|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אולי, ראש השנה שהוא חוק לישראל בכל דור וירד כרוך עם הספר לעולם, הוא שישמור על דימויו של הספר כדימוי נצחי שלא יימחק גם בימים בהם הרבים לא יהיו כאן לחוות ספר מה הוא
|
|
תקיעה בשופר. מקבלים את השנה הנכנסת [צילום: יונתן סינדל / פלאש 90]
|
|
|
|
|
ראש השנה ושופר ירדו כרוכים לעולם. מציירים שופר - מצטיירת תשובה, אימת הדין, הדרת מלך, כינוס המון עם לקבל פני השנה הנכנסת בצוותא גדולה של תקווה ותפילה.
גם ראש השנה והספר, והכתיבה, והחתימה ירדו כרוכים לעולם. בתפילת נתנה תוקף שניגונה רווי מהויות של כמיהה, ושל ערגה, ושל שיח נפש בנפש, ושל פגישה פלאית עם מה שלמעלה ואין הדעת יודעת אם היא עולה עד רוממותו, אומרים "אמת כי אתה הוא דיין....וכותב וחותם... ותפתח את ספר הזכרונות ומאליו ייקרא, וחותם יד כל אדם בו... ותכתוב את גזר דינם... בראש הנה ייכתבו ובים צום כפור ייחתמו..".
אשרי השופר שיהיה קיים תמיד בראש השנה מפני שכל השנה אין הוא קיים. אפילו אדם מחזיק אותו בידו - הוא מחזיק בידו הפשטה, אפילו הוא אומר עליו שהוא קרן, הוא חש בו שאינו גוף אלא נשמה שיש בה אש ועצים ואמונה ומלאך וסבך ועקדה שאינה גובה אלא אמונה עד קצות.
אבל הספר, שהיה קיים כל יום בימי היות האדם על הארץ, והקולמוס, והכתיבה, כיוון שהיה ועכשיו הוא מתמעט והולך ועוד מעט כל שלא הוקלד לא ייכתב, וכתב יד כל אדם שוב אינו נחשב בארץ, אלא תרשים גלי קולו, ופענוח רשתית עינו, ולוגריתם של תבנית פניו והקולמוסים הולכים ונעלמים מן העולם ואובדים באשר שם נעלמו כבר הקלמרים - מה יהיה עליו על נתנה תוקף כאשר עולם דימוי ה' הפותח ספרי זיכרונות יהיה זר לילדינו ולאבות נכדינו ונינינו....
ואולי, ראש השנה שהוא חוק לישראל בכל דור וירד כרוך עם הספר לעולם, הוא שישמור על דימויו של הספר כדימוי נצחי שלא יימחק גם בימים בהם הרבים לא יהיו כאן לחוות ספר מה הוא. הם יאמרו נתנה תוקף וישאלו מה אמרו ויאמרו להם הזקנים והאידיאה הנהדרת של כותב וחותם וספר הזכרונות לא תסוף מן העולם כי תהיה להפשטה שהזמן לא יוכל לה.
|
| תאריך:
|
13/09/2015
|
|
|
עודכן:
|
13/09/2015
|
|
יצחק מאיר
|
|
את שלושת הדקלים שניתן לראות בצילום המצורף שתל לפני 29 שנים בדיוק, בערב ראש-השנה, הנווט הנעדר רון ארד. וכך מספר שכנו באותם ימים, שמוליק פיקסמן:
|
|
|
|
|
לפני כחודש הופץ כרוז של גדולי הרבנים הספרדים וביניהם הרה"ג הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א. בכרוז נכתב שאין לסמוך על מדבקות ה-"ברכתו: בורא מיני מזונות" המודבקות על הלחמניות המתוקות, מאחר שגוף הכשרות האחראי לכך הוא גוף כשרות אשכנזי, ויתכן שלפי הפוסקים הספרדים צריך לברך על הלחמניות הללו "המוציא לחם מן הארץ".
|
|
|
|
|
מדינת ישראל היא מפגש של תרבויות היהודים מכל קְצות תבל. הציונות מימשה את חלום קיבוץ הגלויות, וכל קהילה הביאה עִמה את מנהגיה ואת האמונות העממיות והתרבות החומרית. רשמנו את המנהגים סביב מחזור חיי אדם בקהילת יהודי בבל מפי אמֵנו סעידה חקק. שנה טובה לכולם.
|
|
|
|
|
זכרונות הילדות שלי מבית הכנסת די מעומעמים, לצערי. לא הריביתי לבקר בבית הכנסת, אבל כשהגעתי זה היה בעיקר עם סבי, שלמה שמואל ז"ל. יהודי פשוט שעבד ב'סולל בונה' רוב חייו, התחתן עם אישה עיוורת מתוך אידיאל בלתי נתפס, והיה איש של חסד. אבל בלי רעש וצלצולים. כמו פעם, אתם יודעים.
|
|
|
|
|
כל הקורא את פסוקי התורה על ראש השנה חייב לשאול את עצמו, מהי מהותו ומהו תוכנו של יום זה. הן בחומש ויקרא (כ"ג, כ"ב-כ"ג) והן בחומש במדבר (כ"ט, א') נאמר: "בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון, זכרון תרועה, מקרא קודש, כל מלאכת עבודה לא תעשו". מתוך שני אזכורים אלה, שעניינם יום תרועה, יקשה לדמיין את דיוקנו וצביונו של החג כפי שהוא מוכר לנו. עולה השאלה, כיצד הפך יום השבתון שהוא יום תרועה, וזה היה ככל הנראה תוכנו המרכזי של החג בתקופת המקרא, ליום המציין את תחילת שנה חדשה? מדוע דווקא היום הראשון בחודש השביעי?
|
|
|
|
|
