שלוש מאות ארבע שנים וחצי אני כותב את הגיגיי - לפעמים פעם בשבוע ולפעמים יותר. והנה הגעתי, להפתעתי, ל-ש' (שלוש מאות) הגיגים, ועוד ידי, עטי ומקלדתי נטויים.
יש לי זווית ראייה מיוחדת, שאינה מכירה בתקינות פוליטית. מעולם לא עסקתי בריצוי קוראיי ובהשבעת רצונם, אלא השתדלתי להביע במדויק את דעתי, כמות שהיא, גם אם אינה מקובלת.
ניפגש, אי"ה, ב-ש' הגיגיי הבאים.
אינם יודעים המשמר הלאומי וצבא המילואים האמריקניים אינם יודעים כמה חיילים כשירים לקרב יש בשורותיהם - קובע מבקר הקונגרס (GAO), שמצא, כי במצָבות החיילים הכשירים לקרב של המשמר הלאומי ושל מערך המילואים נמצאים חיילים, שאינם מתאימים לפי תקנות הצבא האמריקני ללחימה, חולים כרוניים ואסירים.
לפי דוח המבקר, כ-22 אחוזים מהחיילים במשמר הלאומי ובמערך המילואים האמריקני בינואר השנה לא היו כשירים ללחימה. העניין מעיק כיוון שיחידות המשמר הלאומי ומערך המילואים משמשות כעת עתודה עיקרית של הצבא האמריקני לכוחות תחלופה בעירק, באפגניסטן ובמקומות אחרים. יתר על כן, כיוון שהצבא הסדיר האמריקני צריך לקטון, הוא יסתמך יותר על עוצבות המשמר הלאומי ועל יחידות ממערך המילואים.
מבקר הקונגרס בדק שש יחידות, שמונות 85 אלפי חיילים. נמצא, כי למשמר הלאומי ולמערך המילואים חסר מידע על יותר מ-3,800 אנשים במערכיהם. המידע עליהם נמצא חסר, לא-אמין, או טעון השלמה. לגבי השאר - מדגם העלה, כי חלק מהחיילים במשמר הלאומי צעירים מדי מכדי ללחום, לחלקם יש בעיות בריאות, המונעות את שיבוצם הקרבי יותר מחמש שנים, וכמה מהם נמצאים במאסר.
המבקר מצא, כי חלק מבעיות הרישום במשמר הלאומי ובמערך המילואים נובע משימוש בכמה מערכות מידע. לעומת זאת, סבורים אנשי המשמר הלאומי ומערך המילואים, כי הבעיות נובעות מדיווח לא-עקיב של החיילים עצמם, שממעיטים בערך בעיותיהם הבריאותיות. כמו-כן, נראה, כי מערכי המינהלה של המשמר הלאומי ושל מערך המילואים אינם מיומנים דיים.
שור מוּעד צרפת משקיעה כעת מאמץ ניכר בשיווק שתי נושאות-מסוקים מדגם מיסטראל (ולאדיווסטוק - ברוסית), שלא סיפקה לרוסיה עקב העיצומים, שהטיל עליה
האיחוד האירופי בגין סיפוח חצי-האי קרים.
שתי נושאות-המסוקים מונחות לעת עתה למעצבה במס
פנה בנמל סן-נאזייר בצפון-מערב צרפת, ומשרד ההגנה הצרפתי מחפש להן קונים. המחיר - כ-1.3 מיליארדי דולר. לא מציאה כלל.
נראה לי, שרק מדינות "טמאות" יסכימו לקנות מערכות-נשק כל כך יקרות - למרות ששר ההגנה הצרפתי הגדירן כרב-משימתיות -מצרפת, שהיא שור נגח ומוּעד עם רקורד מכוער של אי-עמידה בהספקת מוצרים, שקיבלה עליהם את מלוא התשלום.
נזכור, כמובן, את מטוסי-הקרב מיראז' 5, שהנשיא שארל דה-גול הטיל אמברגו על הספקתם לישראל, ולבסוף נמסרו ללוב, והשתתפו במלחמת יום הכיפורים נגדנו.
אחרי כמה שנים הוחזר לנו הכספים, ששולמו מראש עבור המטוסים, אך צרפת מעולם לא שילמה על הידע המבצעי, שקיבלה מחיל-האוויר, ולא הודתה עליו.
זה, כמובן, הרבה יותר טוב מהצביעות של אלביון הבוגדת. בריטניה קיבלה בשנות השישים ייעוץ מבצעי-טכנולוגי אדיר בתחום הטנקים ותשלום מלא עבור טנקי מערכה צ'יפטין, שהייתה אמורה לספק לחיל השריון שלנו. בסיכומו של דבר, הונו הבריטים אותנו: וגבו את מלוא הכספים, ששימשו אותם למימון פיתוח הטנק צ'יפטין, והשתמשו בפיתוחו בידע, שצברו קציני השריון הישראלי, והועבר חינם לבריטניה.
