זה הזמן לאתחל את כל המערכות הפיננסיות

כלכלנים חוזים אינפלציה, אנליסטים צופים ביצועי מניות, פרשנים מנבאים התנהגויות פוליטיות (במיוחד סמוך למערכות בחירות) ומומחים צבאיים אומדים שיעורי נפגעים. ולמרות הכל, ההחלטה של בנק ישראל להוריד את הריבית תפסה את רובנו לא מוכנים ולא ערוכים.

הבנק, מצדו, נחוש לעצור את הידרדרות המשק למיתון עד שתיכון ממשלה חדשה, ולפיכך הפחית את הריבית ב-15 נק' בסיס ל-0.1%, שפל של כל הזמנים. מהלך זה יפגע ללא צל של ספק בהשקעות הזרות בארץ, וכן יוסיף אוויר חם לבועות הנדל"ן והאג"ח שכבר קיימות. המרוויחים המרכזיים, מנגד, יהיו היצואנים, שבשנים האחרונות סבלו מהתחזקות השקל, וכן חברות ההייטק – התיאוריות הכלכליות והמימוניות גורסות שכאשר הריבית נמוכה הביקוש להשקעה חלופית (כמו מניות) - גדל.

הורדת הריבית מביאה את הריבית בישראל לרמה נמוכה מזו של ארה"ב, ולכן סביר שרוב המשקיעים יבחרו להמיר את השקלים לדולרים, מה שיביא להתחזקותו של המטבע האמריקני. הבנקים, לעומת זאת, יפגעו מהמהלך, משום שהורדת הריבית מפחיתה את התמריץ להשקיע בחסכונות ופיקדונות. שוק האג"ח נמצא כיום בנקודת רתיחה, ואין ספק שהבועה כבר קיימת, וזהו רק עניין של זמן עד הפיצוץ, בוודאי כשתמחור האג"ח בבורסה אינו משקף את הסיכון הטעון בהשקעה זו. לגבי אג"ח קונצרני, רק לאחרונה ראינו (בהנפקת אג"ח דלק) כיצד המוסדיים מסתערים על הנפקות אג"ח שזוכות לביקוש יתר, מבלי שנדרשים להעמיד ביטחונות כלשהם שיבטיחו את החזר החוב לציבור המשקיעים.

כעת אנו נכנסים לעידן של אי-ודאות מוחלט. שוקי ההון בעולם נתונים ללחצים מרובים והתנודתיות צפויה להיות גבוהה מתמיד. הריביות ברוב מדינות העולם נמוכות מאוד: תיסוף הפרנק השוויצרי גרר אחריו חוסר יציבות בשוקי המטבע בעולם, החרם על השוק הרוסי גרר פיחות במטבע המקומי והפסדים ליצואניות, הבחירות ביוון העלו לשלטון את מפלגת השמאל הרדיקלית שעלולה להתנתק מגוש היורו, בסין האטה בצמיחה, ובישראל בחירות ומתח פוליטי וצבאי. רוב האנליסטים גורסים ששוקי המניות מתומחרים גבוהה, בעוד פוטנציאל התשואות באג"חים נמוך, אולם למרות זאת, רוב המשקיעים מגדילים את החשיפה לשוקי המניות בתקווה להשיג תשואה, הואיל והחסכונות הבנקאיים אינם שומרים על הערך הכלכלי הריאלי של כספנו.

בספרו "לחשוב מהר, לחשוב לאט", מנסה זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופ׳ דניאל כהנמן, לבחון הטיות שיפוטיות הגורמות לנו לקבל החלטות וניבויים שגויים. כהנמן מצטט מספרו של ניסים טאלב "ברבור שחור״, את רעיון "כשל הנרטיב". אנשים נוטים להצביע על אירוע מוצלח בעבר - ולהקיש ממנו לעתיד, תוך התעלמות משרשרת אירועים דומה שכשלה. מתברר שאנו אופטימיים חסרי תקנה - נוטים להאמין שיהיה טוב, על-אף שלעיתים נורות האזהרה דולקות, בוהקות ומודגשות. לדעתו של כהנמן, "אפקט ההילה" משפיע אף הוא בצורה דרמטית על פרשנותנו את הנסיבות, ושואב את חוקיותו בעיקר ממבחן התוצאה, שלעיתים רבות אין לו ולא כלום עם התהליך, אלא זהו סתם עניין של מזל.

זה הזמן לאתחל את כל המערכות הפיננסיות, לבצע מבחני רגישות נוספים, להימנע מניחושים וניבויים ולנסות לגדר סיכונים. היום, יותר מתמיד, כדאי להתייעץ עם מתכנן פיננסי מוסמך בכדי לבצע הערכה מחודשת של הסיכון בנכסים הפיננסיים שלכם. בחינה ובדיקה נוספת של ריבית המטרה שנקבעה על-מנת להשיג את מטרות חייכם חייבת לעמוד למבחן נוסף; ייתכן מאוד כי יש מקום לשנות את הקצאת הנכסים בתיקי ההשקעה בתוכניות הביטוח, בקרנות הפנסיה, בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות.

יש לזכור כי אף אחד אינו יכול לצפות באופן מדויק את התנהגות השווקים, כאשר כל כך הרבה משתנים פועלים בו-זמנית ובכיוונים שונים. זוהי העת להיות זהירים יותר ויצירתיים פחות, ולחפש השקעות אלטרנטיביות שאינן מושפעות בצורה דרמטית משוק ההון, ועשויות בכל זאת לייצר הכנסה כלשהי, ולו במחיר של שמירת הערך הריאלי של הכסף.


ארז לוי, מתכנן פיננסי בכיר מקבוצת יונט, הוא יו"ר ועדת הרגולציה של ארגון המתכננים הפיננסים בישראל