|
תופעה שצריך למגר. הנכד של כהנא [צילום: באסל עווידאת, פלאש 90]
|
|
|
|
|
כאשר וירוס קטלני מתנחל בגופו של אדם ומאיים על קיומו, מוזעקים טובי הרופאים כדי להקדים רפואה למכה. הם אינם שואלים האם זה הוגן ודמוקרטי להשמיד את הנגיף. השאלה היחידה העומדת על הפרק היא: מהי הדרך הטובה והיעילה ביותר לחסל את הייצור מפיץ הרעל הארסי הזה, ואין מי שיבוא אליהם בטענות על כך שהם מבקשים לנצל את מומחיותם כדי למחוק את הנגע. בדרך דומה צריכה הדמוקרטיה המתגוננת לנהוג בתופעת מאיר אטינגר, נכדו של הרב מאיר כהנא, שמשנתו ההזויה פסוקה ולפיה למדינת ישראל יש המון 'חביות נפץ ונקודות תורפה' שאותן צריך להחריב בדם ואש. המטרה לטעמו היא לערער את יסודות המדינה עד למצב שבו היהודים יהיו מוכרחים להכריע אם הם חפצים במהפכה או בדיכוי מרד שלא יאפשר את קיומה של המדינה ולהקים במקומה מדינת הלכה.
אינני ממליץ להוציא גזר דין מוות על מאיר אטינגר דנן, אם אומנם היה מעורב בדרך כלשהי בייזום הרצח שבו הוצת למוות פעוט ערבי מהכפר דומא, אבל להעניש אותו בחומרה צריך אם הדמוקרטיה השברירית שלנו רוצה לשרוד. צריך למצוא לו עונש ייחודי ראוי, לבודד אותו בידוד גמור ולהעלים אותו מעל פני האדמה, כמו שנהגו בעבר גם במתוקנות שבמדינות: בידוד בכלא חשאי, ללא תקווה לחזור אי-פעם ולראות אור יום.
מדינת ישראל מכירה את שיטות ההעלמה והבידוד האלה וכבר ביצעה "תרגילים" מן הסוג הזה, שהידוע בהם היה פרשת מרדכי ואנונו שאילולי הפאשלה של שירותי הביטחון שלא איתרו את המידע שכתב מרגל האטום על כף ידו, אולי איש לא היה יודע שהוא נחטף והובא לישראל.
כדי למנוע את התפשטות הנגע הרוחני שנושא בנפשו הנכד, שגם יחסית לסבו נראה כי הוא יוצא דופן לרעה, הייתי ממליץ לרשויות הביטחון להטיל עליו את המגבלות המבודדות הבאות:
- איסור ביקורים של בני משפחה מכל סוג של קרבה.
- איסור מפגשים עם בני קהילתו או עדת ההולכים בדרכו.
- איסור קריאת ספרים ועיתונים, כולל איסור עיון בספרי דת.
- איסור האזנה לרדיו וצפייה בטלוויזיה.
- איסור גלישה באינטרנט ושימוש במכשירים סלולריים.
- כליאה בבידוד גמור בכלא מרוחק ומבודד תוך שמירה קפדנית מסביב לשעון.
- איסור קבלת תרומות ל"צרכים אישיים".
- איסור מפגשים וקשר כלשהו עם אסירים בכלא בו הוא עצור.
- מפגשים עם פרקליטו, אם יש לו כזה, רק בחסות שופט צבאי בעל אישורים ביטחוניים.
- הטלת צנזורה על כל ידיעה הנוגעת לכהניסט הרואה את עצמו לפחות כעושה-דברו עלי אדמות של אלוהים שבשמיים.
- אחרי שיסיים לרצות את משך מעצרו המנהלי ממושך ככל שיהיה - גירושו למדינה רחוקה מבלי שיינתן לו אי-פעם לחזור לישראל.
אני מניח שבשירות בתי הסוהר מצויים מומחים היודעים כיצד לבודד אדם מן העולם ולא לאפשר לו את החופש המינימלי שהוא מבקש לעצמו - להחריב את עולמנו. סביר להניח כי אם יימסר גורלו של הנכד כהנא לידיהם הנאמנות של בכירי שב"ס, הם ימלאו את המשימה כהלכה ויצליחו למנוע ממנו את האפשרות לזכות במעמד של "קדוש מעונה".