מלכתחילה לא התכוונו הבריטים מעולם לספק טנקי צ'יפטיין לישראל, כדי לרצות את השווקים הערביים. רק אחרי שנים רבות החזירו הבריטים הנוכלים את התשלומים שקיבלו מראש על הספקת טנקים צ'יפטין, שלא התכוונו לספק לישראל.
שקר מסוכן שיפוצים בחורבות הכפר מעלול בעמק יזרעאל, בין מגדל העמק לבין כפר החורש, ושלטים בתמיכת קק"ל, משרד התיירות והמועצה האזורית מציגים את עברו הערבי, תוך התעלמות מההיסטוריההיהודית שלו. לפי הזיהוי המקובל, מעלול הוא נהלל המקראית (עיר לווים בנחלת שבט זבולון), שבתקופת התלמוד נקראה מהלול; והפכה לכפר ערבי. ראשוני המושב נהלל התיישבו בשנת 1921 על גבעה סמוכה למעלול, וממנה עברו למקומם הנוכחי.
פרופ' יואל אליצור-חוקר גאוגרפיה מקראית וגאוגרפיה היסטורית ולשעבר ראש החוג ללימודי ארץ-ישראל במכללת 'הרצוג' וב'מכללה ירושלים'-הופתע לראות במקום שלט רשמי, המתעלם מהעבר התנ"כי והתלמודי של מהלול. הוא פנה למשרדי ממשלה ולגורמי תיירות, שהתעלמו מפנייתו. "איני מבין איך ארגונים רשמיים בישראל הסכימו לצרף את סמליהם לשלט אנטי-ישראלי ואנטי-יהודי (של "זוכרות" - אב"ץ) ...", הוא תמה.
בראיון ליאיר קראוס מ"
מקור ראשון" חשש אליצור,שבמוקדם או במאוחר ינסו הערבים לשוב לכפר, שנחרב במלחמת הקוממיות. "הם כבר הבהירו מה מטרתם בכתובות שריססו על סלע סמוך לבית הקברות: 'ראג'עין', כלומר - 'חוזרים' בערבית. זה מסוכן".
רשות הטבע והגנים הגיבה, שאין המדובר בגן לאומי, או בשמורת טבע, והרשות לא הציבה את השלט - מדווח קראוס. קק"ל התעלמה מפניית nrg בעניין הכיתוב על השלט, ולאחר שבוע ציינו אנשיה, כי האתר מצוי בלבו של מסלול הליכה ואופניים בן 13 שנה, וכי "בכל אחד מהאתרים הוצבו שלטים מראי-מקום והסבר על הנוף הנגלה, לנוחות המטיילים".
"גורמים במשרד התיירות מסרו בתגובה, כי הם רואים את הדברים בחומרה רבה, וכי השר
יריב לוין פנה לקק"ל ולמועצה האזורית עמק יזרעאל בדרישה לשנות את הכיתוב במסלול, כדי שיהיה תואם להיסטוריה המלאה של המקום. כמו-כן, ביקש לשמור על האתר מפני גורמים פרטיים, המבצעים בו עבודות או שמרססים כתובות בניסיון להשחיתו".
נשכח קראו לו בוקסקאר, וכמעט כולם שכחוהו. בפינה במוזאון חיל-האוויר בדֵיטון, אוהיו ניצב המטוס - מפציץ בי-29 סילוור-פלאט מטייסת ההפצצה 393, שהותקן במיוחד להטלת פצצות אטום, והטיל את פצצת האטום "איש שמן" על נגסקי ביפן, וחתם בזאת את מלחמת העולם השנייה.
המפציץ נמסר לכוחות האוויר של הצבא האמריקני (אז עוד לא הוקם חיל-האוויר) במארס 1945, וביצע טיסות אימונים וטיסות מבצעיות ספורות בלבד. בתשעה באוגוסט 1945 המריא לנגסקי מהאי טיניאן באוקיינוס השקט, והוטס על-ידי מיג'ור צ'ארלס ו' סוויני, מפקד טייסת 393, וצוות סי-15 (שמנה תשעה אנשים). בנוסף, היו על המטוס שניקצינים נספחים מ
חיל הים וקצין מערכות מכ"ם, שהיה על המפציץ אנולה גיי, שהטיל את הפצצה על הירושימה, שלושה ימים קודם לכן.
בשנת 1961 נמסר בוקסקאר למוזאון חיל-האוויר, והוצב ליד דגם של הפצצה "איש שמן".
