בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
יש משחק באבנים ויש מלחמה באבנים ● בממשלה עדיין לא הפנימו כנראה את הסכנה ואת האיום הזמין ● את הקלות בלתי נסבלת של הרג על-ידי אבנים ● אבנים מסוכנות שנזרקות פה
|
משחק מסוכן [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אבן הרגה. אבן שילדים משחקים וזורקים. אבן שנמצאת על כף המאזניים בתהייה: זה טרור או משחק מסוכן? ובינתיים בין לבין נהרגים ונפצעים קשות אנשים. ועדיין הדיון בעינו. ועדיין בודקים ותוהים. וכל זה למה? מפני שאבן היא זמינה וקלה להטחה. מפני שאבן כל אחד יכול לזרוק. גם ילדים. וילדים משחקים באבנים. לפעמים בתמימות. לפעמים לא. ילדים פלשתינים קטנים שזורקים אבנים על יהודי – לא. ומידי פעם אנו מגלים כמה אבן היא מסוכנת ובהחלט יכולה להרוג. עד מתי נביט באבן הזאת נבדוק אותה ונתהה - זה טרור או לא? ובינתיים אנחנו מתרגלים. זה הרי קורה כל יום. אנחנו קוראים ועוברים לסדר היום. מה החידוש? כך שאין מדיניות ענישה נחרצת כלפי זורקי האבנים. זה קורה לעתים קרובות בכבישי איו"ש, על הרכבת הקלה, או בצומת כלשהי. כל מיני. לא תמיד מדווחים על זה אפילו. זו הרי לא חדשה מרעישה. זה איננו סקופ. זוהי שיגרה שכמעט התרגלנו אליה. אנחנו קוראים, שומעים ועוברים לסדר היום. עד שקורה אסון. ואז אנו עוצרים מבולבלים. אבן! אבן הרגה. העיתונים והרשתות מתמלאים במאמרי דעה: אבן הורגת וכו' וכו'. ושוב מתחילים הדיונים: אבנים זה טרור מסוכן או לא? טרור מטפטף – זו אינתיפאדה או לא? ובינתיים נהרגו כמה. לא הרבה, נכון. אבל יותר מידי! יש פרדוקס שכזה. ואז חוזרים לשולחן הדיונים והאיומים וההבטחות ושוב חולף יום ועוד ושוכחים ומשכיחים. עד מתי? ומי יכול לזרוק אבנים? – כל אחד ואחת מגיל שבו הוא/היא יכול/ה לאחוז אבן ביד ולהטילה למרחק. וכאן טמונה הסכנה הגדולה! במצב של מלחמה – לא מוצהרת אומנם - כל ילד וכל איש יכול לאגור אבנים ולפגוע ומישהו צריך לדאוג שזה לא יפגע. ועדיין הדיונים נמשכים. והטענות, והבגצי"ם, והעירעורים והאבן צוחקת לה בדרכה לפיגוע הבא. ממה מפחד ראש הממשלה? ממה חוששים השרים? לא מאבנים. וכך האבנים מתגלגלות להן, מעוררות ביטחון ורהב אצל אויבנו ומטילות פחד ומוות במקומותינו. כי אבן שנזרקת אינה טרור. אבן שנזרקת היא לא סיבה לעונש חמור. אבל פה לא האבן היא המונחת על ספסל הנאשמים. התהליך הוא המעיד על הסכנה! התהליך המתגבר של טרור אבנים מעיד על טעות בשיפוט. על הסכנה הגדולה בשיפוטיות הזאת. ומוטב לחשוב לעצור את ההידרדרות הזאת. את גל האבנים הנערמות, הורסות, פוצעות וגם הורגת. אבן שכזאת היא בבחינת הורגת וכך יש להתייחס אליה.
