנצלות פומבית במסגרת תוכנית קרובה, בפני הביטוח הלאומי, עובדיו, מנהליו ובפני הציבור כולו על תכני אותה תוכנית. ועל ההפרה על-ידי "רשת" תוך שפעלה בניגוד לכללי שיבוץ פרסומות, באופן שהפרסומת מערערת לטעמי לחלוטין את האמינות של התוכנית.
אין מדובר בפחית קולה בתוכנית אוכל, במטרה לקדם את המכירות של קוקה קולה, ואין מדובר גם בנעליים של נייק על רגלי ספורטאי כאילו במקרה, מדובר בכניסה חזיתית ובכל הכוח של "המערכת" במוסד שכולנו נזדקק לו, ורבים זקוקים לו כבר כעת, וכל "כניסה" כזו חייבת להיות בידיים נקיות, ולא רק נקיות אפילו מטוהרות, ועל פניו נראה הן על-פי תוכן התוכנית, החסויות והחלטות החד-משמעיות שנתקבלו בגינן, ש"המערכת", תרתי משמע, לא רחצה את הידיים טרם ניגשה לתחקיר.
