|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
האמירה של שרת התרבות כאילו מענקי תרבות הם עניין פוליטי היא אמירה תמוהה ומוזרה - למענקי תרבות יש פן מרכזי אחד - הפן הגאוגרפי
|
הצגה יכולה להיות עם מסר פוליטי ימני, יכולה להיות עם מסר פוליטי שמאלי, יכולה להיות ללא מסר פוליטי כלל.
ומשרד התרבות איננו הקומיסר של התכנים, איננו הצנזור המחליט מה יעלה על הבמה ומה לא, ההחלטה על תכני הצגות היא עניין:
1) לצופים, קוני הכרטיסים אשר מצביעים ברגליים
2) במקרים קיצוניים, לחוק
כלי העידוד והתמיכה של הממשלה בתרבות, לא אמורים להשפיע על תכני ההצגות והמופעים. אנו מדינה דמוקרטית עם חופש ביטוי.
מן העבר השני נשאלת השאלה מדוע הציבור נדרש לממן תרבות הנוצרת בלב המדינה, ביישובים עשירים ומבוססים, בהם צריכת התרבות היא גבוהה.
על-פי צבעים
הציבור אמור לסייע במימון לחלשים, לחולים, למוגבלים, מה פתאום לסייע לתרבות בצנטרום של הפיילה של המדינה? כי הרי במרכז המדינה יש קוני כרטיסים לרוב, ואם אין די כסף, אנא יקצצו במשכורות השחקנים, בעיקר הבכירים שבהם, או יעמידו תכנים איכותיים יותר על-מנת למשוך יותר צופים.
לו הציבור הרחב היה מבקש לממן על-פי צבעים פוליטיים, ניתן היה להבין זאת, כל אחד מאתנו הרואה איך גרבוז למשל מזלזל בחלק מהעם שואל עצמו האם את זה אני צריך לממן? האם את הביצה התל אביבית היוצרת את הדעות החלולות האלה אני צריך לממן? האם זלזול ברוב הציבור הוא תרבות, או תת תרבות.? והאם אני צריך לממן את ענת וקסמן, ואת יהושוע סובול, ואחרים, והתשובה לשאלות האלה היא לא תשובה פוליטית היא תשובה ג"ג החברה האלה הם תושבי ביצת תל אביב, הם השמינו וכעת בועטים, ואין כל בעיה עם ההשמנה הזו כל עוד היא ממומנת מכיסם.
על מדינת ישראל לחדול מכל תמיכה בתרבות הנמכרת לציבור (בניגוד לתרבות הניתנת לו חינם) - בערים הגדולות, התמיכה הזו היא מקור מימון לשומן מזיק ותו לא, ומאחר שיש לנו רק קופה אחת, התמיכה הזו באה על חשבון נתמכים אמיתיים חלשים, חולים, נכים.
|
| תאריך:
|
14/06/2015
|
|
|
עודכן:
|
14/06/2015
|
|
אפרים הלפרין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
תרבות פלצנית
|
14/06/15 14:32
|
|
|
|
|
|
ה.א
|
14/06/15 16:30
|
|
|
|
2
|
|
מה שכתבת,
|
14/06/15 19:15
|
|
הטלוויזיה והעיתונות הכתובה נותנת במה לרוצחים, אנסים, פדופילים ומי לא, מתוך כוונה להעלאת הרייטינג שלהם. כך פתחה אילנה דיין את תוכניתה החשובה עובדה בפני האנס מלשכת הרמטכ"ל וכפי הנראה הזכות המפוקפקת הזו עמדה לו עקב היותו מאבטח בלשכת הרמטכ"ל.
|
|
|
|
|
מישהו שאל אותי מדוע אני מרבה לקרוא ספרים אם השתוקקתי בנעורי להיות שחקן כדור-סל. הספרים נערמים כמו כרטיסי ביקור על השולחנות בבית, מפוזרים על הספה וסביב למיטה. לא את כולם קראתי, כמובן. חלקם התיישנו כמו חברים טובים שהיו לי, ביניהם, המינגווי שתמיד רצה להסתכן מעל לרמה שלי, קפקא שהיה שתקן כפייתי והתגובות המתומצתות שלו היו תרכיז שעליו בניתי במשך השנים בית חרושת גדול שצרך מים כבדים שזרמו בצנרת קלילה של 'בלשים' לתמהיל הוגן, לא תוסס מדי. את הפעמון של סילביה רבים מנסים להסיר מעל ראשיהם אבל לשבור אותו אי-אפשר. בתוכו, למרבה הצער, נוצר וואקום. אני משתמש בו לצלילה לעומק הדברים והוא מכיל את האוויר עם החמצן החיוני לשריפה טובה. החוויה של קריאת ספר טוב היא כמו קליעה מוצלחת לסל, אם אתם מבינים את הכוונה...
|
|
|
|
|
בשגרה היומיומית בה אנו מצויים ומתנהלים, קשה לבור מוץ מתבן ולהביט אל המציאות נכוחה. הרוטינה הפוליטית המתנהלת בין רטוריקה לבין פופוליזם זול, בין מאבקים על שררה לבין ציניות פטריוטית, מזוהמת ומלאת פאתוס לכאורה אך ריקה מכל תוכן ממשי, ישנן הבלחות המעוררות תקווה, נוסקות אל-על אל מעבר להיום ומנסות להביט אל המחר של כולנו. "כנס הרצליה על מאזן החוסן והביטחון הלאומי" מהווה הזדמנות מצוינת להביט אל עומק הבעיות בתחום הביטחון הלאומי במובניו הרבים.
|
|
|
|
|
יש בארץ "אנשי תרבות", שחקני תיאטרון, ולעתים תיאטראות שלמים, אשר בוחרים להחרים אזורים מסוימים בארץ ואת תושביהם, מסיבות פוליטיות ו/או גזעניות/אנטישמיות. אבל, אותם "אנשי תרבות" מתנשאים, רואים את עצמם כליברלים, שוחרי "שלום" ו"זכויות האדם", והכל מן השפה ולחוץ. ועדיין, הם מצפים שהמדינה תממן את פעילותם ה"תרבותית" נגדה במסגרת הבלבול שהם זורעים בין חופש הביטוי לבין חופש השיסוי.
|
|
|
|
|
המאמר מוקדש גם להנהגה האירנית הכופרת בזיקה ההיסטורית של היהודים לארץ וקורא לחיסולה של מדינת היהודים, בצירוף קריאה לאירופה להחזיר אליה את היהודים. מנהיגי אירן נקראים לקרוא את הפרק בהיסטוריה הפרסית שהם מתכחשים לקיומו, וללמוד מהמלך כורש פרק בהתייחסות לעמים אחרים ולזכויותיהם.
|
|
|
|
|
