ראש עיריית ירושלים,
ניר ברקת, כבר השתמש בחברה העירונית אריאל - שהוא משמש כיושב-ראש שלה - לשם עקיפת נהלי העירייה.
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, חשף זאת בדצמבר שעבר - אך מתברר שברקת, העירייה ואריאל צפצפו על הממצאים והחליטו להמשיך בדרכם.
הדוח של שפירא עסק במופע הפורמולה-1 שהתקיים בירושלים בשנת 2013 ביוזמתו של ברקת. הוא קבע, כי ברקת הוביל להתקשרויות בלתי תקינות של אריאל עם חברת עיצוב במה להפקת המופע. לכל אורך הפרויקט (שעלה 15 מיליון שקל) התגלו ליקויים חמורים, כולל תשלומים בלתי מוסברים וחריגות חוזרות ונשנות מחובת המכרזים.
בתחילת 2012 העלה ברקת את הרעיון שחברת אריאל תפיק מרוץ מכוניות בעיר. לאחר שהוברר, כי לא ניתן לקיים מרוץ במסלול המוצע, הוחלט להסתפק במופע ראווה. כבר במאי 2012 שימשו בפועל החברות עיצוב במה ובימות כמפיקות האירוע, אך רק בפברואר 2013 החלו העירייה ואריאל לפעול להסדרה פורמלית של ההתקשרות עם חברות אלו.
"משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את דרך פעולתן של העירייה ושל חברת אריאל בכל הנוגע להתקשרות בפועל עם חברת עיצוב במה. התקשרות זו נמשכה זמן רב, ללא בדיקת חלופות, ללא פרסום מכרז פומבי וללא חתימה על הסכמי התקשרות", נאמר בדוח.
הדוח קובע: "השתלשלות הפעולות וסדר קבלת ההחלטות בעירייה ובחברת אריאל מציגים תמונה קשה, המעלה חשש כבד לאי-קיום חובת המכרז ולהעדפה לא ראויה. על פניו נראה, כי עיצוב במה פעלה וקידמה את מיזם הפורמולה בירושלים בשיתוף עם העירייה, ולאחר שהתקשרויות אלה בוצעו ועמדו כעובדה מוגמרת, החלו בעירייה ובחברת אריאל לקדם את ההתקשרות שלהן עם חברות אלו באופן מוסדר".
משלא עלה בידי ועדת המכרזים של אריאל לאתר מומחה מתאים אשר יחווה דעתו באשר לשאלת היותן של חברות אלו בגדר "ספק יחיד" לצורך פטור ממכרז, פנתה החברה במרס 2013 ליועץ המשפטי שלה בבקשה למצוא פתרון משפטי אחר שיאפשר התקשרות עימן ללא מכרז. פתרון כזה נמצא בדרך של הקמת "מיזם משותף" להפקת האירוע.
שפירא אומר: "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את השימוש הפסול של עיריית ירושלים וחברת אריאל במתווה המיזם המשותף, שאין לו אחיזה בנורמות החוקיות החלות על מכרזי העירייה ועל אריאל. חמור לא פחות הוא אופן ההצגה של נתוני ההכנסות, היוצר מצג של חלוקה שוויונית אשר אינה מתקיימת בפועל".
ב"הקבלת פני רבו" של
ש"ס באפריל 2015 - כפי שהדברים מתוארים בפסק דינה של השופטת
שירלי רנר - חזרו חלק ניכר מאותם ליקויים, כאשר שוב עומדים ברקת ואריאל במרכז ההתנהלות הבלתי-תקינה. אריאל הפיקה אירוע לגביו נקבע שלא היה עירוני, ולמעשה שימשה צינור להעברת כספי ציבור בצורה בלתי שוויונית - הפעם לתנועת ש"ס ולאל המעיין. הפעם אפילו לא נעשה שימוש בכסות של "מיזם משותף"; העירייה פשוט החליטה להעביר את הכסף, בסכום הגבוה בשליש מזה שהייתה יכולה לתת אילו היה מדובר בפעילות משותפת לה ולש"ס.