ההתאבדות של תנ"צ
אפרים ברכה, הייתה מעשה אישי-פרטי ולא לנו, החיים, לשפוט מי אשם במוות הזה. אבל דבר אחד צריך להיות ברור: מותו הטראגי של ברכה הוא כישלון של צמרת המשטרה והמפכ"ל בטיפול בבעיות הקיומיות החמורות שנוצרו בעולמו האישי של החוקר הבכיר. שהרי אחת משתיים: אם היה יסוד כלשהו להאשמות שנתלו בברכה, הייתה צמרת המשטרה חייבת להשעות אותו עד שתצא האמת לאור ולתבוע מפרקליטות המדינה לרדת לשורש הסיפור, כדי למנוע מברכה עינוי מיותר. ואילו אם הייתה המשטרה משוכנעת שאין יסוד לפרסומים השליליים, היא הייתה חייבת לספק לברכה הגנה בשני תחומים: פסיכולוגי ותקשורתי.
למרבה הצער, שני הדברים האלה לא נעשו. למפכ"ל
יוחנן דנינו לא היה זמן לעסוק בבעיות אישיות מהותיות של אחד מקציניו הבכירים. הוא היה עסוק עד מעל הראש בארגון מסיבת פאר לכבוד עצמו, בעלות של מאות אלפי שקלים מכספי הציבור, כולל בהפקת ספר מגוחך בשם "אבא שלי מפכ"ל", שיש בו אלמנטים של עבודת אלילים.
גם הפרקליטות יכולה הייתה למנוע חלק משמעותי מסבלו של ברכה אילו טיפלה במהירות בבירור האשמות שתלו בו. אבל גם לפרקליטות לא היה זמן למצוקתו של ברכה כיוון שהייתה מוטרדת בשאלה איך לנהוג בכל קציני המשטרה הבכירים שהואשמו בהטרדה מינית, במכירת מידע לעבריינים והעיקר - מה לעשות עם החוטא והמחטיא
רונאל פישר שזרע פורענות פלילית בקרב בכירי המשטרה.
דבר נוסף שתהיה הפרקליטות חייבת לעשות בעקבות ההתאבדות, הוא להפסיק להתייחס אל הרב
יאשיהו פינטו בכפפות של משי ולמצות עימו את הדין על כל מעלליו, ולא להציע לו נתיב הימלטות בכותרת "עד מדינה", לבל ייצא החוטא נשכר. במקביל חייבת הפרקליטות לברר עד תום מי היו כל אלה שסייעו בידי הרב פינטו להוציא לשוק התקשורת סיפורים על ברכה - כוזבים, דיבתיים או אמיתיים - והאם ומה היה היקף התשלומים שהעמיד הרב לטובת הפצתם.
בגלל המשבר עם הרב פינטו? קיימות סיבות שונות ומשונות שבגללן מגיע אדם למסקנה שטוב מותו מחייו והוא נשבר נפשית ומחליט להתאבד, מתוך תקווה שלאחר שישים קץ לקיומו הפיזי שוב לא תייסר את חייו עד בלי די הסיבה שבגללה החליט להציב סוף פסוק על קיומו. לפעמים יכולה ההחלטה להיות החשש הכבד והבושה הנוראה שאם ייחשפו מעשיו הנלוזים, אם היו כאלה, יתגלו פניו האמיתיות ותתרסק לרסיסים התדמית החיובית שטיפח לעצמו כל חייו; לעתים הגורם יכול להיות הכורח לעמוד בפני חקירה משטרתית והליכים משפטיים שיגלו לציבור את האמת על מעלליו הפליליים והוא יוקע אל עמוד הקלון הציבורי ואולי ייאלץ לבלות בכלא את יתרת חייו.
