ג'רמי שרון פירסם מאמר על המאמצים למחוק את היהודים מההיסטוריה של ירושלים ב"גארדיין" הלונדוני ב-2009 בעקבות המהומות האחרונות שיזמה התנועה האיסלאמית הערבית-ישראלית, בראשות ראאד סלאח. דבריו אקטואליים גם היום.
ואלה עיקרי דבריו:
המאמץ למחוק את היהודים מההיסטוריה של ירושלים עומד מאחורי המהומות האחרונות בהר-הבית. לדעת שרון זה חלק ממערכה שיטתית להציג את היהודים כאורחים לא קרואים.
הר-הבית או אל-חראם אל-שריף לגבי המוסלמים, הוא אחד המקומות הרגישים ביותר מבחינה דתית בעולם. לכן, המהומות היזומות חדשים לבקרים הן בעלות פוטנציאל מסוכן.
ויש חשיבות רבה להביא להורדת המתח סביב הר-הבית למינימום האפשרי. אבל, אנשי דת ערבים- ישראלים, פוליטיקאים פלשתינים וממשלות זרות מלבים את האש סביב הר-הבית והמצב נעשה נפיץ.
התנועה האיסלאמית בישראל מפיצה שמועות שקבוצות יהודיות זוממות לחלל את המקום הקדוש ולסכן את מסגד אל-אקצה ואף אירגנה אוטובוסים כדי להביא מוסלמים להר-הבית כדי למחות על הסכנה.
ראאד סלאח, ראש התנועה האיסלאמית, סניף צפון, הוא הפרובוקטור העיקרי והוא מכריז: "אנו נשחרר את אל-אקצה בדם ואש". הוא טוען שישראל זוממת להקים בית כנסת במקום אל-אקצה. ראש הממשלה הפלשתיני, סאלאם פיאד אמר בפגישה עם שגרירים שהמרידות הם תוצאה של "התנפלות של
מתנחלים דתיים קיצוניים על מתחם הר-הבית". שר החוץ הסורי תרם אף הוא את תרומתו להגברת הלהבות וטען " אנו מאמינים שפלישת כוחות הביטחון הישראלים לאל-אקצה היא חלק מתוכנית ישראלית ליהד את ירושלים ולהרוס את המסגד".
מעבר להצהרות אלה, לא הובאו כל ראיות שישראל, אכן, זוממת, להרוס את מסגד אל-אקצה. האשמות חסרות כל בסיס לגבי אחד האתרים הדתיים הרגישים ביותר בעולם זוהי התנהגות חסרת אחריות. ההסתה הזאת הורסת את מעט האמון האפשרי בין ישראלים לפלשתינים ומציתה את הלהבות בעולם הערבי והמוסלמי ומסכלת כל סיכוי לדו-קיום באזור. טיפוח המיתוס של תוכנית יהודית לפגוע במקום קדוש למוסלמים מסכלת כל סיכוי לנורמליזציה בין ישראל ושכניה הערבים- מוסלמים.
מטרת ההסתה היא ליצור ליהודים הרוצים לבקר או להתפלל בהר-הבית דימוי של פרובוקטורים השואפים לחלל או לטמא את המקום, תוך שלילת קשר כלשהו בין העם היהודי והר-הבית. למעשה, ממשלת ישראל אוסרת על יהודים להתפלל בהר-הבית כוויתור לדרישת הוואקף המוסלמי האחראי להר-הבית.
אבל, מטרת ההסתה איננה רק למנוע מיהודים להתפלל על הר-הבית. יש מאמץ מכוון לשכתב את ההיסטוריה ולנתק כל קשר בין העם היהודי להר-הבית, תוך התעלמות מהמימצאים הארכיאולוגיים המוכיחים את קיומו של בית המקדש. (בית המקדש הראשון נהרס ב-587 לפנה"ס ע"י האימפריאליזם הבבלי ובית המקדש השני נהרס ב-70 לס' ע"י האימפאיליזם הרומי). הסירוב להכיר בקשר של העם היהודי להר-הבית הוא סימפטומטי לבעיה שהיא לב הקונפליקט הפוליטי. הפלשתינים מעולם לא השלימו עם עובדת הקשר ההיסטורי העמוק של היהודים לארץ ישראל ורואים בהם פולשים זרים .
