איזה גורם אנושי מסוגל להניע אדם נורמטיבי מכובד בקהילתו, איש משפחה, אב לילדים, אישה נאמנה לבעלה ולילדיה, לקפוץ אל המים הגועשים של נהר האבדון, לנחות על הגדה המובילה אל השאול, ולהפוך לפושע, הזונח בהרף עין את כל הערכים בהם האמין בכל תפקיד שמילא. מהם החלומות שמנחים את אובדן הדרך הזה, מהם הפחדים, מהן התקוות?
כנראה שרק איש אחד מכיר את התשובה. שמו:
רונאל פישר, והוא ניחן בכישרונות יחידים במינם שאפשרו לו לגלות את הצופן לפענוח הנתיבים אל התהומות האפלים של הנפש האנושית, כדי שיוכל לנצל אותם לרכוש לעצמו מאגר ייחודי של ממון ולהפעיל בני אדם כמריונטות, בניגוד לחוק. רק רונאל פישר הערמומי מסוגל, בחוש ריח של חיית טרף, לאתר את האנשים הפגומים מן הסוג הזה, החיים במבוכי היער העבות האנושי, ולהפעילם בהתאם לתאוותיו כדי שישרתו את מטרותיו.
רשימת החשודים שנעצרו ו/או נחקרו בפרשת "רונאל פישר" מפתיעה באיכותה: קצין משטרה בכיר ממיטב החוקרים הפליליים, עורך דין מצליח, איש עסקים ממולח, רופאים בכירים, פרקליטת מחוז, קבלן גדול ועתיר נכסים. כל יום מציגה בפנינו התקשורת, במעין תהלוכה, "תותח" חדש ותמיהה חדשה: מי עוד ייחשף? כנראה שעדיין לא שמענו הכל וצפויות לנו הפתעות נוספות.
בדיקה עצמית
הסבר אפשרי לדילמה אפשר אולי למצוא במה שסיפר רונאל פישר בראיון עם צאתו לאור של הסרט התיעודי: "שישה מיליון ואחד", שהפיק אחיו דוד, על תקופת חייו של אביהם במחנה עבודת כפייה באוסטריה תחת שלטון הנאצים. סיפר רונאל: "אותי עניינה השאלה הקשה, הלא מובנת לי, איך אנשים מגיעים למצב שבו הם רוצחים באותה קלות שאני תוקע נאד. זאת פעילות כל-כך טבעית עבורם, להכות, להרביץ, לענות, להפוך נשים לשפחות מין וגברים לבשר-נא. באותה מידה עניין אותי הצד השני. איך אדם, שנעשה קורבן לזה, חי את זה".
וכיוון שהשאלה הזו עניינה אותו כנראה החליט רונאל לבדוק איך אפשר להוציא אותה אל הפועל בחיים האמיתיים, על אנשים בשר ודם, לא רק בסיפור של סרט דוקומנטרי. אבל באותה הזדמנות הוא גם בדק איך אפשר לעשות מזה כסף, הרבה כסף, שתמיד היה מטרה חשובה בחייו.
רק אלמנט אחד חסר בשיטה ששיכללה נשמתו המיוסרת של הפרקליט הזה שהדיח אנשים שראו בו חבר ונתנו בו את אמונם. על-פי הפרסומים בתקשורת על מעלליו, צעד פישר בנתיב האסור רק כדי לשים יד על הרבה מאוד כספי שוחד. הוא הציע ל"גיבורים" שנפלו ברשת שטמן להם, הצעה שכנראה לא יכלו לסרב לה. והם כנראה לא סירבו. אבל לא ברור מדוע הוא לא צעד צעד אחד קדימה ופיתח את השיטה המקובלת על המאפיה הסיציליאנית כפי שראינו בסרט "הסנדק". למשל: לתחום של מחיקת אנשים מספר החיים למטרת חיסול חשבונות, או כדי לזכות בפיצוי על הכבוד שנפגע. יכול להיות שהסיבה היא שבעיני הצייד הרבה יותר מענג ללכוד את הטרף בעודו חי ומפרפר ולנעוץ בו שיניים קטלניות מאשר לראות אותו מת.
פרס לאלון חסן
בכל הסיפור התמוה הזה, שאין לדעת עד לאיזה פינות של שחיתות ואופל הוא עשוי להגיע, ראוי להעניק פרס על אומץ לב ותחכום ערמומי ל
אלון חסן, האיש שבשלב מסוים תואר בתקשורת כאיש החזק והרע של נמל אשדוד. לאלון מגיע עיטור על-כך שלא היה מוכן להיות שבוי בידיו המפתות והמדיחות של רונאל פישר והחליט להציב לו מלכודת, לצלם אותו בשעת מעשה אסור ולמסור את החומר עם ההוכחות למשטרה.
בסופו של דבר אולי דווקא פישר ילמד את הלקח הראוי, וכאשר יגיע המועד שבו ייאלץ לתת את הדין על מעשיו יתחיל לשנן לעצמו את הפסוק מתהלים: "בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ, וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל. יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְעַל קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד". פירוש רש"י: הרשע חפר בור כדי ללכוד בו אנשים תמימי דרך, ובסופו של דבר נפל לתוכו בעצמו.
