א. הם מכים לא רק אתיופים המשטרע המופלאה של דנינו הופתעה לדעת, ששניים מאנשיה צולמו על חם כשהם מכים חייל אתיופי. המפכ"ל הפטיר, שיפטר שאת המכים - כפוף לשימוע - כלומר, מריחה.
זו מדינה דמוקרטית, ואלימות השוטרים - כך למדתי מניסיוני האישי - מופנית כלפי כולם; ואין מי שמרסן את הבריונים.
ב. רמאים נגמרה החגיגה, ואפשר להוריד מסכות.
זוהיר בהלול - תועמלן ערבי ידוע ומנוסה, המכיר היטב את נפש בהמתו - עורר זעם
כשאמר את האמת - "העבודה אינה מפלגה ציונית". בהלול אינו הלא-ציוני הבוטה היחיד בחבורה, המתכנה "
המחנה הציוני".
מעניין מה אומר על כך החוק בדבר אמת בפרסום.
ג. האנוסים ואנחנו אומרים, שיש בעולם כמה מיליונים של צאצאי אנוסים, שהם מזרע ישראל - כלומר, הם יהודים חלקית. חלקם - כמו 300 צאצאי האנוסים מאל-סלוודור -
חוזרים בגלוי לשורשיהם. אחרים עדיין חוששים להזדהות עם עמנו ועם דתנו.
נקווה, שהרבנות הראשית תדע להתמודד עם רצונם לחזור לעמנו, כי הם החלוץ, שיכול לפתוח את השער להצטרפות צאצאי אנוסים, שנמצאים כמעט בכל מקום בעולם, לעמנו.
ד. מטאורולוג א', ידידי, שלח לי סיפור קצר, שכנראה מופץ ברחבי המרשתת:
פעם היה מלך שרצה לדוג.
הוא קרא לחזאי של הארמון, וביקש ממנו את תחזית מזג-האוויר לשעות הקרובות. זה הבטיח לו, שאין בימים הקרובים סיכוי לגשם.
יצא המלך לדוג. ובדרך פגש איכר על חמורו, וכשראה את המלך, אמר האיכר: "הוד מלכותך, מוטב שתחזור לארמון, כי עוד מעט יירד כאן הרבה גשם".
המלך, שהיה מנומס ומתחשב, השיב: "אני מחזיק בארמון מטאורולוג בשכר מאוד גבוה, והוא נתן לי תחזית אחרת. אני סומך עליו, ואמשיך בדרכי".
המלך נתן אות, והשיירה יצאה לדרכה; ואז ירד מהשמים גשם זלעפות.
המלך והמלכה נרטבו עד לשד עצמותיהם, וכל הפמליה צחקקה בראותם במצב מביש שכזה.
עצבני, חזר המלך לארמון, ופיטר מיד את החזאי. לאחר מכן זימן את האיכר, והציע לו להיות חזאי המלכות.
האיכר אמר, "אדוני המלך, אני לא יודע כלום על חיזוי. מה שאני יודע שאוב מהחמור שלי: אם אני רואה שהאוזניים של החמור שלי נפולות, זה אומר בוודאות שירד גשם".
המלך החליט לשכור את החמור.
וכך החל המנהג לשכור חמורים לעבודה בשירות השלטון, והם כובשים את העמדות הבכירות ביותר בשכר הגבוה ביותר בכל ממשלה.
ה. שמחה לאיד קשה לדכא את השמחה לאידו של אד מילבאנד, מנהיג מפלגת הליבור בבריטניה - יהודי עוכר ישראל - שהובס בבחירות הכלליות בבריטניה.
מיליבאנד, ניג קלג, מנהיג המפלגה הליברל-דמוקרטית, ונייג'ל פרג', מנהיג המפלגה הימין UKIP, התפטרו מתפקידיהם בעקבות הניצחון הסוחף של השמרנים בבחירות.
אף פעם לא שבענו נחת מהליבור הבריטי - עוד בימי המדינה בדרך - ותחת הנהגתו של מיליבאנד יחס המפלגה לישראל החריף.