לדעת שרון אין סיכוי לפתרון הסכסוך כל עוד הפלשתינים והמוסלמים מסרבים להכיר בקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ. אם הפלשתינים מסרבים להכיר ברגשות העמוקים של היהודים למולדתם ההיסטורית, הרי מדינה יהודית, בגבולות כלשהם, לעולם לא תהיה לגיטימית בעיניהם ותהיה מועמדת לחיסול. גישה כזאת היא מכשול עצום לסיכויי השלום בין שני העמים.
פרופ' משה שרון התייחס במאמרו "ערי ארץ ישראל תחת שלטון האיסלאם" לנושא קדושת ירושלים לאיסלאם. הכליף עבד אלמלכ הקים ב-691 לס' את כיפת הסלע על האתר בו עמד בעבר בית המקדש היהודי. זה היה המקום בו התרחשה, על-פי המסורת עקדת יצחק. כמו-כן, על-פי המסורת היהודית הייתה במקום בו הוקמה כיפת הסלע אבן השתייה שהיא טבורו של העולם. פרופ' שרון כתב ש"היא לא נבנתה כמסגד אלא אלא כמונומנט, שמטרתו להדגיש את תפישת המאמינים באשר למהותה של ירושלים במסגרת תורת הישע". בנייתו נועדה להעביר את הדגש מירושלים כמקום קדוש ליהדות ולנצרות לדגש על ירושלים כמקום קדוש לאיסלאם. עיקרי האמונה של האיסלאם נכתבו על פס ארוך מעל הקשתות המרכזיות המקיפות את שורת העמודים הנושאים את הכיפה. שרון קבע שמלבד עיקרי האמונה אין שום זכר לקשר ישיר של מוחמד לירושלים ואין איזכור של הפסוק בקוראן המדבר על נסיעת לילה של עבד אלוהים ממסגד אחד למסגד מרוחק. על פסוק זה התבססו בדורות מאוחרים כדי לטעון שנסיעת הלילה הייתה ממכה לירושלים. מסגד אל-אקצה הוקם ב-679 והיה בנוי תחילה מעץ. רק מאוחר יותר הוא נבנה מאבן. הוא נהרס ונבנה מספר פעמים.
הגורם להקמת כיפת הסלע היה שמכה לא הייתה בשליטת בית אומייה והשליט האומיי עבד אלמלכ היה זקוק למקום קדוש לאיסלאם בתחומי שלטונו. כשנתיים לאחר סיום הבנייה של כיפת הסלע הצליחו האומיים לכבוש את מכה. שרון הוסיף שהכעבה נהרסה ונבנתה מחדש כמקדש מוסלמי, אבל השליט האומיי הורה למאמיניו לכוון את תפילותיהם לירושלים ולא למכה, ואת ההוראה ייחס למוחמד. מאז, השליטים הערביים עשו מאמץ מכוון ל"תת גוון מוסלמי לכל המסורות היהודיות והנוצריות" על ירושלים על-מנת לתת עומק היסטורי לאופיה המוסלמי ע"י הצגת נביאי המקרא וישו כנביאים מוסלמים ולעודד מוסלמים לבוא ולהתיישב בה כדי לשנות את אופיה הנוצרי ע"י יצירת רוב מוסלמי בעיר. מעניין לציין שהערבים המשיכו לקרוא לירושלים איליה (איליה קפיטולינה היה השם שנתן הקיסר אדריאנוס לירושלים על-מנת למחוק את אופיה היהודי) ואח"כ החליפו את שמה ל"בית אלמקדס" (בית המקדש). מאוחר יותר הוענק לה השם אל-קודס. שרון הביא את עדותו של ההיסטוריון הערבי אל-מקדסי שכתב בשלהי המאה ה- 10 שהמאמצים למשוך מוסלמים להתיישב בירושלים לא עלו יפה.
ג'רמי שרון הוא בעל תואר שני מביה"ס לכלכלה בלונדון לתולדות היחסים הבינלאומיים והוא חוקר וסופר. את שירותו הצבאי עשה ביחידת דובר צה"ל.
