הינתקות בלתי חוקית

במאמר זה אני רוצה להאיר את עיני הציבור הרחב באשר למשמעויות הרות-גורל מנקודת הזוית המשפטית החוקית של תוכנית ההינתקות הסהרורית והאסונית מחבל עזה וצפון השומרון.

עם ישראל חשוף היום יותר מתמיד למניפולציות ולתעמולה שקרית של פוליטיקאים ואמצעי תישקורת המעוותים עובדות יסוד ומבלבלים את הציבור שרובו אינו בקיא בפרטי הנושא העומד על הפרק. לפיכך, ישנו צורך דחוף לרענן, לעדכן ולשנן עובדות ואמיתות יסוד ציוניות היסטוריות ומשפטיות:

- אמת בסיסית ראשונה - שטחי יש"ע אינם שטחים כבושים ע"י יהודים, כי עם אינו יכול להחשב ככובש בארצו.

- אמת בסיסית שניה - שטחי יש"ע מעולם לא היו תחת ריבונות ערבית לגיטימית ובוודאי שלא תחת ריבונות "פלשתינית".

- אמת בסיסית שלישית - כל הישובים היהודיים בשטחי יש"ע, המכונים ע"י התיקשורת "התנחלויות", כולל כל המאחזים, הינם חוקיים למהדרין ע"פ אמות המידה של המשפט הישראלי והבינלאומי כפי שיפורט להלן.

האמת הציונית ההיסטורית קיבלה גיבוי משפטי בינלאומי מחייב בהחלטות מועצת חבר הלאומים בוועידת סן-רמו, אפריל 1920 (1) שם נקבע כדלהלן: "הזכויות הלאומיות על שטחי יש"ע הן של העם היהודי בשל קשריו ההיסטוריים עם הארץ". תוקף ההחלטות הנ"ל חל עד עצם היום הזה מכח סעיף 80 בפרק 12 של אמנת האו"ם, 1945.

פועל משפטי יוצא מהחלטות סן-רמו הינה זכות ההתיישבות של העם היהודי בכל שטחי א"י המערבית (סעיף 6 בהחלטות סן-רמו).
זכויות יסוד משפטיות אלו הוכרו ע"י חשובי מומחי המשפט הבינלאומי, משפטנים ואנשי מימשל כדוגמת: פרופ' יוג'ין רוסטוב, סגן מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הנחשב למנסח הראשי של החלטה 242 של האו"ם משנת 1967, שקבע: "זכותו של העם היהודי להתיישב בארץ-ישראל מעולם לא פסקה בחלקה המערבי...". בנוסף יש לציין באותו הקשר את פרופ' ג'וליוס סטון, פרופ' יהודה בלום, והמשפטן הידוע דגלס פייט, בכיר לשעבר במימשל האמריקני, שקבע: "אם ליהודים אין עתה שום זכויות חוקיות מוכרות בתביעתם ליהודה ושומרון כחלק ממדינתם, כי אז אין להם זכויות כאלה בשום מקום בארץ-ישראל (גם זו שלפני שנת 1967), שכן כל הזכויות הללו נובעות מאותו מקור: הקשר ההיסטורי של העם היהודי עם א"י, כפי שהוכר בכתב המנדט...".

זכויות אלו זכו לתוקף משפטי ישראלי הבכיר ביותר ע"י נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט שמעון אגרנט, שראה בניצחון צה"ל במלחמת ששת הימים פעולת שחרור. על-סמך התפיסה המשפטית הישראלית והבינלאומית שתוארה לעיל פעלו ממשלות ישראל לדורותיהן כשיזמו את תוכניות ההתיישבות של יהודים בשטחי יש"ע. בהקשר לכך צריך להדגיש כי הזכויות המשפטיות של המתיישבים היהודים בשטחי יש"ע מעוגנות כבר במגילת העצמאות הנסמכת משפטית על כתב המנדט שייעד את שטחי א"י המערבית להתיישבות יהודית. ממילא עומדות למתיישבי יש"ע כל הזכויות של מדינת ישראל, ובראשן זכות "כבוד האדם וחרותו" וזכות הקניין.

אי לכך, כל החלטה של הממשלה ו/או הכנסת לעקור (לטרנספר) מתיישבים יהודים מעל אדמתם ביש"ע, שפירושה (כדברי ראש הממשלה: טהור אתני עד סוף שנת 2005), הינה בילתי חוקית בעליל! ודגל שחור מתנוסס מעליה.

סיכומו של דבר: תוכנית גירוש היהודים המפלצתית של שרון-את-אולמרט אינה לגיטימית וחרפה מוסרית, וזאת בנוסף לאסוניותה ואיוולתה הביטחונית, ע"פ ראש השב"כ אבי דיכטר: "עזה תיהפך ללבנון וצפון השומרון יהפך לעזה", ערינו וכפרינו יהפכו לקו חזית, תוך הענקת ניצחון ופרס חינם לטרור על מגש של דם יהודי.