|
תאריך:
|
17/09/2015
|
|
|
עודכן:
|
17/09/2015
|
|
ציפורה בראבי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שפרירית
|
17/09/15 20:04
|
|
2
|
|
שפרירית
|
17/09/15 20:07
|
|
3
|
|
שפרירית
|
17/09/15 20:15
|
|
4
|
|
שפרירית
|
17/09/15 20:23
|
|
|
|
על
|
20/09/15 07:41
|
|
5
|
|
סניל
|
18/09/15 08:40
|
|
אני מקנא, קנאה עזה, בכל הישראלים שמצאו לעצמם מולדת חדשה בברלין, כי שם המילקי זול מאוד, הקוטג' עולה רק חצי ממחירו בישראל ושכר הדירה ממש זול. עכשיו קנאתי ממש בוערת כיוון שבני עמי שירדו לגולת ברלין יצטרכו להתרגל לשכניהם הנחמדים החדשים: כל בוקר הם יוכלו להתעורר משנתם הרגועה לקול תפילתו של המואזין בדירת השכנים החדשים - סורים, לובים והשד יודע מי עוד - המשמשת כמסגד זמני, עד שיוקם מבנה תפילה מיוחד לשירות כל עבדי אללה שונאי היהודים.
|
|
|
לא במקרה נזקק המחוקק הישראלי לחוקק את חוק המכר (דירות) תשל"ג - 1973, וזאת למרות שבאותה העת היו בנמצא חוקים אחרים הבאים להגן על זכויותיהם של קוני דירות כמו גם על צרכנים אחרים, לרבות חוק התקנים, חוק הקבלנות, חוק המכר, חוק התכנון והבניה, הוראות למתקני תברואה ועוד. כמובן שלכל חוק הותקנו תקנות על פיו, ובכל זאת, משהו היה חסר.
|
|
|
אחד מכללי היסוד המרכזיים בעולם המושגים של הערכות המודיעין הוא אוביקטיביות מחקרית נטולת פניות או הטיות. מקובל לחשוב כי כלל נקוט זה מייושם בקפידה בקהילות המודיעין במערב, תוך עידוד תרבות של פלורליזם מחקרי ולגיטימציה של "הדעה האחרת".
|
|
|
יידוי אבנים והשלכת בקבוקי-תבערה מצד פורעים ערביים הוא אכן טרור שראוי לתת עליו את הדין. אלא שלא השר לביטחון-פנים, כאיש הרשות המבצעת, הוא זה שרשאי לקבוע את מידתו. במדינה דמוקרטית קיים לשם כך בית המשפט.
|
|
|
מותו של ח"כ לשעבר מאיר (מאירק'ה) פעיל היא עוד נקודת היעלמות של דור שהולך ונעלם, ובמיוחד משמאלה של המפה הפוליטית. הייתי נער ותיכוניסט כשהכרתי את האיש הזה, וימים מועטים אח"כ הצטרפתי לתנועת "מוקד" ועד שנת 1977 כבר ריכזתי את נושא הנוער בתנועה הזו. הייתי בן שכונת רמת אליהו שבראשל"צ ותלמיד תיכון בעיר רמלה. הורי המנוחים היו שומרי מסורת וכך גם רובם של חברי לשכונה ולתיכון. אבל עמדותיי הפוליטיות היו שונות מרוב רובם של חברי. דגלתי כבר באותם ימים בפשרה טריטוריאלית טוטאלית עם העם הפלשתיני וכבן לפועל מהיקב בראשל"צ הייתי סוציאליסט רדיקאלי.
|
|
|
|
|
|
חיים רמון |
כל עוד אנשים כמו יעלון, משת"פים נאמנים מיל' של נתניהו, הם מראשי מבקריו, כאשר ברור שהשנאה האישית שלהם לנתניהו היא המוטיב המרכזי ביסוד ביקורתם, נתניהו יכול לישון בשקט
|
|
|
אורי מילשטיין
גודריאן מלמד את היטלר ורומל את תורת לוחמת השריון בחזית; גודריאן מפר פקודה אסטרטגית; הפולנים לא ניצלו הזדמנות אסטרטגית; "התגברות על מכשול מים בלתי עביר"; חידוש הלחימה הגרמנית; שיתוף...
|
|
|
איתמר לוין
ע"פ 232/55, היועץ המשפטי נגד מלכיאל גרינוולד. השופטים שמעון אגרנט, יצחק אולשן, שניאור זלמן חשין, דוד גויטיין ומשה זילברג. 17 בינואר 1958
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|