תנו לחיות

תרבות הסמוך

דומה כי מאז אסון ורסאי, ושרשרת אסונות קטלניים אחרים, דוגמת קריסת גשר המכבייה - דרך קריסת הבמה בהר הרצל - ועד נפילת המבנה במועדון ספורט ובמועדון הפורום בבאר שבע, לא נלמד דבר והלקחים עדיין לא הופקו דיים. לאחרונה מצטרף לרשימה הלא מכובדת הזאת גם אולם אירועים ביבנה, שמערכת התאורה בו קרסה וגרמה לנפגעים בנפש.

עם כל הכבוד, נראה שלמרות כל האסונות, תרבות הסמוֹך הישראלית הטיפוסית כל כך, כמו גם התחושה ש'לי זה לא יקרה', עדיין כאן והן שולטות ברמה בקרב הציבור הרחב. נגזרת נוספת היא התנערות מאחריות של כל הגורמים המעורבים באסון: העירייה, משרדי הבינוי ותמ"ת (לאישור תקנים מתאימים), הבעלים, הקבלנים, המהנדסים ועוד, כשכל אחד משליך את הכדור למגרשו של השני. מכירים?

רק ענישה כבדה - עונשי מאסר, ובכלל זה הטלת קנסות כספיים כבדים, כמו גם שלילת רשיון לצמיתות (כידוע הישראלי לומד דרך הפגיעה בכיס) - ירתיעו אחרים מגרימת אסונות מבניים, תוך נטילת אחריות אישית מלאה. ובא לציון גואל.

בעל אלים? - תתלוננו

במשפחתה של רחל אמזלג ז"ל, שנרצחה על-ידי בעלה לשעבר, ציינו כי למרות סימני האלימות שגילה האיש לאחרונה, הם ניסו לקרבו בדרכי שלום, מבלי להתלונן נגדו במשטרה.

למרבה הצער הם לא לבד. למרות העלייה במספר התלונות במשטרה, עדיין נשים רבות מנסות להתפשר ונמנעות מלהתלונן נגד בעלים אלימים, ולא אחת זה נגמר ברצח.

הגיעה השעה להבין שאלימות היא קו אדום, ששימוש בה חייב להדליק תמרור אזהרה להגשת תלונה מיידית במשטרה ללא פשרות. בעל אלים יש לעצור מבלי לשחררו, כל עוד יש חשש למסוּכנוּתו. המציאות מוכיחה כי בעלים אלימים ששוחררו ממאסר, אף כי הורחקו מהבית, לא פעם רצחו בסופו של דבר את נשותיהם וילדיהם. וכבר אמרו חז"ל, כי מי שמרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים.

להכות בכיס

כאילו לא די באובדן חיים ממחלות, בצבא, בתאונות קטלניות, או ברצח על-רקע פלילי ולאומני, שנוספה עלינו מכה חדשה - מוות של פעוטות שנשכחו ברכב.

דומה שהעובדה המדאיגה היא, הקלוּת הבלתי נסבלת, שֶבָּה אפשר לשכוח תינוקות ברכב (אולי יותר מפלאפונים), ושזקוקים לאמצעים טכניים לתזכורת על קיומם במושב האחורי.

בעקבות ריבוי מקרים אלה בשנים האחרונות, נשאלת השאלה מדוע אין מחוקקים חוק המחייב הפעלת זמזם, או אמצעי אחר, מכני או אלקטרוני, שימנע את הישנותם ואת סיומם הטראגי באסון, חלילה, והטלת קנס כבד במקרה של הפרת החוק? דומה שאחרי חגורת הבטיחות הגיעה השעה להעביר חוק זה, למען שלום הפעוטות ברכב.

יש לקוות שאם ההיגיון והאחריות האישית - ובעיקר האינסטינקט ההורי - אינם פועלים במקרים אלה, הרי שאכיפת החוק והחור בכיס יפעלו את פעולתם. ובא לנוסעים הרכים גואל.

לתשומת לב המחוקקים בכנסת.

פסוקו

מונופול הגז והבעלים: יש תשובה?

פרס נובל?

החַ"כּ הטרי של הבית היהודי: סוגר מַגָּל?

המתמודד הרפובליקני החדש במרוץ לנשיאות ארה"ב: תפס טראמפ?

ברק אובמה: קפה הֵל?

הרב של 'אגד': רב קו?

אסון תֶּבַע - רות דויד מציגה המשולש: רות-פישר- מלכא

עד המדינה: מלכא ליום אחד?

הקול הכפול וגניבת המוח של חַ"כ לשעבר, יחיאל חזן (האב של): הקול בראש?

איך שכדור מסתובב: בוגרי בי"ס כדורי קיבלו תעודת גמר אחרי 50
שנה: יוֹבֵל המבולבל?

יפו בטראנס במאפייה המיתולוגית: (א)בּוּל-אפיה

בעקבות דוּח צוק איתן: שאבעס שלום?

בקטנה

ממשלת ביבי מציגה: הטרבלמייקרים - מאורן (חזן) עד (מייקל) אורן

ג'ודי יקרה, מבית היוצר של קפה אובמה: סוף ציוץ במחשבה תחילה

שֵם לחיים - להיות בשמחה: גיל, אַל דֶּמַע!