קראתי את פנייתו של
רני רהב לאומנים בבקשה "לכבוש את היצר", זו באמת הייתה בקשה במקומה לו היצר היה כושל אחת לדור או אחת ליובל, אבל אין מדובר ביצר טוב או רע מדובר בדרך חיים הטבועה עמוק עמוק בביצה התל אביבית.
וקוטלר, בלי כחל וסרק מדבר על אמת, על מלחמת תרבות, מלחמת תרבות של לבנים מול כאלה שאינם לבנים, של אירופה מול צפון אפריקה, של חרדים אוכלי חזיר לבין חרדים אוכלי כשר או הכשר בד"ץ, בין תושבי המרכז לתושבי הפריפריה, בין תומכי ישראל במאבק לבין תומכי אויבינו המרים, ומבחינה כמותית על-פי תוצאות הבחירות, התרבות של קוטלר, של יחימוביץ', של הרצוג מפסידה לתרבות של ביבי נתניהו, של בנט, ושל
זאב רווח, ואני אישית מקווה ומייחל שכך זה ימשיך.
והשאלה שלי היכן עומד רני רהב, האם הוא בצד של יחימוביץ', קוטלר, הרצוג, או מן העבר השני, כי במלחמה כמו במלחמה, יש בלתי מעורבים שלא שמים ידם בקלחת, אך ידם בקלחת, הם מעורבים והם חייבים מוסרית וציבורית לקבוע עמדה.
עמדתם של חיימוביץ' והרצוג ברורה, מס השפתיים הצבוע שלהם בבקרם מילה אחת או אחרת של אמן זה או אחר התברר להם בבחירות האחרונות כאינטרס פוליטי, הם מבינים שבמו ידם הם הורסים את הסיכוי שלהם לחזור לשלטון ובאופורטוניזם כמו באופורטוניזם, האופורטוניזם הוא זה שקובע את המדיניות.
רני רהב איננו פוליטיקאי, הוא לא זקוק לליקוקים הצבועים האלה, במלחמה כמו במלחמה, הוא אינו רשאי מוסרית לדלג בין היחידות הלוחמות של הצדדים פן ייחשב ובצדק על-ידי שני הצדדים משני צידי הבריקדות לאדם חסר עמדה, חסר חוט שדרה, אשר כל אשר מעניין אותו זה למצוא חן בעיני כולם.
רני רהב איננו כזה, רני רהב הוא אדם חכם, איש עסקים מאוד מוצלח, ואני מאמין בכל לבי שהוא פשוט לא רואה את חומרת הבעיה, הוא חושב שמדובר באיזו קטטה קטנה בין ילדים בגן אשר המבוגר האחראי, הגננת, יכולה לפתור באמצעות פתגמים על כיבוש היצר, זה אולי היה מתאים לפני 20 או 30 שנה,כעת אליבא דביצה של תל אביב אנחנו במלחמה, מלחמת תרבות, ואת הניצוצות רואים ושומעים עד כאן.
רני רהב כותב לנו שהוא יושב בהנהלות של מוסדות תרבות רבים, תיאטראות, מוזאונים ומה לא, הוא אומר לנו בפועל שהוא חלק בלתי נפרד לכאורה מאותה ביצה תל אביבית, ובהיותו חלק בלתי נפרד לכאורה, הכיצד יכול הוא לחשוב לרגע שמן העבר השני מישהו יכול להאמין לתום כוונותיו? מי שיושב במפקדות של צד א' במלחמת התרבות הזו, לא יכול לשמש בשום פנים ואופן כשליחם וכנושא דברם של הלוחמים מן העבר השני, אלא אם הוא גייס חמישי שלהם, ורני רהב אינו גיס ואינו חמישי, רני רהב רואה עולם שלם שחלם עליו, ועזר להקמתו, עולם התרבות של ישראל, הולך ונמוג תחת ענן ענק ושחור של אינטרסים זרים, והוא חושב לטעמי בתמימות אין קץ שהגננת תעזור כאן.
עודד קוטלר אמר אמש בטלוויזיה כי יש כאן מלחמת תרבות, אני מסכים אתו, לי גם ברור מי מלבה את הקרבות והלהבות. רני רהב קרא אתמול לקוטלר וחבריו "לכבוש את היצר" להבנתי הוא קרא לו לסתום כבר את הפה שלהם (חופש ביטוי?). באיזה צד של המלחמה נמצא קוטלר כולנו יודעים, והשאלה שלי היא באיזה צד של המלחמה נמצא רני רהב.
וכל עוד רני רהב ממשיך לשבת במפקדות צד א' במלחמת התרבות הזו, ברור לי איזה עמדות הוא מייצג, ברור לי לפחות איזה עמדות הוא ייצג מכאן ולהבא, אחרי שיקרא את האמור לעיל, ימשיך לשבת בהנהלות של צד א' למלחמת התרבות, וימשיך במקביל להטיף ל"כיבוש היצר" (כלומר להבנתי – לסתימת הפה).