במקרה הטראגי של ברכה, יכול להיות שהגורם האמיתי הוא המשבר האישי שחווה במערכת יחסיו עם העבריין המורשע יאשיהו פינטו. אסור לשכוח כי במשך שנים היה ברכה, אדם דתי בעצמו, מחסידיו הבולטים של הרב פינטו, אבל כשנדרש להכריע בין נאמנותו האישית לרב לבין השמירה על החוק, בחר ברכה באופציה השנייה - החלטה שהייתה כרוכה באומץ לב.
על עוצמת האמוציות השליליות שהייתה קיימת בין ברכה לפינטו אחרי שברכה דיווח לממונים עליו שהרב פינטו הציע לו שוחד, מעיד התמליל המשטרתי הבא:
-
הרב יאשיהו פינטו (בצעקות רמות לעבר ברכה): "אני נשבע בספר תורה שנתתי לך 60 אלף דולר".
תנ"צ אפרים ברכה (בצעקה רמה): "שקר!"
פינטו: "שקרן, רמאי נוכל... אני נשבע בקב"ה".
הרב פינטו: "אני נשבע שנתתי לך 60 אלף דולר".
ברכה: "ולו שקל אחד. אף פעם לא קיבלתי מעטפות מהרב".
הרב פינטו: "אני נודר, אני נודר".
ברכה: "אתה נתת לי כסף?"
הרב פינטו: "נתתי לך כסף".
ברכה: "אתה לא מסוגל להיות רב, לא מסוגל להיות רב".
הרב פינטו: "אתה שקרן ורמאי, נתתי לך ופחדת שאנשים שמעו על זה".
ברכה: "מי שמע? לא יכולים לשמוע, כי זה לא קיים". העימות הגיע לסיומו ואז הוסיף ברכה: "עשיתי לך כבוד כרב, חבל לך על הזמן".
הרב פינטו: "אני עשיתי לך כבוד".
ברכה: "הערכה. חבל לך על הזמן".
הרב פינטו: "אתה מדבר על הערכה? תראה מה עשית?"
ברכה: "אתה עשית לעצמך".
הרב פינטו: "אני נשבע שלקחת כסף... תישבע בילדים שלך!"
ברכה התפרץ: "אם נתת לי שקל, אני אומר, שקל, כן? אני שם את ראשי תחת גרדום ומוריד אותו... ומתאבד".
הרב פינטו: "לך תעשה את זה".
ברכה: "תתבייש".
בסופו של דבר הורשע פינטו על-פי הודאתו במתן שוחד ונגזרו עליו שנת מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי וקנס של מיליון שקלים. כנראה שבעקבות הרשעתו החליט פינטו שכל הרע קרה לו בגלל ברכה ולכן צריך להעניש אותו. פינטו השכיח מעצמו עובדה פשוטה: הוא - ולא ברכה - היה זה שהורשע במתן שוחד. זו אף זו: ברכה לא הואשם בעבירה כלשהי ולא הורשע בדבר.
תעלומה בלא פתרון?! כך או כך, כיוון שרק תנ"צ אפרים ברכה ידע מה באמת הסיבה שהובילה אותו אל קיצו הטראגי, יכול להיות שניאלץ להיוותר עם תעלומה ללא פתרון. כיום, אחרי ההתאבדות, קשה לדעת אם להצעתו המרושעת של הרב פינטו לברכה שילך להתאבד, הייתה השפעה כלשהי על מעשיו. רק חקירה משטרתית מקיפה של כל המעורבים בפרשה העגומה הזו, על כל היבטיה, יכולה לחשוף בפני הציבור את הרשימה המלאה של כל אלה ששיתפו פעולה עם הרב ושבחשו בקלחת לטובתם האישית.
יהיו אשר יהיו תוצאות החקירה הנדרשת, טוב נעשה כולנו אם נפסיק לסמוך כעיוורים על אלה שהרבנות היא פרנסתם, אשר סוגדים לכסף, להרבה כסף, ומוכנים לעשות כל דבר כדי להרוויח עוד ועוד כסף, ובאותה הזדמנות מנסים לנצל כל פרצה כדי להפיל בפח את המאמינים ביכולותיהם המיוחדות, אם ייצא להם מכך רווח כספי.